משה כהן אליה: אליטות כמאפיה

תקציר: תיאורית "האליטות כמאפיה", שפותחה בידי סוציולוגים איטלקים ואחרים, מתארת מצב שבו אליטות שומרות על כוחן באמצעות "דילרים" – גורמי ביניים שתפקידם לאכוף משמעת, לייצר הרתעה ולשמר את נאמנות חברי הרשת. ניתן לטעון כי ה"דילרים" של האליטה שלנו הם דמויות כמו: שי ניצן, נוני מוזס, גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בטוויטר: , ב- 2 ביוני 2026; וב- 9 ביולי 2026.

* * *

יצחק עמית מאיים על עובדי ציבור כי אם יצייתו לדרג הנבחר במדינה דמוקרטית ולא לו, הם עלולים לאבד את חסינותם ולהיתבע בתביעות אישיות, גם כאשר עמית עצמו פועל באופן ברור בניגוד לחוק.

אביחי מנדלבליט סיפר בעבר כי שי ניצן "מחזיק אותו בגרון" בפרשת הרפז.

גלי בהרב-מיארה מחזיקה את רואי כחלון תחת איום מתמשך באמצעות חקירה משמעתית הנמשכת למעלה משנה וחצי. במקביל, בקורות החיים שהגישה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה היא ציינה את השופטת ענת ברון כממליצה, אף שלדבריה של ברון השתיים כלל אינן מכירות זו את זו.

אלדד יניב סיפר בריאיון לפני כמה שנים כי במשרדי העיתון ידיעות אחרונות קיימת כספת ברוחב של כמטר וחצי ובה מוחזקים תחקירים על פוליטיקאים בכירים. התחקירים אינם מתפרסמים, אך לדבריו עצם קיומם מאפשר להחזיק את אותם פוליטיקאים תחת לחץ.

תיאורית "האליטות כמאפיה" ב'תורת האליטות'

"תיאורית האליטות כמאפיה" (Elites as an Organized Crime; Elites as a Mafia), פותחה בידי סוציולוגים איטלקים ואחרים: גאטאנו מוסקה, וילפרדו פארטו ורוברט מיכלס, מאבות מדע המדינה המודרני וממפתחי תיאורית האליטות הקלאסית, חלקו על התפיסה הרומנטית שלפיה בדמוקרטיה "העם שולט". לטענתם, בכל חברה מורכבת מתקיימת תמיד קבוצה מצומצמת המחזיקה במוקדי הכוח האמיתיים. הציבור בוחר ממשלות, אך האליטות שולטות במוסדות, בבירוקרטיה, במערכת המשפט, בתקשורת, באקדמיה ובמרכזי הידע וההשפעה.

מיכלס כינה זאת "חוק הברזל של האוליגרכיה". לדבריו, כל ארגון גדול, גם אם נוסד בשם ערכים דמוקרטיים, מפתח עם הזמן הנהגה שפועלת בראש ובראשונה לשימור כוחה שלה. האליטות אינן שורדות רק בזכות רעיונות. הן בונות רשתות נאמנות, מקדמות את אנשיהן, מגינות עליהם, ומפתחות מנגנונים שמרתיעים כל מי שמאיים לערער על הסדר הקיים.

מי הריבון פה, כשעובדי הציבור מפחדים ממערכת המשפט יותר מאשר מהבוחר?

"תיאורית האליטות כמאפיה" מתארת מצב שבו אליטות שומרות על כוחן באמצעות "דילרים" – גורמי ביניים שתפקידם לאכוף משמעת, לייצר הרתעה ולשמר את נאמנות חברי הרשת.

אם מאמצים את המסגרת התאורטית הזו כדי לנתח את המציאות בישראל, ניתן לטעון כי ה"דילרים" של האליטה הם דמויות כמו שי ניצן, נוני מוזס, גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית.

[לאוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה באתר ייצור ידע.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט' – 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2025), הכל על 'שיטת התיק הפתוח' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.