תקציר: עוצמה לסוגיה יוצרת מוקדי משיכה המזכירים את פעולתם של מגנטים, כאשר מדינות, קבוצות ואנשים בודדים, נמשכים אל בעלי העוצמה בשל מגוון סיבות, כולל תקווה לרווח אישי, תחושת ביטחון, השפעה פוליטית ואפילו הערצה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

במהלך 11 ימים בסוף ספטמבר 2024 - ממתקפת הביפרים בלבנון בתאריכים 17–18 בספטמבר, ועד חיסול נסראללה ב- 28 בו - הצליחה ישראל להחזיר לעצמה את עוצמתה שאבדה.

• לכן בנימין נתניהו וישראל הפכו למושא הערצה במדינות הסוניות [ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: איך הפך נתניהו לאייקון נערץ במדינות ערב?].
• לכן, סיפא יורש העצר הסעודי אז, שהפלסטינים לא מעניינים אותו (זה עבר לו אחרי שישראל חיסלה את האיום האיחראני אבל זה נושא למאמר אחר).
• לכן גדעון סער נכנס בלי תנאים לממשלה.
• לכן בסקרים נצפה אז לראשונה רוב של 61 מנדטים לקואליציית הימין.

בעולם החברתי המורכב שבו אנו חיים, העוצמה ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב אינטראקציות בין יחידים וקבוצות. תורת המערכות המורכבות - המשמשת, בין היתר, להבנת מערכות דינאמיות בעלות מרכיבים רבים המשפיעים זה על זה בדרכים בלתי צפויות - מספקת פרספקטיבה מעניינת לניתוח המושג של "העוצמה כמגנט". עוצמה חברתית וכלכלית יוצרת מוקדי משיכה המזכירים את פעולתם של מגנטים, כאשר מדינות, קבוצות ואנשים בודדים, נמשכים אל בעלי העוצמה בשל מגוון סיבות, כולל תקווה לרווח אישי, תחושת ביטחון, השפעה פוליטית ואפילו הערצה.

העוצמה ככוח מגנטי ברשת

בעולם רווי אינטראקציות, רשתות וקשרים בין־מערכתיים, העוצמה, בכל מופעיה - פוליטיים, כלכליים, תרבותיים או צבאיים - אינה מתקיימת רק כמאפיין של שחקן בודד אלא ככוח מגנטי ברשת. תאוריית המערכות המורכבות מספקת עדשה שימושית במיוחד לבחינת עיקרון זה: עוצמה כמרכז כובד דינאמי המושך אליו שחקנים אחרים, לעתים גם בניגוד לאינטרסים הרציונליים המוצהרים שלהם.

תופעה זו, של "משיכת העוצמה", מופיעה שוב ושוב במערכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות ומביאה לתוצאה פרדוקסלית: דווקא השחקנים הקטנים או הפריפריאליים, שמבקרים את העוצמה או מצהירים על רצונם להתנגד לה, נשאבים לתוכה או נעים סביבה כמסלולים לווייניים. בישראל, תופעה זו באה לידי ביטוי, למשל, בסוגיית השמאל האנטי־ציוני, המבקר את ממשלות ימין אך נמשך בעקביות למרכזי הכוח הציוניים - כמו הצבא, האקדמיה והתקשורת - מתוך תפיסה שמרכזי כוח אלה הם גם מוקד הלגיטימציה האפשרית לפעולותיהם. גם בקרב הפלסטינים, ניתן לראות כיצד חמאס, למשל, תוך כדי עימות אלים, אינו מוותר על השאיפה ליצירת דיאלוג - עקיף או ישיר - עם מוקדי הכוח הישראלים והאמריקניים, דווקא משום שהם "מוקדי קליטה" ברשת הכוח המקומית.

במערכת מורכבת, רכיבים שונים אינם פועלים רק לפי עקרון של תחרות אפקטיבית או רציונליות אוטונומית, אלא מונעים גם מכוחות רגשיים, תרבותיים, היסטוריים ואינטואיטיביים. עוצמה - במיוחד כשהיא מתבטאת כהצלחה מוכחת או כיכולת לפעול בלא התנגדות - יוצרת סביב עצמה שדה מגנטי. שחקנים אחרים במערכת מזהים בה מקור אפשרי להגנה, שותפות, או אפילו תועלת תדמיתית, ולכן שואפים להתחבר אליה (Barabási, 2002).

החיבור הזה אינו תמיד מודע, ולעתים הוא פרי של מה שנראה כהכרח מבני. לדוגמה, אנשים מבקשים להתחבר ברשתות החברתיות לרשתות של סלבים; מדינות קטנות מתקרבות למעצמות; חברות סטארט־אפ מתחברות לתאגידים גדולים; והפריפריה התרבותית נשאבת למרכז. עוצמה אפוא, בתפיסה המורכבת, היא 'מוקד קליטה' / 'מושך' (attractor), מושג מעולם הדינמיקה הלא ליניארית, אשר סביבה נוצרת סינגולריות של תנועה.

היגיון הרשת: קישוריות כעוצמה

ככל שמספר החיבורים לרכיב ברשת עולה, כך עולה סיכויו לקבל חיבורים נוספים. עיקרון זה, המכונה "העדפת הצמדה" (preferential attachment), מבסס את הכוח המגנטי של הרכזת / הצומת המרכזית (Barabási & Albert, 1999), שהיא מרכז העוצמה ברשת [להרחבה על המושג 'רכזת', מרכז העוצמה ברשת, לחצו כאן] [להרחבה על המושג: קישוריות / חיבוריות: אפקטיביות החיבור של גורמי הרשת, לחצו כאן].

מדובר באחד העקרונות המכוננים של מבנים רשתיים, לא רק באינטרנט אלא גם במבני כוח פוליטיים. בעולם הפוליטי, לדוגמה, מעצמה עולמית (כדוגמת ארצות הברית) מושכת לא רק בני ברית ישירים, אלא גם אויבים שמעוניינים בהכרה, בחיכוך או בהצבת עצמם כניגוד סימבולי (Wallerstein, 2004). זוהי עוצמה מגנטית, שהיא גם מוקד למשיכה וגם מוקד להתנגדות, אך עצם ההתנגדות מחזקת את מרכזיותה ברשת.

עוצמה בפוליטיקה: המנהיג כמרכז משיכה

בפוליטיקה, הדינמיקה של עוצמה היא אחת התופעות הברורות ביותר שבהן נראית משיכה לעוצמה. מנהיגים פוליטיים הם דוגמה קלאסית לאנשים המפעילים משיכה מגנטית על הסביבה. עוצמתם לא נובעת רק מכוחם הפורמלי, אלא מהיכולת שלהם לעצב נרטיבים, לקבל החלטות קריטיות ולספק תחושת ביטחון לעוקביהם. דמותו של וינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה היא דוגמה למנהיג שהפגין עוצמה בלתי מתפשרת, וכתוצאה מכך משך אליו ציבור שחיפש דמות שתספק ביטחון בעתות של משבר.

את המאמר פתחתי בדומה נוספת של עליית קרנו של בנימין נתניהו בסוף ספטמבר 2024. אחד הסימפטומים לעליית עוצמתו היה שיריב קשה כיאיר לפיד, שנמנע משך זמן רב מצילום לחיצת יד עם נתניהו, עשה זאת לאחר מכן (ראו תמונה למטה).

עוצמתם של מנהיגים יכולה לפעול גם כמכשיר לשימור הסדר החברתי. מקיאוולי, למשל, תיאר כיצד מנהיגים בעלי עוצמה מצליחים למשוך אליהם תמיכה רחבה בשל יכולתם להפעיל כוח והשפעה באופן שמשרת את האינטרסים של הסובבים אותם. משיכה זו נובעת לא רק מחשש אלא גם מתקווה לקבל נתח מעוגת ההשפעה.

עוצמה בכלכלה: השפעת תאגידים גדולים

גם בעולם הכלכלי ניתן לראות בבירור את משיכתם של אנשים ומוסדות לבעלי עוצמה. תאגידים גדולים, למשל, מפעילים משיכה כלפי עובדים, שותפים ולקוחות. חברות כמו אפל או אמזון מצליחות למשוך כישרונות מובילים ולקוחות נאמנים בשל עוצמתן הכלכלית והמוניטין שיצרו סביב חדשנות והצלחה. חברות אלו נתפסות כמרכזי עוצמה לא רק בשל משאביהן, אלא גם בשל הכוח התרבותי שלהן, שמשפיע על האופן שבו אנשים תופסים את המציאות הכלכלית והחברתית.

המשיכה לעוצמה הכלכלית מתקיימת לא רק בין עובדים למעסיקים, אלא גם בקרב המשקיעים והצרכנים. מוצרים שמוצעים על ידי חברות מצליחות נהנים מהילה של איכות וחדשנות, מה שמגביר את נכונות הציבור להוציא כסף כדי להיות חלק מהמעמד הצרכני הנחשב.

עוצמה בתרבות: ידוענים כדמויות מגנטיות

גם בעולם התרבות, מתבטא המנגנון המגנטי של העוצמה. תרבות פופולרית כמו זו האמריקנית אינה נאכפת בכוח אלא נצרכת ברצון, משום שהיא יוצרת דימוי של הצלחה, יוקרה ואטרקטיביות. כל שחקן בתרבות העולמית - בין אם בדרום אמריקה, באפריקה או באסיה - מוצא עצמו מתכתב עם התרבות הזו, בין אם בחיקוי ובין אם בהתנגדות. כך גם במרחב הדיגיטלי: אינסטגרם וטיקטוק הפכו לצירי משיכה שמחייבים הסתנכרנות תרבותית סביב נורמות מסוימות של חשיפה, סגנון ודימוי עצמי (Couldry & Hepp, 2017).

גם המעצמה הסינית, על אף רטוריקה של התנגדות להגמוניה מערבית, משכפלת במידה רבה את הדינמיקות של עוצמה מגנטית דרך פרויקטים כמו "דרך המשי החדשה": יצירת רשת קשרים כלכליים-פוליטיים הממקדת את זרימת המשאבים והבריתות דרכה (Callahan, 2016).

הכוכבים הגדולים הופכים לסמלי עוצמה המשפיעים על ההמונים. ידוענים מפעילים משיכה מגנטית בשל מעמדם, עושרם ותדמיתם הציבורית. הם אינם בהכרח בעלי עוצמה פוליטית או כלכלית במובן הקלאסי, אך עוצמתם החברתית-תרבותית, הנבנית באמצעות מדיה חברתית, סרטים וטלוויזיה, משמשת ככלי משיכה. דוגמה בולטת היא משפחת קרדשיאן, שהצליחה לבסס את מעמדה לא רק על היותה עשירה, אלא על המניפולציה של התדמית הציבורית, יצירת קשרים עם המונים והפצת תרבות הצריכה והאסתטיקה שהיא מקדמת.

עוצמה בספורט: משיכה למנצחים

עולם הספורט מהווה דוגמא נוספת למגנטיות של העוצמה. קבוצות ספורט מצליחות ומותגים של ספורטאים מובילים מושכים אליהם אוהדים, ספונסרים, ועובדים באופן שמזכיר מגנט. ספורטאים כמו מייקל ג'ורדן, כריסטיאנו רונאלדו או סרינה וויליאמס מפעילים כוח מגנטי בשל הצלחותיהם המרשימות על המגרש, מה שהופך אותם לאיקונות בעיני המוני אנשים שמחפשים הזדהות עם הצלחה וניצחון.

עוצמתם של ספורטאים מצליחים אינה רק תוצאה של כישרונם הפיזי, אלא של היכולת שלהם להשרות ביטחון וליצור תחושת שייכות בקרב אוהדיהם, שמרגישים חלק ממעגל ההצלחה והניצחון.

עוצמה בקשרים אישיים: השפעה על מערכות יחסים

גם ברמה הבין-אישית קיימת המשיכה לעוצמה, כאשר אנשים נוטים לפתח קשרים עם מי שנראה בעל השפעה וסמכות. לעיתים אנשים מוצאים עצמם נמשכים אל דמויות בעלות עוצמה בעבודה, במשפחה או בחברה, במטרה לשפר את מעמדם או להתקרב למוקדי קבלת החלטות. יחסי מנטור-חניך הם דוגמה למערכת יחסים שבה העוצמה ממגנטת – החניך נמשך אל המנטור מתוך תקווה לרכוש ידע והשפעה, בעוד המנטור נהנה מהמעמד הגבוה שמקנה לו הכוח להדריך ולהשפיע.

פרדוקס ההתנגדות: המשיכה דרך ניגוד

היבט מרתק בכוחה הממגנט של העוצמה הוא נטיית מתנגדיה לתחזק את מרכזיותה. קבוצות מהפכניות, אידאולוגיות אנטי־הגמוניות ותנועות מחאה רבות מגדירות את עצמן לא רק באמצעות מה שהן בעדו, אלא גם - ואולי בעיקר - נגד מוקד העוצמה. בכך הן מכירות, הלכה למעשה, במרכזיות של אותו מוקד, לעתים אף מסייעות לו לשמר את שליטתו בנרטיב (Foucault, 1980). הדוגמה הקלאסית לכך היא הרל"בים, שהדבר היחיד אולי המאחד אותם הוא: "רק לא ביבי" (ראו הקריקטורה למטה).

תאוריית המערכות המורכבות מזהה בכך משוב חיובי (positive feedback loop): ככל שגובר העיסוק בעוצמה, כך מתחזקת תפיסתה כבלתי ניתנת לערעור. גם ההתנגדות הפוליטית אליה נסחפת, ביודעין או שלא ביודעין, למסלול סובב־עוצמה.

סיכום: העוצמה כמרכז כבידה רשתית

עוצמה ממגנטת מטבעה, והיא מושכת אליה אנשים בדומה לאופן שבו מגנט מושך חפצים מתכתיים. בעלי עוצמה נראים לעיתים קרובות כמקור כוח והשפעה, ולכן אנשים נמשכים אליהם בחיפוש אחר ביטחון, השפעה, או תחושת שייכות. בין אם מדובר במנהיג פוליטי, דמות ציבורית או אדם בעל סמכות כלשהי, הכוח המוחצן שלהם יוצר הילה של עוצמה שגורמת לאחרים לרצות להיות בקרבתם. התופעה הזו נובעת גם מהרצון להרגיש מחוברים למי שנחשב מצליח וחזק, מתוך תקווה שהקִרבה הזו תפתח דלתות או תעניק יתרון מסוים.

הניתוח המערכתי של עוצמה מגלה כי כוח אינו רק שליטה או כפייה, אלא גם מוקד של משיכה, מודעת או לא־מודעת. השחקנים במערכת, מתוך שאיפה להכרה, ביטחון או תועלת, נשאבים לעבר מרכזי העוצמה גם כאשר הצהרותיהם סותרות זאת. כוח מגנטי זה של העוצמה מעצב את הדינמיקה הרשתית ואת מבני הכוח העולמיים – לא רק במובנים קלאסיים של שליטה, אלא בעיקר במובנים של תלות, הכרה, והתכווננות כלל־מערכתית.

העוצמה פועלת ככוח מגנטי במערכות חברתיות מורכבות, כאשר אנשים נמשכים אליה במגוון תחומים – מפוליטיקה וכלכלה, דרך תרבות וספורט, ועד מערכות יחסים אישיות. תורת המערכות המורכבות מסבירה כיצד עוצמה לא מתפשטת בקווים ישרים אלא פועלת בצורה דינמית, ומשפיעה על סביבות רבות בו-זמנית. המשיכה לעוצמה מבוססת על שילוב של תקווה, הערצה, ביטחון ורצון לשפר את המעמד האישי או הקבוצתי.

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: 'עוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נספח 1: למה ערבים רבים בארה"ב הצביעו לטראמפ? משתי סיבות עיקריות:

האחת: העוצמה ממגנטת, קל וחומר את בני המזרח. "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין במזרח התיכון, הנדרשת לבריתות, בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות…

והשניה: החוכמה המזרחית של 'גם וגם'. אף פעם לא מניחים את כל הביצים בסל אחד.

נספח 2 מדף הטוויטר של Europe Invasion: תנחשו למה באמצע הכביש, ומתי זה יגיע אלינו?

זה איננו מקרה. זוהי שיטה במערב כולו, כי העוצמה ממגנטת. יש 741 מסגדים בקנדה, אבל מוסלמים חוסמים בהתרסה את התנועה ומתפללים באמצע הכביש. אתם כבר יודעים למה!

[לאוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: איך הפך נתניהו לאייקון נערץ במדינות ערב?
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• הרחבת המושג, 'פרדוקס'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• הרחבת המושג 'ליניאריות'.
• הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות'.
• הרחבה על המושג 'רכזת', מרכז העוצמה ברשת.
• הרחבה על המושג: סינגולריות.
• הרחבה על המושג: קישוריות / חיבוריות: אפקטיביות החיבור של גורמי הרשת.
• הרחבת המושג: 'השפעה'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024) איך הפך נתניהו לאייקון נערץ במדינות ערב?, ייצור ידע, 25/9/24.
• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
• רועי צזנה (2016), על הסינגולריות, ייצור ידע, 23/10/16.
• פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח (2014), רכזת, מרכז העוצמה ברשת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי ואונגר-משיח (2014), קישוריות / חיבוריות: אפקטיביות החיבור של גורמי הרשת, ייצור ידע, 12/1/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), השפעה - הכוח השקט, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.

• Barabási, A.-L. (2002). Linked: The new science of networks. Perseus Publishing.
• Barabási, A.-L., & Albert, R. (1999). Emergence of scaling in random networks. Science, 286(5439), 509–512. https://doi.org/10.1126/science.286.5439.509
• Callahan, W. A. (2016). China's "Asia Dream": The Belt Road Initiative and the new regional order. Asian Journal of Comparative Politics, 1(3), 226–243. https://doi.org/10.1177/2057891116647806
• Couldry, N., & Hepp, A. (2017). The mediated construction of reality. Polity Press.
• Foucault, M. (1980). Power/Knowledge: Selected interviews and other writings, 1972–1977 (C. Gordon, Ed.). Pantheon.
• Wallerstein, I. (2004). World-systems analysis: An introduction. Duke University Press.