תקציר: לא צריך להיות אסטרטג דגול כדי להבין, שהדרך האפקטיבית ביותר להיפרע מהחות'ים ולהכאיב להם היא השמדת שדות הגת שלהם. רק ש... היועמ"שית מן הסתם לא תרשה. למה?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

לא צריך להיות אסטרטג דגול כדי להבין, שהדרך האפקטיבית ביותר להיפרע מהחות'ים ולהכאיב להם היא השמדת שדות הגת שלהם.

השימוש בגת (קאת) נפוץ מאוד בתימן ומהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות והחיים החברתיים במדינה. שיעור השימוש בגת בקרב האוכלוסייה הבוגרת בתימן נע בין 60% ל-90% בקרב גברים, ובין 10% ל-50% בקרב נשים. מחקרים נוספים מצביעים על כך שכ-72% מהגברים ו-33% מהנשים בתימן לועסים גת באופן קבוע, חלקם מדי יום.

השימוש בגת מתחיל לעתים כבר בגיל ההתבגרות, כאשר מחקר שנערך בקרב תלמידים בתימן מצא כי כ-42% מהם לעסו גת, עם שיעור גבוה יותר בקרב בנים (51.4%) לעומת בנות (23.5%). אז שערו בנפשכם מה יהיה אפקט הפגיעה...

ואפשר גם לטעון, שאנחנו עושים להם בעצם טוב. למרות שהגת נחשב לחלק מהתרבות התימנית, ישנם דיונים גוברים על השפעותיו הבריאותיות והחברתיות. השימוש הממושך בגת נקשר לבעיות בריאותיות שונות, כולל בעיות שיניים, בעיות לב וכלי דם, וכן השפעות פסיכולוגיות כמו דיכאון וחרדה. יתרה מכך, בתימן עצמה נמתחת ביקורת רבה על כך שגידול הגת בא על חשבון גידולים חיוניים הרבה יותר.

רק ש... היועמ"שית מן הסתם לא תרשה. למה?

המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב הבחנה בין מטרות צבאיות לאובייקטים אזרחיים. הוא קובע כי מתקנים אזרחיים, כולל שדות חקלאיים, מוגנים מפני תקיפה במהלך סכסוך מזוין. אמנת ז'נבה הנוספת הראשונה קובעת במפורש כי "אובייקטים חיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית, כגון מזון, אזורים חקלאיים לייצור מזון, יבולים, מקורות מים ומתקני השקיה, מוגנים מפני תקיפה מכוונת".

האם הגת הוא אובייקט חיוני להישרדות האוכלוסייה האזרחית? מן הסתם הוא מקור המחיה שלה. לכן, למרות שהגת נחשב לסם מסוכן בחלק מהמדינות, השמדת שדות גת באזורים אזרחיים במהלך סכסוך מזוין עלולה להוות הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL), מה עוד שישראל מתירה את השימוש בו בתחומיה.

הגת (Catha edulis) אינו כפוף לפיקוח בינלאומי על סמים, אף על פי שהחומרים הפעילים בו, קאתין וקאתינון, מסווגים באמנות הבינלאומיות לסמים פסיכוטרופיים. לכן, הגת עצמו אינו נחשב לסם בלתי חוקי ברמה הבינלאומית, אם כי מדינות רבות, כמו ארה"ב, בריטניה, קנדה ומדינות נוספות, אוסרות על השימוש בו.

שדות חקלאיים - גם כאלה המשמשים לייצור סמים - נחשבים לתשתיות אזרחיות. תקיפתם עלולה להיחשב להפרה של עקרון ההבחנה, במיוחד אם אין הוכחה מובהקת לשימוש צבאי בשדות אלו. פגיעה בתשתיות חקלאיות עלולה להחריף את המשבר ההומניטרי בשטחי החות'ים בתימן, מדינה שכבר מתמודדת עם קשיים כלכליים חמורים. בנוסף, תמיד עולה הטענה, שתקיפות כאלה עלולות לעורר ביקורת בינלאומית ולפגוע בלגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית.

השלכות אפשריות של תקיפת שדות הגת

1. פגיעה באוכלוסייה האזרחית: השמדת שדות גת עלולה לפגוע בפרנסת חקלאים ובכלכלה המקומית, במיוחד באזורים שבהם הגת מהווה מקור הכנסה מרכזי.
2. הפרת עקרון ההבחנה: המשפט ההומניטרי מחייב הבחנה בין מטרות צבאיות לאובייקטים אזרחיים. תקיפת שדות גת שאינם משמשים למטרות צבאיות עלולה להיחשב להפרה של עקרון זה .
3. תגובות בינלאומיות שליליות: פעולות כאלה עלולות לעורר ביקורת בינלאומית ולהשפיע לרעה על הלגיטימציה של המדינה הפועלת.

לכן...

למרות שהגת עשוי להיחשב לסם מזיק בחלק מהמדינות, השמדת שדות גת באזורים אזרחיים במהלך סכסוך מזוין אינה מוצדקת לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי ועלולה להוביל להשלכות שליליות הן מבחינה משפטית והן מבחינה מוסרית.

מאותן סיבות, ישראל נמנעה אפילו מתקיפת שדות הירואין בלבנון, למרות שהירואין הוא סם מסוכן הרבה יותר מהגת

ההירואין מופק מצמח הפרג (Papaver somniferum), שגידולו נפוץ באזורים כמו עמק הבקאע בלבנון, וברור שחלק מהרווחים ממכירת הירואין משמשים למימון פעילות חיזבאללה, שלא להזכיר את הסכנות הבריאותיות והחברתיות שבשימוש בהירואין, ובעובדה שחלק ממנו מוצא את דרכו לישראל. למרות זאת, ישראל נמנעה מתקיפת השדות גם שם, בשל שיקולים משפטיים, מוסריים, מדיניים ומבצעיים, תוך שמירה על עקרונות המשפט ההומניטרי הבינלאומי והימנעות מפגיעה באוכלוסייה האזרחית.

הטענה היא, שתקיפת שדות הירואין אינה פוגעת ישירות ביכולותיו הצבאיות של חיזבאללה. לכן, היא עלולה ליצור תקדים מסוכן ולהוביל להשלכות משפטיות לא רצויות.

יצוין כי במהלך השנים, ארצות הברית - שרגישה הרבה פחות מאיתנו לחוק הבינלאומי - השמידה שדות פרג באפגניסטן כחלק מהמאבק בסחר בסמים ומימון הטרור. עם זאת, ניסיונות אלו נתקלו בקשיים רבים, כולל התנגדות מקומית, פגיעה באזרחים וחוסר יעילות של ריסוס מהאוויר, שהמקומיים מצאו דרכים להתמודד עימו. לכן, מדיניות זו שונתה בהמשך, והושם דגש על אכיפה ממוקדת והפחתת הביקוש לסמים, במקום על השמדת שדות חקלאיים.

לסיכום

תקיפת גידולים המשמשים לסם אינה נחשבת, משום מה, לאסטרטגיה יעילה או מוסרית מבחינת ישראל. השיקולים המשפטיים, ההומניטריים והמבצעיים מובילים את ישראל להימנע מפעולות כאלה ולהתמקד בתקיפת מטרות צבאיות ותשתיות חיוניות.

אתם מסכימים עם הקביעות הללו?

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.