תקציר: על פרשת הדרכים הקשה בה ניצבת בימים אלה מדינת ישראל, מרחפת השאלה המטלטלת את מדינת היהודים משחר ימיה, מה בכל השנים הצליחו להקים כאן, מדינה ריבונית או לא יותר מוועד קהילות?

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 30 באפריל 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

לקראת יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, קיומה כישות מדינתית בעלת כושר החלטה ריבוני, מוטל על כף המאזניים.  ריבונות אינה מסתכמת בהגדרת סטטוס חוקי  לגבי שטח וגבול, היא מתחילה בכושר ההחלטה של הנהגת מדינה באורח המבטא מידה של עצמאות. מה שמונח בהיבט זה  על כף המאזניים, ממחיש את ההבדל המהותי בין ישות ארגונית קהילתית שהחלטותיה - גם בשעות הרות גורל במצבי חירום - מוגבלות להסכמה ציבורית רחבה, לבין ישות מדינתית ריבונית שבשעות הרות גורל מעזה ומסוגלת לקבל החלטות קשות, גם כשהן מבטאות מידה של אכזריות ורחוקות מהסכמה רחבה.

זו תמצית המצוקה שהביאה  את האלוף בני פלד - מפקד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - לטעון שמדינת ישראל ממשיכה להתנהל כוועד קהילות ולא כמדינה.

בין ועד קהילות למדינה ריבונית

ההחלטה המנהיגותית הנדרשת מראש ממשלת ישראל בימים אלה בסוגיית המלחמה בחמאס, היא הכרעה שממחישה את ההבדל בין מרחב ההחלטה האפשרי בוועד קהילות, לבין  מרחב ההחלטה האפשרי בישות מדינתית שיש ביכולתה לממש החלטה בתוקף ריבוני. במתח הלא פתור בין חובתה של המדינה להשבת אזרחיה וחייליה משבי חמאס, לבין  חובתה לדיכוי כוחו השלטוני והצבאי של חמאס ברצועת עזה, ההחלטה בסוגיה אינה  יכולה להתקבל רק מתוך בירור מרחב השיקולים במבחנם המקצועי, המוסרי והלוגי. לכל החלטה, לצד זה או אחר, תהיינה התנגדויות קשות מנומקות ומבוססות:

• מצד אחד, משפחות החטופים, התובעות קדימות טוטאלית להשבת החטופים;
• ומצד שני, התאגדות משפחות שכולות של חללי צה"ל  וקבוצות אחרות, שתובעות את המשך הלחימה עד הכרעת חמאס.

כל החלטה תיתקל בביקורת קשה, שיש בה טיעונים ממשיים. זה המקום בו אומה זקוקה לסמכות ריבונית, שמעזה להכריע ולפעול למרות ביקורת נוקבת. כל עוד ההחלטות מתכנסות למרחבי ההסכמה ומתנהלות על המסילה המוכרת, המדינה לא זקוקה ליותר ממנהל יעיל. שמגיע בזמן לעבודה. במקום בו נגמרת המסילה, נולד הצורך במנהיג בעל עוצמת ההחלטה הריבונית. אלא שבמשך העשורים האחרונים מנעו בשיטתיות את האפשרות לקיומו.  

זו ההזדמנות למקד מבט במושג  ה'ריבונות'

כבר בהתבוננות ראשונית באינטואיציות שלנו בנוגע למושג ריבונות, מתגלה פער בסיסי בין הריבונות כרעיון לבין דרכי התממשותו. המשפט הפותח להצגת הערך 'ריבונות' באנציקלופדיה בריטניקה קובע: "המושג ריבונות הוא אחד הרעיונות היותר שנויים במחלוקת במדע המדינה ובחוק הבינלאומי".

במילונים מיוחסת לריבונות: "עצמאות, אדנות ושליטה". בהשלכה מריבונות האל, המייצגת שלטון מוחלט חסר מגבלות, גם ריבונות הממלכה האנושית ביקשה מאז העולם העתיק, לשוות לעצמה דימוי של סמכות שלטונית עליונה, עצמאית ומשוחררת ממגבלות. 

כותב הערך בבריטניקה מתאר כיצד עם התפתחות תודעת הלאום, והמדינה המודרנית, תפיסת הריבונות עברה טרנספורמציה, הפכה להיות מגולמת באומה, ומוגבלת בבסיסה על ידי מערכת החוק. במתח הבסיסי בין כוח שלטוני מוחלט, לבין מוגבלות עקרונית של הריבון לחוק, ולרצון העם  מצוי עולם ומלואו  בדפוסי התנהלותה של המדינה המודרנית בענייניה הפנימיים, במיוחד במדינות הדמוקרטיות. 

במתח הזה, בין כמיהה לגילום ריבונות מדינתית ככוח שלטוני בעל סמכות החלטה עצמאית גם למול התנגדויות מבית ומחוץ, לבין תפיסת הריבונות המצומצמת שהכפיפה קבלת החלטות של הנהגת המדינה לחוק ולמוסכמות יסוד, מיטלטלות בימים אלה כל המדינות הדמוקרטיות, בכללן ארה"ב תחת הנהגת הנשיא טראמפ. במקום הזה גם בנימין נתניהו מתקשה בקבלת הכרעה המבטאת סמכות ריבונית. כל אחת מהחלטותיו האפשריות בסוגיית המלחמה בחמאס - בין אם יתעקש שלא להיכנע לתביעות חמאס ולהמשיך במלחמה, בין אם יסכים למען הסיכוי להשבת כל החטופים, להשלים עם תביעות חמאס ולסיים את המלחמה - החלטתו תחולל התנגדויות קשות. היא תידרש בשל כך,  לאיתנות מנהיגותית,  שיש בה רגע  הירואי של ניצוץ ממקור סמכות ריבוני. 

הפילוסוף מישל פוקו התמקד במשנתו בגילוי ותיאור של מנגנוני כוח במערכת המוסדית המדינתית. על פי חקירתו, המאמץ לכינון ריבונות התהווה  מאז ימי קדם, בשילוב מאוזן בין ריבונות בממדיה הפוזיטיביים לבין ריבונות בממדיה הנגטיביים:

• בממדים הפוזיטיביים, ריבונות מתבטאת בתמיכה המיטיבה שמעניקה המדינה המודרנית לאזרח: בהענקת ביטחון, בכינון יציבות, בבניית בתי חולים בתי ספר, סעד בסיסי וביטוח לאומי.
• בממדיה הנגטיביים, ריבונות מתבטאת בהשלטת חוק כפייתית, במנגנון שיפוט וענישה, בהפעלת כוח לצורכי פנים ולצורכי ביטחון. כמו גם בהחלטות ניהוליות על מיקום תחנות כוח, כבישים ראשיים, מפעלים אסטרטגיים חיוניים ושדות תעופה מרכזיים, שקירבתם למרחבי מגורים מעוררת תמיד התנגדויות, ובסמכות המדינה לכפות את רצונה. ההשוואה לריבונות האל,  כוונה בהיבטי הריבונות,  להבנת מגבלותיו של שליט בשר ודם, כהיקש בהגיון 'קל וחומר': אם האל שהוא כל-יכול איננו משתקף בכל מעשיו אך ורק כאלוהי חסד, יש בו בהכרח גם ממדי אל קנא ונוקם, כפי  שפעל בהבאת המבול, על אחת כמה וכמה שזהו מצבו של שליט בשר ודם, שאינו יכול להתקיים רק כמעניק טוב וחסד.

בעת החדשה, הסביר מישל פוקו, בהדגשת היתר הניאו-ליברלית, לערך זכויות האדם, הלכה והוגבלה אפשרותו של הריבון לממש ריבונותו בממדיה הנגטיביים עד שהוטלה בו נכות בסיסית. בתוך כך, ממדי ריבונותו של הריבון הליברלי, הלכו והצטמצמו לממד הפוזיטיבי בלבד, בהתמקדות גוברת בהבטחת הטוב והתועלת שהוא מעניק לאזרחיו עד כדי סחף להבטחה שאינה בת מימוש.

זו המצוקה בה ניצבת בשעה זו מדינת ישראל למול חובתה להשבת החטופים

בפער התהומי הנפער בין  הציפייה למיקוד המדינה בייסוריו  של כל חטוף ותביעת משפחתו להשבתו,  לבין מרחב השיקולים הרחב המחייב את הריבון במלוא ממדי אחריותו לעתיד הממלכה.

מרכיבי הזהות היהודית הקהילתית - כפי שהתפתחו באלפיים שנות גלות - היו נטולי כל אחריות ריבונית.  הם עדין מכוננים  במודע ובתת מודע  את דפוסי קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. הם מצויים בגלוי בהסתייגות החרדית העקבית משאיפתה של הציונות לכינון ריבונות. בן גוריון בשאיפתו לממלכתיות, הכיר בחובה  לברר ולגבש מחדש בבחינה אמיצה קווים לדמותה המוסרית של ריבונות יהודית מתחדשת. לשם כך כה נזקק לשיבה מעשית אל מוסר התנ"ך.

דוגמה לעמדת התנ"ך ביחס למבחנו הריבוני של מלך מצויה בכישלונו של שאול המלך במילוי המשימה למחיית עמלק. על הקושי שלו  בכפיית רצונו  על העם למימוש מלוא הציווי להשמדת עמלק, התוודה בכנות בפני שמואל הנביא: "חטאתי... כי יראתי את העם ואשמע בקולם" (שמואל א' ט"ו)  על עצם החטא באי מילוי הציווי אולי ניתן היה לכפר,  אבל את הגילוי של חולשה ריבונית מצד מלך, מתוך היותו ירא את העם, על זה שמואל הנביא לא היה יכול למחול. זה הרגע המכונן בו איבד שאול את מלכותו.

את חטאי דוד ניתן היה להכיל ולהמשיך להבטיח את מלכותו עד עולם,  כי מוסר התנ"ך יכול  למחול למלך על חטאים בתנאי שאינם כרוכים בחולשה במימוש סמכותו הריבונית.

במבט הזה על פרשת הדרכים הקשה בה ניצבת בימים אלה מדינת ישראל, מרחפת השאלה המטלטלת את מדינת היהודים משחר ימיה, מה בכל השנים הצליחו להקים כאן,  מדינה ריבונית או לא יותר מוועד קהילות?

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'
• הרחבת המושג: 'ממלכתיות'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: ממלכתיות במשנת בן גוריון.
• אוסף המאמרים על הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התאוששות. להיחלץ מהכאוס לתוך סדר חדש.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), ממלכתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• גרשון הכהן (2023), ממלכתיות במשנת בן גוריון, ייצור ידע, 28/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות. להיחלץ מהכאוס לתוך סדר חדש, ייצור ידע, 25/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.