תקציר: המאמר הזה נכתב ביום שבו מוחזרים חללי משפחת ביבס - שירי ביבס, יחד עם שני בניה הקטנים אריאל וכפיר לצד החטוף החלל עודד ליפשיץ, לאחר 503 ימים בשבי חמאס. הרציונל שלו הוא שבמצבים הישרדותיים, נכון ואפילו בריא לשנוא ואף לשאוף לנקמה!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

המאמר הזה נכתב ביום שבו מוחזרים חללי משפחת ביבס - שירי ביבס, יחד עם שני בניה הקטנים אריאל וכפיר לצד החטוף החלל עודד ליפשיץ, לאחר 503 ימים בשבי חמאס. הרציונל שלו הוא שנכון ואפילו בריא לשנוא, כל עוד השנאה מתועלת לאלה המאיימים אמת על הישרדותנו.

השנאה נתפסת לרוב כרגש שלילי, הרסני וכזה שיש להימנע ממנו. מספרים לנו שהאויב בדיוק כמונו", הוא ראוי לחמלה ואסור לנו להחזיר לו שנאה. בעולם המערבי - שבו שלום עולמי, שיתוף פעולה, הכלה ודיאלוג נתפסים כאידאלים נעלים - רגשות כמו שנאה מנוגדים לאתוס החברתי של שלום וסובלנות. בנוסף, ההשלכות ההרסניות של השנאה, כפי שנראו במלחמות, גזענות ורדיפות לאורך ההיסטוריה, גרמו לחברות רבות לדחות אותה ולראות בה מכשול לקדמה אנושית. כמו כן, התפתחות הפסיכולוגיה הביאה להבנה ששנאה ממושכת פוגעת ברווחה האישית של הפרט, ולכן היא נתפסת כרגש שלילי שיש להתגבר עליו ולא לטפח.

למרות זאת, בחינה מעמיקה יותר של תפקיד השנאה בחברה האנושית מצביעה על כך שלרגש זה יש שורשים עמוקים בהיסטוריה האבולוציונית והחברתית שלנו. השנאה איננה רק רגש שלילי, אלא מנגנון הישרדותי - שהתפתח כדי להגן על פרטים וקבוצות מפני איומים חיצוניים - ובמצבים הישרדותיים, טוב ונכון לשנוא ואף לשאוף לנקמה. להבנת מקומה של השנאה יש חשיבות רבה בניתוח תופעות חברתיות, פוליטיות ופסיכולוגיות.

שנאה כהתפתחות אבולוציונית

מההיבט האבולוציוני, רגשות אינם מתקיימים במקרה; הם מתפקדים כמנגנונים הסתגלותיים, שנועדו לשפר את סיכויי ההישרדות והרבייה. השנאה, בדומה לפחד ולכעס, מאפשרת לפרטים לזהות איומים ולנקוט בפעולות להגנה עצמית. קהילות פרימיטיביות, אשר חיו בסביבות עוינות, נדרשו לפתח מנגנוני התמודדות עם סכנות חיצוניות, כולל אויבים פוטנציאליים מבני אדם אחרים. השנאה כלפי זרים או יריבים תרמה ללכידות הקבוצה ולנכונות להילחם למען הישרדותה.

מהבחינה הזו, התנ"ך הכיר בחשיבותה של השנאה כרגש הישרדותי כשטבע את המושג "זכור את אשר עשה לך עמלק". מושג זה משקף לנו שגורלו של העם היהודי הוא, שבכל דור יעמדו מולנו אלה המבקשים לכלותנו. מול אלה, שנאה היא רגש בריא, נכון וצודק, מבטא את הצורך הקולקטיבי לשמר זיכרון של איומים היסטוריים ולהתמודד עמם, ולעתים אף לנקוט בפעולות מנע אקטיביות כנגד אלה המבקשים להשמיד את העם, ולעתים גם במלחמה טוטלית. התפיסה של מלחמת מצווה נגד עמלק מדגימה כיצד שנאה יכולה להיות מקודדת במסגרת נורמטיבית וחברתית, במטרה להגן על קיום העם ולהבטיח את עתידו.

[לאוסף המאמרים: 'הכל על עמלק', לחצו כאן]

שנאה כרגש מניע לפעולה

אחד הביטויים המרכזיים של השנאה הוא הנקמה, המשמשת כבסיס להרתעה. הנקמה היא דרך שבה קבוצה או פרט מבטיחים שהפגיעה בהם לא תעבור ללא תגובה, ובכך היא מונעת תוקפנות עתידית. לא בכדי מקיימים שבטים ערביים עד היום את חוק נקמת הדם, אשר משמש ככלי הרתעה חזק ומרתיע אחרים מפגיעה בהם. באופן זה, הנקמה מסייעת לשמירה על יציבות חברתית ולצמצום אלימות פוטנציאלית מצד יריבים.

בנוסף לתפקידה בהישרדות ובגיבוש חברתי, השנאה משמשת גם כמנוע לפעולה. כאשר אדם או קבוצה חשים שנאה כלפי גורם מסוים, הם נוטים להשקיע משאבים רבים במאבק נגדו. הדבר בא לידי ביטוי במאבקים פוליטיים, מחאות חברתיות ואף מלחמות. עם זאת, במקרים רבים השנאה עלולה להוביל להקצנה, לאלימות ולהרס, ולכן יש לבחון את השפעותיה בקפידה ולחפש דרכים לווסת אותה באופן חברתי.

בנוסף לתפקידה בהישרדות ובגיבוש חברתי, השנאה משמשת גם כמנוע לפעולה. כאשר אדם או קבוצה חשים שנאה כלפי גורם מסוים, הם נוטים להשקיע משאבים רבים במאבק נגדו. הדבר בא לידי ביטוי במאבקים פוליטיים, מחאות חברתיות ואף מלחמות. עם זאת, במקרים רבים השנאה עלולה להוביל להקצנה, לאלימות ולהרס, ולכן יש לבחון את השפעותיה בקפידה ולחפש דרכים לווסת אותה באופן חברתי.

תפקיד השנאה בקבוצות חברתיות

השנאה אינה רק מנגנון אישי, אלא גם כלי רב-עוצמה בלכידות חברתית. קבוצות מאורגנות פעמים רבות סביב אויב משותף, נוטות להיות מאוחדות יותר ולשתף פעולה למען מטרה משותפת. תופעה זו ניכרת גם בחברות מודרניות, למשל בעימותים פוליטיים, אתניים ודתיים. מנהיגים כריזמטיים לאורך ההיסטוריה השתמשו בשנאה כאמצעי לגיוס תומכים ולהפניית תסכולים כלפי קבוצה חיצונית, בין אם זו קבוצה אתנית אחרת, מעמד חברתי מסוים או אויב פוליטי.

סיכום

השנאה היא אמנם רגש מורכב, ולעתים מסוכן, אך יש לה תפקידים אבולוציוניים וחברתיים חשובים. הבנת השנאה כרגש הישרדותי מאפשרת לנו לנתח תופעות היסטוריות ועכשוויות בצורה מעמיקה יותר, כמו גם לפתח אסטרטגיות חברתיות להתמודדות עם ביטוייה השליליים. ההכרה בכך ששנאה אינה רק תוצר של תעמולה או של חינוך לקוי, אלא מנגנון שטבוע עמוק באדם, מאפשרת לנו לגשת לנושא בגישה מציאותית ומאוזנת יותר.

[לאוסף המאמרים: 'הכל על עמלק', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על עמלק'.
• אוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה'.
• אוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "בדיוק כמוך" (?), השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
• אוסף המאמרים על 'הכלה'.
• אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018) הכל על עמלק באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 24/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2021), שלום עולמי וסתם שלום באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 24/3/21.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), "בדיוק כמוך" (?), השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב, ייצור ידע, 14/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכלה והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפנים השונות של ההסתגלות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/6/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.