פנחס יחזקאלי: גמישות נרטיבית ואי-עקביות אידאולוגית ב- WOKE

תקציר: אחת הפינות הפופולריות בתוכנית הפטריוטים של ערוץ 14 היא 'הלפיד והיפוכו', שבה מביאים אמירה של יאיר לפיד ומיד לאחריה את האמירה ההפוכה ממש. זה מצחיק, וגרם לתדמיתו של לפיד נזק לא מועט. אבל כדאי לדעת שלפיד אינו לבד, ושהנטייה לבטא עמדות סותרות מבלי לראות בכך בעיה היא חלק מז'אנר שהתפתח בשיח ה'ווק'. לעתים קרובות, נראה שתומכי ה'ווק' משנים את עמדותיהם בהתאם להקשר, ולעתים אף אומרים דבר והיפוכו. לתופעה הזו יש שם: גמישות נרטיבית.

[בתמונה: הלפיד והיפוכו. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: הלפיד והיפוכו. התמונה היא צילום מסך]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחת הפינות הפופולריות בתוכנית הפטריוטים של ערוץ 14 היא 'הלפיד והיפוכו', שבה מביאים אמירה של יאיר לפיד ומיד לאחריה את האמירה ההפוכה ממש. זה מצחיק, וגרם לתדמיתו של לפיד נזק לא מועט. אבל כדאי לדעת שלפיד אינו לבד, ושהנטייה לבטא עמדות סותרות מבלי לראות בכך בעיה היא חלק מז'אנר שהתפתח בשיח ה'ווק'. לעתים קרובות, נראה שתומכי ה'ווק' משנים את עמדותיהם בהתאם להקשר, ולעתים אף אומרים דבר והיפוכו.

לתופעה הזו יש שם: 'גמישות נרטיבית' (narrative flexibility) וגם:

  • "narrative malleability" – כאשר רוצים להדגיש את האפשרות לעצב את הנרטיב לפי צורך.
  • "narrative inconsistency" – כאשר רוצים להדגיש את הסתירות הפנימיות.
  • "fluid narrative" – כאשר מדברים על נרטיב משתנה ודינמי.
  • אם הכוונה היא לגישה שבה הנרטיב קודם לעובדות ומשתנה בהתאם להקשר, "strategic narrative adaptation" יכול להיות ביטוי הולם.

היא מעוררת שאלות סוציולוגיות עמוקות: האם הנרטיב גובר על העובדות? האם ניתן להצדיק שינויים בעמדה אידאולוגית על בסיס הקשר חברתי ופוליטי? מאמר זה יבחן את התופעה באמצעות ניתוח סוציולוגי של דינמיקות כוח, פוסט-מודרניזם, ומבנה השיח בחברות מערביות עכשוויות.

[בתמונה: הלפיד והיפוכו 1]

יחי הנרטיב!

הנרטיב הפך לאחד המכשירים המרכזיים של ה'ווק'. כאשר התפיסה החברתית מושתתת על סיפורים קולקטיביים של דיכוי ושחרור, החשיבות של עובדות אובייקטיביות מצטמצמת לטובת התאמתן לנרטיב הדומיננטי. מבחינה סוציולוגית, זהו יישום של תאוריות ביקורתיות הגורסות כי המציאות היא תלוית פרשנות, וכי הידע אינו נייטראלי אלא מובנה חברתית על ידי בעלי כוח. לפיכך, אם עובדה מסוימת אינה משתלבת בנרטיב ה'נכון', היא עשויה להידחק לשוליים או להתפרש מחדש.

אמת יחסית ופוסט-מודרניזם

שורש נוסף לתופעה זו נמצא בפוסט-מודרניזם, אשר דוחה את הרעיון של אמת אבסולוטית ומדגיש את התלות של הידע בהקשרו החברתי והכוחני. כאשר האמת נתפסת כנזילה ותלוית פרשנות, ניתן לשנות עמדות בהתאם לצורכי המאבק החברתי. כך נוצרת גמישות אידיאולוגית המאפשרת לומר דבר והיפוכו מבלי לחוות קונפליקט קוגניטיבי.

[בתמונה: הלפיד והיפוכו 2]

מנגנונים פוליטיים ותועלתנות רעיונית

בניתוח פוליטי, שינוי עמדות לפי ההקשר הוא כלי אסטרטגי ליצירת שינוי חברתי. כאשר יש אינטרס לקדם נרטיב מסוים, תומכי ה'ווק' עשויים להחליף טענות לפי הצורך כדי לשמר כוח פוליטי. דינמיקה זו מזכירה את גישת אנטוניו גראמשי לגבי "הגמוניה תרבותית", שלפיה האליטות האינטלקטואליות והתרבותיות קובעות את גבולות השיח, ולעיתים אף מגדירות מחדש את המציאות בהתאם למטרותיהן.

השימוש בשפה מניפולטיבית

כלים רטוריים מהווים חלק בלתי נפרד מהתופעה. מושגים כמו "צדק", "דיכוי" או "חירות" משמשים במשמעויות משתנות בהתאם לצורכי השיח. לדוגמה, חופש הביטוי נחשב לעקרון קדוש כאשר מדובר בהגנה על קבוצות מוחלשות, אך מתפרש כ'אלימות מילולית' כאשר מדובר בביקורת על אותן קבוצות. כך נוצרת מערכת מושגים גמישה, המשרתת אג'נדה מסוימת במקום להוות עקרון עקבי.

רגשות על פני לוגיקה

השיח ה'ווקי' מתבסס פעמים רבות על רגש במקום על רציונליות. כאשר נרטיב מסוים מעורר אמפתיה או זעם, הוא נתפס כאמת רגשית שאינה נדרשת להצדקה לוגית. כתוצאה מכך, הסתירות הפנימיות אינן נתפסות כבעיה אלא כחלק מהדינמיקה של צדק היסטורי מתקן.

[הלפיד והיפוכו 3]

לסיכום

תופעת הגמישות הנרטיבית בתנועת ה'ווק' אינה מקרית, אלא מבוססת על יסודות פוסט-מודרניים, פרגמטיים ופוליטיים. התופעה ממחישה כיצד השיח הציבורי העכשווי הופך לכלי פוליטי יותר מאשר למרחב של בירור אמיתי של עובדות. חוסר העקביות אינו נתפס כבעיה אלא כיתרון אסטרטגי, המאפשר לשמר את ההגמוניה התרבותית ולתמרן את השיח הציבורי בהתאם למטרות אידיאולוגיות. הבנת המנגנון הזה חיונית לכל דיון ביקורתי על עתיד השיח הציבורי במערב.

[הלפיד והיפוכו 4]

נספח: דבר והיפוכו. הכיצד?

הנה מיכל פעילן בשתי התבטאויות על עסקת החטופים: באחת היא אינה יכולה להפסיק לחשוב איך הגענו לעסקה הקשה הזו, ובאחרת היא תוהה איך אפשר שלא לתמוך בעסקה... הכיצד?

בפוליטיקה ובתקשורת, סתירות כאלה אינן נדירות, ולעתים משקפות את המורכבות של מצבים טעונים, ולאו דווקא התנהגות מחושבת או מניפולטיבית. אבל, הן יכולות לשקף גם מצבים של דיסוננס קוגניטיבי, אופורטוניזם או צביעות, תלוי בפרשנות ובכוונה של הדובר.

  • אם מדובר בתחושת מתח פנימית כנה בין תמיכה בעסקה מתוך אמפתיה לחטופים לבין ההכרה במחירים הקשים שלה, אפשר לראות זאת כדיסוננס קוגניטיבי – מצב שבו אדם מחזיק בשתי עמדות סותרות ומנסה ליישב ביניהן.
  • אם מדובר בהתאמה של העמדה לקהל יעד מסוים או לנורמות משתנות, זו עשויה להיות דוגמה לאופורטוניזם – שינוי עמדה בהתאם להקשר ולאינטרסים. תופעה זו נפוצה בקרב אנשי ה- WOKE, שבעיניהם אין אמת. יש רק נרטיב, והעובדות אמורות לשרת אותו.
  • אם העמדה מוצגת כל פעם מתוך טענה לעקביות מוסרית, אך בפועל משתנה לפי הנסיבות, ניתן לתאר זאת כצביעות.

מה לדעתכם מתאים במקרה שלנו?

[בתמונה: דבר והיפוכו. הכיצד?… המקור: דף הטוויטר של גדי טאוב. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: דבר והיפוכו. הכיצד?… המקור: דף הטוויטר של גדי טאוב. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: גמישות נרטיבית ואי-עקביות אידאולוגית ב- WOKE

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  2. Pingback: הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *