תקציר: מי לנו מנהיג כמשה רבנו? וגם מנהיגותו הלכה ונשחקה עם הזמן עד כי לא היה מנוס אלא להחליפו. ניסיונם של מדינות ועמים מלמד כי למרות החששות לגבי צמצום של מנהיגות מנוסה בטרם עת, היתרונות של מגבלות כהונה עולים בהרבה על החסרונות הפוטנציאליים. גם ישראל של העשור האחרון מהווה מקרה בוחן מצוין לכך!
![[בתמונה: חשיבות הגבלת הקדנציה של ראש מדינה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/09/שתי-קדנציות-בלבד-2.jpg)
עודכן ב- 16 ביולי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
מי לנו מנהיג כמשה רבנו? וגם מנהיגותו הלכה ונשחקה עם הזמן עד כי לא היה מנוס אלא להחליפו.
הדוגמאות הבולטות לכך הן חטא המרגלים בפרשת שלח לך, ופרשת זמרי בן סלוא בפרשת בלק. שתי פרשות אלו מדגימות את הקשיים והאתגרים שמנהיג כמשה רבנו נאלץ להתמודד עימם, ואת השפעתם האפשרית על תפקודו לאורך זמן.
חטא המרגלים מתואר בספר במדבר פרק י"ג. משה שולח מרגלים לתור את הארץ המובטחת, אך הם חוזרים עם דיווחים מפחידים שגורמים לפאניקה ולייאוש בעם. ההתרחשות הזו מעלה שאלות על מנהיגותו של משה ועל יכולתו להמשיך להוביל את העם במסע הארוך והמתיש.
בפרשת זמרי בן סלוא, המתוארת בספר במדבר פרק כ"ה, זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, חוטא עם בת מדיין, כזבי בת צור. פנחס בן אלעזר קם ועושה מעשה קנאות והורג את זמרי וכזבי. האירוע הזה מעמיד שוב את משה בסיטואציה מורכבת מבחינה מנהיגותית. מצד אחד, יש צורך במנהיגות תקיפה ונחושה שתשמור על הסדר והמשמעת, ומצד שני, יש חשיבות לשמירה על רגישות וסובלנות כלפי העם [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של ד"ר אבי הראל: פרשת זמרי בן סלוא. מנהיגות ארוכה מידי].
במקרים הללו, מנהיגותו של משה לא רק נשחקת, אלא גם נבחנת שוב ושוב. העם מאבד אמון ונעשה קשה להנהגה. משה, שנחשב למנהיג רוחני ודתי, מוצא את עצמו נדרש להתמודד עם בעיות אמוניות ומורליות רבות ומורכבות, שפוגעות במעמדו וביכולתו לתפקד כמנהיג.
את לקחי הפרשות הללו סיכם ד"ר אבי הראל כך: אל לו למנהיג להחזיק ברסן השלטון זמן רב מדי, היות שכל אדם, כולל משה, נשחק במשרתו השלטונית, ולכן יש להגביל את משך כהונתו של השליט ולרענן את ההנהגה מעת לעת (הראל, 2016).

שחיקה ומגבלות זמן בכהונה
ניסיונן של מדינות - דמוקרטיות ולא דמוקרטיות כאחד - מלמד כי למרות החששות לגבי צמצום של מנהיגות מנוסה בטרם עת, היתרונות של מגבלות כהונה עולים בהרבה על החסרונות הפוטנציאליים.
'דמוקרטיה במיטבה' מגבילה כהונה של מנהיג לשתי קדנציות בלבד. בראשונה הוא שוקד על הטווח הקצר כדי להיבחר שוב. בשנייה הוא משקיע בטווח הארוך כי הוא דואג למורשתו ואין לו בעיה לאבד פופולריות. בנוסף, הוא מגדל יורש כדי לוודא שלא 'ילכלכו' עליו בלכתו. אם אין הגבלה על מספר הקדנציות, מוכוון המנהיג כל העת לטווח הקצר, לשם ביסוס שלטונו. כל אדם שבולט בסביבתו מורחק, כי בהיעדר יורשים פוטנציאלים, מעמדו מתחזק. ואז, הסטגנציה אוכלת בממשלו בכל פה. התוצאות בהתאמה.
- מנהיגים עוברים שחיקה נפשית ופיזית: המנהיגות גובה מחיר נפשי ופיזי כבד. האחריות הגדולה, הצורך בקבלת החלטות קשות, והתמודדות עם לחצים בלתי פוסקים יכולים לגרום לשחיקה משמעותית.
- הם נקלעים עם הזמן לקיבעון מחשבתי: עם הזמן, מנהיגים נוטים להיתקע בשיטות ובמדיניות מוכרת, מה שעלול לפגוע בגמישות ובחדשנות.
- הם מאבדים את אמון הציבור: מנהיגות ממושכת עלולה להוביל לשחיקה באמון הציבור, שמתעייף מאותה הנהגה וחש צורך ברענון ובשינוי.
- המערכות הסובבות אותם נקלעות לקיפאון / לסטגנציה.
- עולה הסיכוי לשחיתות: שלטון ממושך ללא הגבלת זמן עלול להגביר את הסיכוי לשחיתות שלטונית, ולניצול לרעה של הכוח.
האירוע המכונן במדינות הדמוקרטיות: ארבע הקדנציות של הנשיא פרנקלין רוזוולט
הנשיא האמריקני פרנקלין דלאנו רוזוולט היה פוליטיקאי מיומן ומנהיג דגול, שהנהיג את ארצו במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא שימש בתפקידו ארבע קדנציות, מ-1933 עד 1945, ונפטר במהלך הקדנציה הרביעית.
באותם ימים, לא הייתה אמנם מגבלה מפורשת על מספר הקדנציות שנשיא ארה"ב יכול לכהן, אבל הייתה מסורת בלתי כתובה של נשיאי ארה"ב לכהן לכל היותר שתי קדנציות. היא מודה על ידי ג'ורג' וושינגטון, שבחר לפרוש לאחר שתי קדנציות בתפקיד. החלטתו של רוזוולט, לזכות בארבע קדנציות, רצופות נתפסה בעיני חלק כפריצה של תקדים הזה.
עם כל האהבה שרכשו לו, למדו האמריקנים - ועימם העולם החופשי כולו - את מחירו של שלטון ארוך שנים, בתחומים של ריכוז כוח מוגזם בידיו של אדם אחד, לאורך זמן. הם נוכחו שקדנציה ארוכה מידי מביאה לטישטושם של עקרונות דמוקרטיים. בנוסף, מצבו הבריאותי המדרדר של רוזוולט לקראת תום מלחמת העולם השנייה, מנע עמידה איתנה מול הדורסנות של סטאלין, שסיפח לברית המועצות חצי אירופה, ללא תגובה נאותה מצד בעלות הברית.
מתנגדי רוזוולט ומבקריו חששו, שהנשיאות ממושכת נוספת, עלולה עלולה לשחוק את העקרונות הדמוקרטיים על ידי ריכוז כוח רב מדי ברשות המבצעת והפחתת האופי התחרותי של הפוליטיקה האמריקאית. היא עלולה להוות תקדים למנהיגים עתידיים שיחזיקו בשלטון ללא הגבלת זמן, וייצרו סחף בארצות הברית לכיוון של צורת ממשל סמכותנית, בדומה למשטרים שנוצרו באירופה, באותה תקופה.
לכן, ב-1947 אושר התיקון ה-22 לחוקה, שהטיל מגבלות כהונה על הנשיאות, ותחם אותה לשתי קדנציות בלבד. זאת, כדי לשמר עקרונות דמוקרטיים, למנוע את ריכוז הכוח ולשמור על מסורת דינאמית של תחלופה קבועה של מנהיגות בארצות הברית.
![[בתמונה: פרנקלין דלאנו רוזוולט - אין ארוחות חינם, ויש מחיר לארבע כהונות רצופות... התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2020/03/רוזוולט.jpg)
6 טיעונים עיקריים שהביאו המחוקקים בארה"ב להגבלת קדנציות הנשיא
טיעון ראשון - שמירת האיזון שבין הרשויות ע"י מניעה של סמכותיות יתר וריכוז כוח עודף בידי הנשיא: מנהיגים ותיקים יכולים לצבור בהדרגה כוח משמעותי, שעלול להוביל לריכוז סמכות הפוגע בעקרונות הדמוקרטיים של הפרדת רשויות ואיזון ביניהן. מגבלות טווח מונעות את גיבוש הכוח בתוך יחיד או מפלגה פוליטית אחת. זה עוזר לשמור על מערכת פוליטית מאוזנת יותר ולמנוע את הופעתן של שושלות פוליטיות מושרשות, שבהן הכוח מועבר, מדור לדור.
טיעון שני - שמירה על שימור החיוניות הדמוקרטית: על סביבה פוליטית תחרותית, שבה צצים מנהיגים חדשים ורעיונות חדשים: ביורוקרטיות זקנות מפתחות סטגנציה ואף התפוררות. אנשיהן מתחילים להאמין בזכותם הטבעית לשלוט. מנהיגים, וצוות עוזריהם איתם, מתנתקים עם השנים מחוויות ומדאגות היום-יום של אזרחים. הרבה מהאנרגיה שלהם מבוזבזת על חסימת מתחרים והרחקתם. כך נשחק ההליך הדמוקרטי, ומצטמצמות עם הזמן נקודות מבט חדשות ותחרות. הגבלת הכהונה מאפשרת קידום תרבות של דינאמיות תחלופה פוליטית: הכנסת רעיונות רעננים ונקודות מבט חדשות, ומניעת היתקבעות, לאורך זמן, בפרדיגמות שאבד עליהן הקלח, ובהיקלעות לפער רלוונטיות, ולהתנתקות מן המציאות של מנהיגים וותיקים וצוות עוזריהם. מנהיגים חדשים אינם כבולים לפרדיגמות ישנות, ומביאים גישות שונות לממשל ולקביעת מדיניות. כך מומרץ ההליך הדמוקרטי, והממשל נשאר דינאמי ומגיב לצרכים חברתיים מתפתחים.
טיעון שלישי - עידוד האחריות הלאומית בקרב מנהיגים: בידיעה שזמן כהונתם סופי, הנשיאים מקבלים תמריץ לתעדף את האינטרסים של בוחריהם ולהשאיר מורשת חיובית. אם בקדנציה הראשונה הם יוזמים לטווח הקצר כדי להבטיח את בחירתם מחדש, מוקדשת הקדנציה השנייה לטווח הארוך, כי אין הם זקוקים יותר לתמיכת הבוחרים, ויולים לקבל גם החלטות לא פופולריות. לעומת זאת, ללא מגבלות זמן כהונה, מנהיגים ייטו יותר לקבל החלטות על סמך הישגים קצרי טווח, או שיקולים פוליטיים אישיים; ולבסוף, עיקר פעילותם תתבסס בהבטחת שלטונם לאורך זמן.
טיעון רביעי - מניעת קיטוב פוליטי: מנהיגים ותיקים עשויים לתרום מבלי משים לקיטוב פוליטי על ידי ביסוס עמדותיהם האידיאולוגיות וחניקת הפשרה. מגבלות קדנציה, מעצם טבען, מקדמות תחלופה והכנסת נקודות מבט חדשות, שיכולות להוביל לתהליכי קבלת החלטות מכילים ושיתופיים יותר. זה יכול בסופו של דבר לעזור לגשר על פערים פוליטיים ולקדם אחדות בתוך חברה מגוונת.
טיעון חמישי - מניעת שחיתות שלטונית: מנהיגים מוגבלים לתקופת כהונה פחות רגישים להסתבך בשחיתות או בפרקטיקות לא אתיות, מכיוון שהם נוטים יותר להתמודד עם ההשלכות של מעשיהם ברגע שהם עוזבים את תפקידם.
טיעון שישי - טיפוח מעורבות והשתתפות אזרחית: הידיעה שתפקידי מנהיגות אינם תפוסים באופן קבוע על ידי אדם בודד מעודדת מעורבות אזרחית גדולה יותר. אזרחים נוטים יותר להשתתף באופן פעיל בתהליך הפוליטי כאשר הם מאמינים שמעורבותם יכולה להוביל לשינוי משמעותי. מגבלות תקופות יוצרות תחושת דחיפות הן למנהיגים והן עבור הבוחרים, ומטפחות אזרח דינמי ומעורב יותר.
לסיכום: מגבלות קדנציה בארה"ב נקבעו כדי להגן על השיטה הדמוקרטית, להבטיח את חיוניותה ואת הדינאמית שלה, למנוע את ריכוז הכוח ולהבטיח שהמנהיגים ייתנו דין וחשבון לציבור הבוחרים (אחריותיות - accountability). הם משקפים אמונה בסיסית בחשיבות של תחלופה ותחרות קבועה בתחום הפוליטי.
![[בתמונה: חשיבות הגבלת הקדנציה של ראש מדינה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/09/שתי-קדנציות-בלבד-4.jpg)
דוגמאות נוספות למחירן של קדנציות ארוכות במדינות דמוקרטיות
פרשיות השחיתות של הלמוט קוהל בגרמניה (1982-1998): הלמוט קוהל כיהן כקנצלר גרמניה במשך 16 שנים, מה שהפך אותו לאחד משני הקנצלרים שכיהנו את משך הזמן הארוך ביותר לאחר המלחמה (ביחד עם אנגלה מרקל). בעוד קוהל מילא תפקיד מרכזי באיחוד מחדש של מזרח ומערב גרמניה, שנותיו המאוחרות בתפקיד התאפיינו בשערוריות שחיתות וקיפאון כלכלי.
פתיחת שערי גרמניה למהגרים ע"י אנגלה מרקל (2021-2005): מרקל הובילה את גרמניה לשגשוג כלכלי. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, התמודדה בהצלחה עם המשבר הכלכלי העולמי (2008), והייתה דומיננטית בטיפול במשבר החוב האירופי. רבים ראו בה את שליטת האיחוד האירופי בפועל. החל מ- 2015, פתחה מרקל את שערי האיחוד האירופי בפני המהגרים מהמזרח התיכון ומאפריקה, וכתוצאה מכך הפסיקה את אכיפת תקנת דבלין של האיחוד האירופי לגבי מחפשי מקלט. את התוצאות תשלם אירופה כולה!
רג'פ טאיפ ארדואן - ומות הדמוקרטיה הטורקית (2003 ואילך): כשקיבל ארדואן את הגה השלטון, הייתה טורקיה סוג של דמוקרטיה ע"פ השיטה הכמאליסטית, לפיה היה הצבא שומר החילוניות והמערביות. היום טורקיה רחוקה למדי מהמושג 'דמוקרטיה'. שלטונו המורחב מתאפיין בנטיות סמכותיות גוברת, פגיעה בתקשורת החופשית ושחיקת המוסדות הדמוקרטיים.
אבו מוראלס בבוליביה (2019-2006): אבו מוראלס כיהן כנשיא בוליביה במשך כמעט 14 שנים. בתחילה יישם רפורמות חברתיות וכלכליות וזכה לפופולריות רבה, אך שנותיו המאוחרות בתפקיד התאפיינו בהאשמות על סמכותיות וניסיונות להרחיב את שלטונו מעבר לגבולות החוקתיים, ובקיטוב גובר בין נאמניו למתנגדיו.
![[בתמונה: חשיבות הגבלת הקדנציה של ראש מדינה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/09/שתי-קדנציות-בלבד.jpg)
ישראל בעידן של קדנציות מרובות: עשור של חוסר יציבות ומאבקים פנימיים
בעשור האחרון הלכה ישראל וקרסה לתוך עצמה, בכאוס של אבדן משילות. בין השנים 2019 ל-2022, היא חוותה ארבע מערכות בחירות לכנסת, בשל חרמות שהקשו על הרכבת קואליציה יציבה, והגבירו את הצורך בגורמי שוליים שהקצינו את השיח הפוליטי והקשו על קבלת ההחלטות.
הליכוד היא מפלגה נאמנה למנהיגיה, ומשך שנים ראו רבים בתוכה בכך את סוד הצלחתה. אבל דומה שהמופע המביך של ממשלת הימין, ואירועי שנת המחאה מביאים בפי רבים הרהור שני. די היה לראות את התערערות מעמדו של נתניהו בשנת המחאה שקדמה ל'מלחמת חרבות ברזל'. השנה הזו לוותה ב'לחישות' רבות 'מתחת לשולחן' על הצורך ברפורמה מהותית במערך הפוליטי וסוגיית האכזבה מבנימין נתניהו חדלה מלהיות טאבו, אפילו במפלגתו:
"נתניהו של הקדנציה הנוכחית הוא הצל של עצמו... איפה נתניהו של פעם שידע לשלוט באנשיו? איפה נתניהו של הרפורמות הכלכליות, כשהוא נמנע מלטפל, לאורך שנים במונופולים הגדולים שהפכו את ישראל למדינה היקרה ב- OECD? איפה נתניהו הביטחוניסט שסיפר לנו על המעצמה הגדולה במזרח התיכון, בשביל להתעורר לא מוכנים למלחמה הגדולה, שמערכת הביטחון נכנסה אליה כמשותקת!"
בעצם מה חדש? כל מי - שזכה לצבור שנות חיים ולהזדקן מעט, או הרבה - מכיר את הפער בין מה שהיה למה שהוא עכשיו... זקנים רבים מידי מביישים לעינינו את נעוריהם; וגם ארגונים מזדקנים עוטים סטגנציה ומתפוררים... וצריך לשאול: האם הרבה מזה לא יכול היה להימנע אם היה בישראל חוק, המגביל קדנציות לשתיים? האם כשיסתיים כהונתו של נתניהו לא יתארגנו המחוקקים מכל קצות הקשת הפוליטית - כמו בארה"ב אחרי עידן רוזוולט - ויחוקקו את חוק שתי הקדנציות.
השווה התחתונה של הפתיח הזה היא, כי למנהיג וותיק יתרונות רבים; אבל, אין ארוחות חינם, ותמיד מגיע הרגע שבו המחיר עולה על היתרונות. לכן, מערכת פוליטית חפצת חיים, זקוקה לדינאמיות מתמדת ולריענון השורות. היא אינה יכולת לתת למנהיגיה להזדקן בתפקידם.
![[בתמונה: איפה נתניהו של פעם? נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקני. מאחוריו, ג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים דאז (משמאל); ואורין האץ', הנשיא הזמני של הסנאט דאז (מימין). התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/09/איפה-נתניהו-של-פעם.jpg)
לסיכום,
למרות החששות לגבי צמצום של מנהיגות מנוסה בטרם עת, היתרונות של מגבלות כהונה בשמירה על עקרונות דמוקרטיים עולים בהרבה על החסרונות הפוטנציאליים.
שלטון ממושך, ללא מגבלות זמן, עלול להוביל לריכוז כוח, לקיפאון פוליטי ולחוסר אחריות, ולגרום בסופו של דבר נזק למדינות. הגבלת הקדנציות של ראש מדינה יכולה להוות הגנה מכרעת מפני סיכונים אלה, ולהבטיח שהמנהיגות תישאר קשובה ואחראית לצרכים ולשאיפות של האוכלוסייה. לכן, זהו מנגנון מכריע לשמירה על בריאותה וחיוניותה של מערכת דמוקרטית. הוא מונע את גיבוש הכוח, מעודד קידום אחריות וטיפוח מעורבות אזרחית, ויוצר סביבה פוליטית דינאמית ומגיבה יותר.
![[בתמונה: חשיבות הגבלת הקדנציה של ראש מדינה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/09/שתי-קדנציות-בלבד-1.jpg)
[לאוסף המאמרים על פרשת 'שלח לך', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
- אוסף המאמרים על פרשת 'שלח לך';
- אוסף המאמרים על פרשת בלק.
- מאמרו של ד"ר אבי הראל: פרשת זמרי בן סלוא. מנהיגות ארוכה מידי.
- אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
- הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
- הרחבת המושג: 'מורכבות'.
- הרחבת המושג: 'סדר'.
- הרחבת המושג: 'כאוס'.
- הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.
- הרחבת המושג לחץ ושחיקה בעבודה.
- אוסף המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת.
- אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
- אוסף המאמרים: המחאה בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית.
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), פרשת שלח לך באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 16/6/19.
- פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בלק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/7/19.
- אבי הראל (2016), פרשת זמרי בן סלוא. מנהיגות ארוכה מידי, ייצור ידע, 19/7/16.
- פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2020), לחץ ושחיקה בעבודה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/8/20.
- פנחס יחזקאלי (2018), על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/5/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
- פנחס יחזקאלי (2023), המחאה בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית – אוסף עשירי | ייצור ידע