גרשון הכהן: תשכחו מניצחון ששת הימים

תקציר: התבוננות עניינית באתגרים המבצעיים החדשים, יכולה ללמד עד כמה ניצחון מהיר במתכונת מלחמת ששת הימים, בשתי זירות במקביל, אינו ניתן לשחזור. תנאי העליונות שהשיג צה"ל ביוני 1967, שייכים למאה הקודמת וכבר במלחמת יום הכיפורים הלכו והתערערו. אלה המבטיחים ניצחון כמו אז, ללא תלות במרחב בר הגנה, סובלים למעשה מהערכת יתר של כוח צה"ל ומהערכת חסר של יכולות האויב.

[בתמונה: טנק T-54 מתוצרת סובייטית שנתפס במהלך מלחמת ששת הימים ושופץ לשימוש בצה"ל... צילום: במחנה / באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון. שם הצלם משה מילנר MILNER MOSHE]
[בתמונה: טנק T-54 מתוצרת סובייטית שנתפס במהלך מלחמת ששת הימים ושופץ לשימוש בצה"ל... צילום: במחנה / באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון. שם הצלם משה מילנר MILNER MOSHE]

[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

תחת מטחי הרקטות מרצועת עזה ב'מבצע מגן וחץ', בכיר ביטחוני לשעבר כתב: "מה קרה לנו? ישראל הצעירה, עוד טרם מלאו לה עשרים שנה, הכריעה שלושה צבאות סדירים בשישה ימים...".

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט (ערוץ 12, 13.5.23 17:40) שאל בביקורת איך "ארגון טרור קיקיוני" משבית את מדינת ישראל כמעט שבוע?

אלא שארגון הג'יהאד הפלסטיני שבכמה יממות לחימה שיגר למעלה מאלף רקטות, אינו ארגון קיקיוני. כפי שהח'ותים בתימן, שמפעילים גם טילי שיוט ארוכי טווח, בוודאי אינם ארגון קיקיוני. 

התהייה על יכולתם של ארגונים רדיקליים לחולל איום אסטרטגי, נובעת במידה רבה מהתעלמות מהשינוי המקיף שחל בעשורים האחרונים בתופעת המלחמה.  
[בתמונה: ארגון הג'יהאד הפלסטיני שבכמה יממות לחימה שיגר למעלה מאלף רקטות, אינו ארגון קיקיוני... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: ארגון הג'יהאד הפלסטיני שבכמה יממות לחימה שיגר למעלה מאלף רקטות, אינו ארגון קיקיוני... התמונה היא צילום מסך]

מה השתנה?

מלחמת 1967 הייתה למעשה, ההתנגשות הצבאית האחרונה בדפוסי מלחמת העולם השנייה. צה"ל פעל אז מול צבאות סדירים קונבנציונליים שלחמו על פי דוקטרינה סובייטית או בריטית בשדה קרב סימטרי, שאפשר לצה"ל עליונות טקטית ואופרטיבית בכל נקודת מפגש.  

הלחימה הממוכנת במרחבי המדבר, או במרחב הפתוח של רמת הגולן, וגם ביהודה ושומרון, העניקה לצה"ל יתרון בולט. הכוחות המשוריינים של צה"ל ביטאו בהצלחה את מלוא תנופת מלחמת הבזק (הבליצקריג) הגרמנית. בהתנגשות בין חיילים וכלי לחימה ממוכנים, בשדה קרב צבאי נקי ממעורבות אזרחים, יחידות צה"ל עלו על יחידות האויב במיצוי פוטנציאל הלחימה המודרנית.

כך, באמצעות מספר לא גדול של חטיבות משוריינות וממוכנות בסדיר ובמילואים בגיבוי כוח אווירי מצטיין, הצליחה מדינת ישראל למצות מחברה שמנתה כשני מיליון אזרחים, כוח צבאי עוצמתי ורלבנטי לשדות הקרב של יוני 1967.

[בתמונה משמאל: אנוואר סאדאת. התמונה היא צילום מסך מסרטון הוידאו: اغتيال الرئيس المصري محمد أنور السادات - ذاكرة في التاريخ - في مثل هذا اليوم -6- 10-2017]
[בתמונה משמאל: אנוואר סאדאת. התמונה היא צילום מסך מסרטון הוידאו: اغتيال الرئيس المصري محمد أنور السادات - ذاكرة في التاريخ - في مثل هذا اليوم -6- 10-2017]
מאז, עברו הצבאות הערבים מטמורפוזה רחבת הקף. ראשיתה, במלחמת יום הכיפורים, בהכוונת נשיא מצרים אנואר סאדאת, במסגרתה הלכה והותאמה שיטת פעולתם של הצבאות וארגוני הכוח הערביים, למגבלות וליתרונות התרבותיים של הלוחם הערבי. 

לחיזבאללה הייתה בשלהי המאה ה-20, במיוחד לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, תרומה משמעותית לקפיצת מדרגה תפיסתית בהיערכותו ללחימה כנגד צה"ל. היצירתיות בה עיצב את הגיון פעולתו, דווקא מתוך הכרה בתחומיי נחיתותו מול צה"ל, היא מופת להסתגלות ארגונית, טקטית ומערכתית.  

מאז סיום מלחמת לבנון השנייה, באוגוסט 2006, תפיסת הפעלה זו התפתחה והשתכללה בלבנון ואומצה בהתאמות הנדרשות ברצועת עזה על ידי החמאס והג'יהאד הפלסטיני

בתוך כך, הועתקה עיקר הלחימה מן המרחב הפתוח אל המרחב הבנוי. חטיבת טנקים שמנתה לא יותר מ- 450 טנקיסטים ושלטה במרחב המדברי הפתוח על פני מרחב רחב, נדרשת מעתה להתאמה לזירת הלחימה במרחב הבנוי.  בעיקר נדרש ציוות קרב משולב, רגלים הנדסה ושריון ובמאמץ הטיהור גדוד חי"ר המונה מעל 400 לוחמים יכול להיבלע בטיהור רחוב אחד. הועם בכך כושר מיצוי הכוח של צה"ל.

[בתמונה: הכוחות המשוריינים של צה"ל ביטאו בהצלחה את מלוא תנופת מלחמת הבזק (הבליצקריג) הגרמנית. בהתנגשות בין חיילים וכלי לחימה ממוכנים, בשדה קרב צבאי נקי ממעורבות אזרחים, יחידות צה"ל עלו על יחידות האויב במיצוי פוטנציאל הלחימה המודרנית... התמונה: אתר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר]
[בתמונה: הכוחות המשוריינים של צה"ל ביטאו בהצלחה את מלוא תנופת מלחמת הבזק (הבליצקריג) הגרמנית. בהתנגשות בין חיילים וכלי לחימה ממוכנים, בשדה קרב צבאי נקי ממעורבות אזרחים, יחידות צה"ל עלו על יחידות האויב במיצוי פוטנציאל הלחימה המודרנית... התמונה: אתר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר]

שינוי ברוח האויב:

[בתמונה: השיח' יוסוף אל-קרדאווי... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Nmkuttiady. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]
[בתמונה: השיח' יוסוף אל-קרדאווי... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Nmkuttiady. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]
האויב הערבי עבר עם השנים מהנעה צבאית פורמלית אל הנעה מכוח אמונה והקרבה דתית. 

לאחר תבוסת יוני 1967, טען שיח' יוסוף אל קארדאווי (ראו תמונה משמאל), שאובדן האמונה היא הסיבה לשקיעתם של הלוחמים המוסלמים. 

"השיבה אל האמונה והנפת דגל הג'יהאד" הסביר השיח', "חיוניים בכל מערכה, אך חיוניים במיוחד במאבק נגד הציונות העולמית."

לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה אמר נאסרללה: "בכל העימותים בהם השתתפו עד כה הלוחמים שלנו נשארו ונלחמו עד האיש האחרון ועד הכדור האחרון. העימותים המתנהלים כרגע, הפתיעו את הישראלים מבחינת הגורם האנושי של ההתנגדות. הניסיון עד היום מלמד ומוכיח אינשאללה, שהם נלחמים באנשים בעלי אמונה, רצון, גבורה, התמדה ונכונות להקרבה." (אל –מנאר 3.8.2006).

בצה"ל ובחברה הישראלית, לעומת זאת, הלכה והוסטה תפיסת הלחימה. מהדגשת ערכי התעוזה וההקרבה, אל מגמה למיצוי היתרון הטכנולוגי, באופן שיחסוך מלוחמי צה"ל את נחיצות ההקרבה. בארגוני הכוח האסלאמיים, התקיים תהליך הפוך בהעצמת כוח האמונה וההקרבה. 
מדובר בתפנית בת משמעות בהערכת יחסיי הכוחות: לא דומה מוטיבציית הלחימה הממוצעת שאפיינה את לחימת חיילי האויב במלחמת ששת הימים. למוטיבציית הלחימה של האויבים האסלאמיים החדשים המגיעים לקרב חדורי אמונה.   
[בתמונה: מדובר בתפנית בת משמעות בהערכת יחסיי הכוחות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי geralt לאתר FIXABAY]

אין תחליף לגבולות בני הגנה

בצד שבחים להישגים הטקטיים של צה"ל והשב"כ, עלתה מצד פרשנים הטענה הנדושה כי גם הפעם לא הייתה לממשלת ישראל אסטרטגיה ארוכת טווח. 
אלא שגם אם לא הוצהר עליה בגלוי, ממשלת נתניהו פעלה מאסטרטגיה ברורה: לחזק את הבידול בין מרחבי יו"ש לבין רצועת עזה, מתוך חתירה לביסוס ופיתוח האחיזה הישראלית החיונית במרחבי שטחי c, ביו"ש ובקעת הירדן.
[בתמונה: האלוף מיל' עמרם מצנע: "הייתי סגן צעיר בשריון. כשיצאנו לקרבות בסיני. לא חשבנו שאי אפשר להגן על המדינה ואכן בתוך שישה ימים נחל צה"ל את הגדול בהישגיו והוכיח שאפשר גם להגן על הבית מתוך קווי 67"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Laliv g. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]
[בתמונה: האלוף מיל' עמרם מצנע: "הייתי סגן צעיר בשריון. כשיצאנו לקרבות בסיני. לא חשבנו שאי אפשר להגן על המדינה ואכן בתוך שישה ימים נחל צה"ל את הגדול בהישגיו והוכיח שאפשר גם להגן על הבית מתוך קווי 67"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Laliv g. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

השאלה מה השתנה מאז ניצחון צה"ל ביוני 67, מובילה ישירות אל ליבת המחלוקת הישראלית בשאלת המשך השליטה במרחבים חיוניים בשטחים שנכבשו באותה מלחמה.

תמיכתם של מרבית בכיריי מערכות הביטחון ברעיון שתי המדינות, בתביעתם ל"היפרדות" ולנסיגות נוספות, הושתתה וממשיכה להיות מושתתת על ההנחה כי גם בנסיגה לקווי 67 - עליה הם ממליצים בתיקונים קלים - למרות הוויתור על מרחביי העומק האסטרטגי, מדינת ישראל תוכל להמשיך להגן ביעילות על ריבונותה ועל ביטחון תושביה בכוחות עצמה. 

כך תאר לדוגמה אלוף מיל' עמרם מצנע (ראו תמונה משמאל): "הייתי סגן צעיר בשריון. כשיצאנו לקרבות בסיני. לא חשבנו שאי אפשר להגן על המדינה ואכן בתוך שישה ימים נחל צה"ל את הגדול בהישגיו והוכיח שאפשר גם להגן על הבית מתוך קווי 67" (הארץ 30.5.11).

התבוננות עניינית באתגרים המבצעיים החדשים, יכולה ללמד עד כמה ניצחון מהיר במתכונת מלחמת ששת הימים, בשתי זירות במקביל, אינו ניתן לשחזור. תנאי העליונות שהשיג צה"ל ביוני 1967, שייכים למאה הקודמת וכבר במלחמת יום הכיפורים הלכו והתערערו. 

אלה המבטיחים ניצחון כמו אז, ללא תלות במרחב בר הגנה, סובלים למעשה מהערכת יתר של כוח צה"ל ומהערכת חסר של יכולות האויב.

סבב הלחימה האחרון- "מגן וחץ", הצליח אמנם בשימור הבידול בין הזירות. ובכל זאת יכול ללמד על פוטנציאל האיום הטמון בהתלכדות הזירות ללחימה מלאה במקביל. במציאות הזו, בפוטנציאל הטמון באיומי חיזבאללה וחמאס על העורף הישראלי, בתוספת איומים נוספים, מדינת ישראל לא יכולה להיחשף לאיומי נשק תלול מסלול גם ממרחבי יו"ש. בהיבט זה, שימור יתרון ההגנה הטמון בהמשך האחיזה הישראלית במרחבים החיוניים ביו"ש ובקעת הירדן, נחוץ מאי פעם.

[בתמונה: סבב הלחימה האחרון- "מגן וחץ", הצליח אמנם בשימור הבידול בין הזירות. ובכל זאת יכול ללמד על פוטנציאל האיום הטמון בהתלכדות הזירות ללחימה מלאה במקביל... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: סבב הלחימה האחרון- "מגן וחץ", הצליח אמנם בשימור הבידול בין הזירות. ובכל זאת יכול ללמד על פוטנציאל האיום הטמון בהתלכדות הזירות ללחימה מלאה במקביל... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *