[בתמונה: קל לדוגמה להיאחז בסוגיית גדר ההפרדה הפרוצה. אלא שמראשיתה הייתה בה הטעיית הציבור: גדר שאינה נשלטת לאורכה בסדר כוחות רחב בפעילות רציפה, אינה יכולה לחסום דרכם של אלה החפצים לעבור דרכה. לצה"ל ולמשטרת ישראל לא היה אף פעם סדר הכוחות הדרוש לכך. התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

נכון שהמחבל שחולל את הרצח בבני ברק עבר בפרצה בגדר. לעומת זה, המחבלת שביצעה את הפיגוע הקשה במסעדת מקסים בחיפה בסתיו 2003, עברה במעבר מסודר...

דעת הקהל התובעת סגירת פרצות בגדר מבטאת שאיפה לגיטימית לביטחון; אולם, היא מופעלת על ידי הבטחות השווא של אלה שבנו את הגדר.

מלכתחילה לא הייתה הגדר יכולה להעניק חסימה הרמטית של חודרים בלתי מורשים. חייבים להבין משמעותה המבצעית של גדר לאורך כשבע מאות ק"מ: גדר שאינה נשלטת לאורכה בסדר כוחות רחב בפעילות רציפה, אינה יכולה לחסום דרכם של אלה החפצים לעבור דרכה. לצה"ל ולמשטרת ישראל לא היה אף פעם סדר הכוחות הדרוש לכך. לפני כשנתיים פרסמתי בסוגיה מחקר מקיף ובו טענתי כי גדר ההפרדה נבנתה בהונאה פוליטית.  בניצול חרדת הטרור, ניגשו לפרויקט בשאיפה לקביעה חד צדדית של גבול מדיני.

[לפרקי המחקר על גדר ההפרדה, לחצו כאן]

בין טקטיקה לאסטרטגיה

גדר כמכשול, מועילה ללא ספק במכלול המאמץ הטקטי להגנה. השאלה על חיוניות הגדר מתעוררת במקום בו הגדר הופכת מכלי טקטי למגמה אסטרטגית.  השאלה הבסיסית ביותר על תפקוד הגדר היא: האם הגדר באמת הכרחית במניעת הטרור? הצלחת פיקוד המרכז והשב"כ בלחימה בטרור מאז "חומת מגן", מלמדת כי את עיקר ההצלחה בסיכול הטרור ראוי לזקוף לזכות הפעילות הרצופה בחיכוך היומי בעומק השטח; ולא לפעילות לאורך הגדר. כאן גם ההבדל המשמעותי שהתפתח בין יעילות צה"ל והשב"כ בדיכוי הטרור ביו"ש, לבין פעילות צה"ל לאורך הגדר בגבול רצועת עזה.

הדיון סביב שאלת הגדר, הוא לא רק דיון ביטחוני, במיוחד כשתוואי הגדר חופף בחלקו הגדול לקו הירוק.  ביטוי כנה לכך נתן דניס רוס, בימים בהם החלה בניית הגדר, סייר רוס על התוואי ההולך ונבנה, בליווי תא"ל עיבל גלעדי, במהלך הסיור עצר רוס, הביט על התוואי בסיפוק ואמר: "זה נראה כמו גבול, זה מריח כמו גבול, זהו גבול!".

[להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: דניס רוס: אם זה נראה כמו גבול ומריח כמו גבול - זהו גבול...". התמונה המקורית נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Nrbelex - http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Dennis_Ross.jpg קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

המשמעויות המדיניות של הגדר

הרעיון לבנות גדר ביטחון, החל להבשיל עם פרוץ גל פיגועי ההתאבדות שהחל לאחר הסכם אוסלו. הייתה זו ממשלת רבין, שהחלה בשנת 1995 לגלגל את הרעיון. הבנת ראש הממשלה יצחק רבין כי בניית הגדר תגרור עמה משמעויות מדיניות ארוכות טווח שיקבעו, הלכה למעשה גבול, היא זו שגרמה לרבין לדחות את הרעיון...

[בתמונה: יצחק רבין - הוא הבין... התמונה היא צילום מסך]

במחלוקת הישראלית המרכזית ביותר, בין הציפייה לנסיגה אל הקו הירוק, לבין מגמת החלת הריבונות במרחבי יו"ש, ההכרעה לבניית הגדר הייתה תחבולה להטיית המציאות לכיוון הנסיגה. מקימי הגדר קיוו לפתרון דו-שלבי:

• בשלב א' בנו גדר כאשר צה"ל פועל משני צדייה.
• זאת, מתוך כוונה לעבור במהרה לשלב ב', שבו ייערך צה"ל 'על הגדר' וכך ייווצר קו גבול דה-פקטו...

פרויקט הגדר הוא מהפרויקטים הממושכים והיקרים ביותר שביצעה מדינת ישראל. עלותו מוערכת עד כה כעולה על 15 מיליארד שקל. השלכותיו השליליות על גבולות מדינת ישראל לעתיד רבות משמעות. רא"ל משה בוגי יעלון אמר כרמטכ"ל כי אם היו מציעים לו את התקציב שמושקע בבניית הגדר למימוש בסדר העדיפויות לבניין הכוח של צה"ל, לא היה משקיע בגדר אפילו שקל.

במציאות בה משטרת ישראל - עם יחידות משמר הגבול -משוועת לתוספת כוח אדם מקצועי ולהצטיידות מתאימה, התקציב הנדרש מצוי בתקציב שמבקשים להשקיע בתיקון הגדר. מראשית הדרך בשיקול דעת ביטחוני ענייני, היה צריך להשקיע את תקציב העתק של הגדר, בבניית כוחות משטרה מצוידים כראוי.

כוח נייד עדיף על השקעה בגדר הטמונה בקרקע שתועלתה המבצעית אינה שונה מתועלת קו בר-לב!

[בתמונה: חיילים מצריים פורצים את מכשול סוללת העפר בעזרת זרנוקי מים. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• גרשון הכהן (2018), גדר ה'הפרדה' – גבול מדיני במסווה ביטחוני, ייצור ידע, 21/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), גדרות הפרדה והשלכותיהן באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/8/20.