[בתמונה: מי ייבנה את המקדש העתידי התמונה: free bible images]
[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ספר היובלים', לחצו כאן]
עודכן ב- 12 בפברואר 2024
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.
* * *
פרשת תרומה, עוסקת בהיבטים שונים בבניין המשכן, כולל התרומה לביצוע המשכן, וכלי המשכן - הארון, השולחן וכליו, יריעות המשכן, המנורה, קרשי המשכן, הפרוכת, מזבח העולה והקטורת, בגדי הכהונה וקורבנות שבהם קידשו הכוהנים את המשכן. מטרת המשכן נועד בראש ובראשונה לשכינת האל בתוך בני ישראל, לאחר מעמד הר סיני, שהיה מעמד חד פעמי בו התגלה האל באופן פומבי. המשכן אם כן הוא סמל להמשך השראת השכינה גם לאחר המופע החד פעמי במתן תורה בסיני. יחד עם מטרה זו המשכן גם נועד להיות מקום הפולחן הדתי המרכזי, של העלאת קורבנות, הקטרת קטורת ועוד ריטואלים פולחניים נוספים. על המשכן על היבטיו השונים עסקנו במקום אחר[1], ובהמשך הדברים נעסוק כיצד נתפס המקדש בספרות החוץ מקראית.
[בתמונה: מי ייבנה את המקדש העתידי התמונה: free bible images]
כאמור, המבנה שהוקם לשם השראת השכינה נקרא מקדש או משכן: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ"[2]. לעיתים המקרא קורא לו משכן העדות:" אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה..."[3], או סתם אוהל:" וְחִבַּרְתָּ אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת, לְבָד, וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת, לְבָד; וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית, אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל"[4].
מילים אלה, כציון מקום שכינת האל, מצוי גם בספרות אוגרית:" יאתיו האלים לאוהליהם, או אל משכנותיהם"[5]. חרוזים אלה מהספרות האוגרית באו לתאר את המקדשים שהיו בממלכה זו, ומשמרת את המסורת שהייתה רווחת במזרח הקדום אודות אלי הממלכה שנדדו באוהל ובמשכן בדומה למתואר בספרות המקראית.
[בתמונה: מי ייבנה את המקדש העתידי התמונה: free bible images]
ספר היובלים [6] מתייחס לבניין המקדש בהיבט שונה לחלוטין
בפרק א' של הספר, נאמר כך:" ובניתי את מקדשי בתוכם ושכנתי עמם ואהיה להם לאלוהים והם יהיו לי לעם באמת ובצדק"[7].
תיאור זה אומר את הדבר הבא – בעוד שבית המקדש הראשון שנבנה בידי אדם, ולכן רק שמו של ה' שוכן בו:" ואבדו רבים ילכדו ונפלו ביד אויב כי עזבו את חוקותיי ואת מצותיי ואת מועדי בריתי ואת שבתותי ואת קדשי אשר הקדישו לי בתוכם את משכני ואת מקדשי אשר הקדשתי לי בתוך הארץ לשים את שמי עליו לשכנו"[8], הרי המקדש שיקום באחרית הימים ייבנה בידי האל עצמו, ואז הוא גם ישכון בו, ולא רק שמו.
האמונה כי המקדש העתידי ייבנה על ידי האל מופיעה גם בחזון החיות בקורפוס ספרי חנוך[9], ובקטע נוסף שהתגלה בקומראן[10]. בחזון האמור הראשון המקדש יורד מהשמיים רק לאחר הכחדתם של החוטאים מבני ישראל, ומאומות העולם. רוצה לומר שמי שייהנה ממקדש אוטופי זה יהיו קבוצה נבחרת של אנשים צדיקים בלבד.
נדון על קצה המזלג אודות המחלוקת בדבר ירידת המקדש העתידי מהשמיים, מחלוקת שיש לה היבטים תיאולוגיים מעניינים, ושווה להרחיב אודותיה במאמר נפרד.
[בתמונה: מי ייבנה את המקדש העתידי התמונה: free bible images]
הרמב"ם מול רש"י
דעת הרמב"ם הינה דעה חד משמעית – המקדש העתידי יבנה בידי אדם, ולא יקום דרך נס:" הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עֲתִיד לַעֲמֹד, וּלְהַחְזִיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִיד לְיָשְׁנָהּ הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֵה מִקְדָּשׁ, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו, כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם: מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת, וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה"[11]. הרמב"ם וההולכים לשיטתו, מסתמכים על דברי התלמוד הירושלמי האומר כך:" מהו בואי(תימן)? דבר שהיה של חידוש מה עבד לה ר' יוסי בר חנינה לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו את בית המקדש שהוא נתון בדרום"[12], רוצה לומר לאחר שעם ישראל יחזור מהגלות, הוא יבנה את בית המקדש.
[פסל הרמב"ם משמאל; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Stauromel-AlquimiaDigital לאתר flickr]
מנגד, לדעתו של רש"י המקדש העתידי יפול בשלמותו מהשמיים:"... אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך"[13]. רש"י והתומכים בדעתו מצאו ראייה במדרש תנחומא[14] האומר כך:"... אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה. ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש, שנאמר, ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש"[15].
גם מחבר ספר הזוהר, הספר המרכזי בקבלה, מקבל את העמדה כי בית המקדש העתידי יפול בשלמותו מהשמיים, כדלקמן:" על כן בהר הזה שייבנה בית המקדש על ידי ה', הוא יתקיים לעולם... שבתי המקדש הראשונים נבנו בידי אדם, והשלישי ייבנה בידי ה', ולכן הוא גדול מהם"[16].
לסיום נחזור לספר היובלים. כאמור לפי האמור בו, המקדש העתידי ייבנה על ידי האל אולם מי שייהנה ממנו יהיו קבוצת אנשים המוגדרים כצדיקים. בשל כך בהמשך דבריו בנושא, ישנה בקשה או תחינה, שהאל יעזור לעם ישראל לא ללכת בשרירות ליבם:" ה' אלוהי אל תעזוב את עמך ואת נחלתך ללכת בשרירות ליבם, ואל תסגירם ביד הגויים למשול בהם ולעמן לא יחטיאום לך, ויעלו רחמיך אלוהי על עמך, וברא להם רוח ישרה"[17], ובכך רוצה מחבר היובלים ליצור מציאות שבה האל יעזור לעמו במלחמתו כנגד הכוחות המבקשים להתעות ולהחטיא את עם ישראל.
[בתמונה: מי ייבנה את המקדש העתידי התמונה: free bible images]
אחרית דבר
פרשת תרומה עוסקת רובה ככולה במעשי בניית המשכן, מימונו וכליו. לפי התיאור המקראי, ולפי הידוע, הן המשכן והן בתי המקדש שנבנו אחריו, נבנו ביד אדם. בנייה זו שכרה לא בצידה, היות ובנייה אנושית זו לא החזיקה מעמד. אשר על כן, התפתחה מחלוקת בדבר בנייתו של בית המקדש העתידי.
ספר היובלים אומר במפורש כי מקדש עתידי זה, ייבנה על ידי האל, וזו גם דעתו של רש"י בפרשנותו על המקרא. רש"י והוגים נוספים מבססים את דעתם על הנאמר במדרש תנחומא, הגורס כי המקדש העתידי יבנה בידי האל. מנגד, הרמב"ם קובע באופן חד משמעי בספרו ההלכתי משנה תורה, כי בית המקדש העתידי יבנה בידי אדם. הרמב"ם וההולכים בשיטתו מבססים את דעתם על מאמר בתלמוד הירושלמי, הקובע שהמקדש העתידי ייבנה על ידי עם ישראל שישוב מגלותו.
[בתמונה: מי ייבנה את המקדש העתידי התמונה: free bible images]
[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ספר היובלים', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
[1] אבי הראל, ממשכן העדות למשכן שלמה, ייצור ידע, פברואר 2021.
[2] שמות, פרק כ"ה, פסוקים: ח' – ט'.
[3] שם, פרק ל"ח, פסוק כ"א.
[4] שם, פרק כ"ו, פסוק ט'.
[5] עולם התנ"ך, שמות, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמוד 152. ההדגשה שלי.
[6] ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. זמן כתיבתו על פי המחקר היא המאה השנייה לפני הספירה.
[7] ספר היובלים, מהדורת כנה ורמן, יד בן צבי, ירושלים, 2015, פרק א', פסוק י"ז, עמוד 137. (להלן - ורמן, יובלים).
[8] שם, פסוק י'.
[9] כנה ורמן, הספרות האפוקליפטית בימי בית שני, ת"א, תשס"ג, עמודים:71 – 75.
[10] J.M. Allegro, Qumran Cave 4, I: 4Q158 – 4Q186, Oxford, 1968' pp 53.
[11] רמב"ם, הלכות מלכים, פרק י"א, הלכה א'.
[12] ירושלמי, מגילה, פרק א', הלכה י"א.
[13] בבלי, סוכה, דף מ"א, עמוד א', דיבור המתחיל(של פירוש רש"י) – אי נמי.
[14] מדרש תנחומא, עוסק בחמשת חומשי התורה, ונקרא על שם האמורא הארצישראלי רבי תנחומא בר אבא, שהרבה מאמרותיו מופיעות במדרש. הגיע לכלל גיבוש במחצית הראשונה של המאה ה-9 לספירה.
[15] מדרש תנחומא, כי תשא, פרק י"א.
[16] זוהר, בראשית, כ"ח. (תרגום שלי מארמית).
[17] ורמן, יובלים, פרק א', פסוקים: י"ט – כ', עמוד 137.
פרשת תרומה ושחיתות
בשבוע שעבר ארגון השקיפות העולמי העניק לישראל את הציון הגרוע ביותר שלה אי פעם במדד השחיתות, ודירג אותנו במקום ה־29 מתוך 37 מדינות ה־OECD .
בחודש האחרון, שני רבנים שהיו חברי כנסת וכיהנו כשרים לשעבר, חתמו על עסקאות טיעון והתפטרו מהכנסת.
כמו כן, שניים מבין ששת הרבנים הראשיים האחרונים הואשמו או הורשעו בשוחד, ואף במעשים גרועים מכך.
אין ספק שמשהו פה חייב להשתנות.
פרשת השבוע מציגה עמדה חשובה בנוגע לשחיתות. לאחר מתן תורה, אלוקים מצווה על משה להתחיל לבנות את המקום שבו הוא ישכון: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
פרשת תרומה פותחת סידרה של פרשיות שעניינן במלאכת המשכן וכליו. והנה עניין הקמת המשכן וכליו מגיע לאחר פרשת משפטים, פרשה שכל כולה בהנחת המסד לחקיקה אזרחית ופלילית.
על כך ראוי לשאול מדוע ראתה התורה להקדים את פרשת משפטים למלאכת המשכן?
דומה כי אילו היו נותנים לעורך בשר ודם לסדר את הפרשיות הרי שהוא היה מסדרן הפוך, בהתחלה היינו עוסקים במלאכת הקמת המשכן, בבניין הרוחני של העם, ולאחר מכן היינו ניגשים לעסוק ביצירת נורמות, בהקמת מנגנון אזרחי חברתי כפי שמפורט ומובא בפרשת משפטים?
כיצד פרשת משפטים יכולה להוות מסד לבניית המשכן?
לצורך כך נזכיר את דברי המשנה המוכרת במסכת אבות שמשמיעה לנו: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו"
כלומר, אחד מתפקידיה המרכזיים של מערכת משפט בכל חברה הינו להבטיח את יחסיהם התקינים של האזרחים החיים בתוכה. ואל עולם החוקים הנורמה והמשפט יש לצרף עקרון נוסף, שכן העולם אינו יכול להתקיים אך ורק על משפט. וזאת מהטעם שחרף חשיבותה הגדולה של המערכת המשפטית לעולם ועל מגמתה לסדר ולארגן את החיים במערכת עקרונות וכללים מוגדרת וקוהרנטית, ארגון החיים וקביעת נורמות יש בו כדי לגרום לפגיעה באדם הבודד, ליצירת עוול פרטי.
את 'ההצדקה' לפגיעה באדם מתרצים בעדיפות שיש ליתן לכלל מאשר לחריגיו, ולכן במתח שבין הפרט לבין הציבור, תינתן, על דרך הרוב, עדיפות לציבור, לכלל.
בהתאם למושכל זה מתקבל לא פעם מצב שבו המערכת המשפטית יכולה לשאת, בגלל נוקשותה ועקרונות המגבילים אותה גם פגיעה בפרטים.
אל מול מערכת נורמטיבית פועלת במקביל מערכת אתית, מוסרית, מוסדות של חסד שמבקשות לראות את האחר לא רק מבעד לפילטרים של קריטריונים, כללים ונורמות, אלא לראות את האדם כאדם.
ולכן, אל מול מערכת משפטית אנו פוגשים במלאכת הקמת המשכן, פרויקט לאומי כלל ישראלי המושתת על הדסטארט ציבורי (פרוייקט מימון המונים ציבורי), על תרומה והתנדבות שכל אחד יכול לקחת בה חלק.
במסע גיוס התרומות למשכן כולם יכולים להיות שותפים. "ויקחו לי תרומה כל איש אשר ידבנו ליבו". ואולי כי במשכן ההתרוממות והעבודה הרוחנית צריכה להגיע ממקום אחר שונה לא משפטי רציונאלי אלא דרך מסילות הלב, התרוממות האדם וגבהות לב.
האיזון שבין החוק הנורמטיבי ואולי החסד והשייכות הכללית, מתבהרים על רקע התיאור התלמודי העומד על הטעם בעטיו המקדש נחרב, וכך הוא לשונו של התלמוד: "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין".
עלינו להפנים שקיומו של בית המקדש חייב להיות אם נדע להתעלות מעבר לשורת הדין, אם נדע לרומם את ליבנו אל מעבר לחוקים יבשים והחלטות קטגוריות. ואולי עד שלא נדע לרומם את נפשנו אל המדרגה של "ידבנו ליבו" לא נוכל להגיע לבית המקדש.
יכול ונצליח לבנות מערכת משפט טובה, מתוקנת, שתשפוט ותכריע בין המתדיינים בפניה, אבל רק באמצעות הדין לא נוכל להגיע למדרגה של קדושה ומקדש.
ולוואי שיותר מאשר נבקש למצות את הדין עם הזולת נתאמץ ונשתדל יותר על בניין פנימיותינו, וככל שנהיה שלמים יותר, נראה מעלת הדבר שבכל בעיה ובעיה, ופתרונה יהיה ברוח אהבת חברים.