פנחס יחזקאלי: עבריינים מבצעים קומפרומט נגד שופטים, והמערכת שותקת?

[בתמונה: קומפרומט - פגיעה ביריב, באמצעות לכלוך אמיתי או מומצא... עכשיו גם נגד שופטים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

אינני יודע מה אתכם. לי קשה עם התחושה של מעצבי דעת הקהל שלנו (תמורת תגמול שמן...) שאנחנו מטומטמים. אז "בואו לא ניהיה פיתה"... אנחנו ממש לא חייבים להיות. צריך רק לבדוק, לשאול את השאלות הנכונות ולהבין!

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן][ד"ר פנחס יחזקאלי, העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע']

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

גילוי נאות: אני מכיר היטב את כב' השופטת שרה חביב; ואני יודע שהיא לא תאהב את העובדה שאני עושה שימוש בעניינה במאמר הזה, לצרכים אקדמיים; אבל, התלמידים שלי קודמים, וזהו מקרה לימודי טוב מכדי להתעלם ממנו... יתרה מכך: הגיעה העת שנרים כולנו את הראש ונבחין במניפולציות התקשורתיות, שמופעלות עלינו על ידי בעלי עניין לצורכיהם.

לנושא המקרה הלימודי שלנו יש שם: קומפרומט (компромат; ובאנגלית: kompromat) זהו מושג רוסי מימי המשטר הסובייטי, שמשמעו: הפצת 'לכלוך' - מידע מפליל ו/או מביך, אמיתי או שקרי - ויצירת שיימינג. המטרה היא סיכול ממוקד. לפגוע ביריב או באויב.

השימוש בקומפרומט הוא אמנות לשמה, העושה שימוש בעורמה ובתחבולה כדי ליצור 'פניקה מוסרית' בדעת הקהל, הנוחה להשפעה, לשם השגת המטרה. אסטרטגיה זו רווחת, בעיקר בקרב בעלי הון, פוליטיקאים, יועצים אסטרטגיים, עובדי ציבור בכירים במאבקי הפוליטיקה הארגונית נגד עמיתיהם ונגד נבחרי הציבור (דיפ סטייט); ואנשי פרסום ושיווק בעולם העסקי.

העובדה שהקומפרומט הפך לחלק מהווית בתי המשפט משקף היטב את הכאוס שאליו נקלעה התרבות הלאומית שלנו.

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן] [למאמרו של עו"ד יאיר רגב: 'מהקג"ב לישראל באהבה: קומפרומט…', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פניקה מוסרית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן]

[בתמונה: מהקג"ב לישראל באהבה: קומפרומט... למקור התמונה: לחצו כאן]

[בתמונה: העובדה שהקומפרומט הפך לחלק מהווית בתי המשפט משקף היטב את הידרדרות התרבות הלאומית שלנו... למקור התמונה: לחצו כאן]

ועתה לסיפור המעשה:

ב- 24-23 לדצמבר 2021, יצא ערוץ 13 במהדורות החדשות שלו ב"כתבת תחקיר" על עוול, לכאורה, שנגרם לנאשם בגין התנהגות לא נאותה של השופטת שרה חביב. הנאשם הורשע על ידי השופטת חביב בעבירות מכס ומע"מ, ונגזרו עליו ע"י השופטת, שנתיים וחצי מאסר בפועל. המאבק שניהל נועד, גם למשוך זמן; וגם לנסות ולהביא לפסילת ההליך, שהצליחה, מטעמים של מראית פני הצדק (וקצת נקמה תמיד טובה לגוף ולנפש...) (על סוגיית הפסלות של שופטים ראו בתת הפרק הבא).

[בתמונה: איך מפתים את ערוץ 13 לפרסם? שמים תולעת שמנה על הקרס... רמי לוי. התמונה היא צילום מסך]

עתה, אני יודע מעיתונאים שהיו נסיונות חוזרים ונשנים לעניין אותם בפרשה; אולם, הם לא שתפו פעולה עם פרסומים אלה, לאור ההכרה שנאשם בפלילים עושה בהם שימוש לצרכיו.

אז איך מגייסים את התקשורת לשורותיו של עבריין מורשע? מכניסים עובדה לא רלוונטית להליך המשפטי, של קשר שהשופטת חביב העלימה לכאורה עם סלב עשיר - רמי לוי (ראו תמונה משמאל); והופ - ערוץ 13 'נגס בפיתיון' ופרסם את הידיעה.

[בתמונה: איך מגייסים את התקשורת לשורותיו של עבריין מורשע? שמים תולעת שמנה על הקרס... רמי לוי. התמונה היא צילום מסך]

הנושא הזה - של דיווח השופטת על קשריה עם רמי לוי - 'כיכב' בדוח שהגיש השופט בדימוס אורי שהם, נציב תלונות הציבור על שופטים, כמענה לתלונת הנאשם על השופטת חביב.

לקינוח, גם חיברו לנו, את הפרישה הקרובה של השופטת משיפוט, לאירוע הנוכחי.

הדרישה לפסילה עצמית של שופט - שיטה מוכרת של קומפרומט בבתי המשפט

אם נאשם יודע שצפויות לו שנות מאסר, יש לו אינטרס לדחות את ההליך ככל שניתן. הזמן שחלף מאפשר לו לטעון להתחשבות בעונש בשל עינוי דין. אם הוא מבין שההליך פונה לרעתו, זוהי סיבה נוספת לנסות ולהביא לפסילת השופט הדן בעניינו. התופעה של שופטים - שפוסלים את עצמם מוכרת ומהווה בעיה למערכת. המנוף המופעל על השופט, לא תמיד ידוע.

רמז למה שמתרחש בתחום זה - שלפי שמועות ואינפורמציה המועברת 'מתחת לרדאר' - גובל לעיתים בפלילים, קיבלנו בהמקרה של השופטת ז'יטניצקי רקובר, שפסלה את עצמה במקרהו של נאשם - עיתונאי, שהכין ליה תחקיר. קמצוץ מן המקרה הזה פורסם בכתבתה של שרון שפורר באתר: 'המקום הכי חם בגיהינום' (ראו למטה):

[לכתבה המלאה של שרון שפורר ב'מקום הכי חם בגיהינום, לחצו כאן]

מתוך התנהגות הנאשם ברור לי, שהמסע לדחייה / לפסילה של ההליכים היה חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה המשפטית שלו; והוא תכנן מראש ליצור, בדרכים פסולות, עילה לפסילה שכן, הוא הקליט באופן לא חוקי דיון, שנועד להשלמת סיכומים בעל בעל פה, שנערך באולמה של השופטת; ובמהלכו, נעשו ניסיונות גישור של בית המשפט בין הצדדים.

נראה שהשופטת חביב - בניגוד לשופטת ז'יטניצקי רקובר - סרבה לשחק את המשחק שייעד לה הנאשם; ולהיעתר לתרגילי הפסילה. בעולם הקשה שלנו אין ארוחות חינם; והרעש התקשורתי הנוכחי הוא חלק מהמחיר שהיא משלמת. קיבלנו רעש תקשורתי רב אודות השופטת; אך, אף לא מילה אודות השיטה של ניסיונות לסחיטת משפטים חוזרים...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי: קיבלנו 'רעש תקשורתי' רב אודות השופטת... אך, אף לא מילה אודות השיטה של ניסיונות לסחיטת משפטים חוזרים...

[הכרזה: ייצור ידע]

השופטת חביב שילמה מחיר, אך הנאשם לא השיג את רצונו. נשיאת העליון, כב' השופטת אסתר חיות, הכריעה אמנם נגד נגד החלטתה של חביב, בהליך הפסלות; וקבעה כי על בית המשפט הדן בהליך העיקרי, להימנע מליטול על עצמו תפקיד בגיבוש הסדרי טיעון, ואין מקום שהוא יתערב במשא-ומתן בין הצדדים ויאיץ בהם להגיע להסדר טיעון (ראו את כתבתה של חן מענית ב'גלובס', למטה):

אבל, בגלל ההרשעה הנוספת בערעורו בבית המשפט המחוזי, הנאשם ממתין היום לטעון לעונש מחדש בבית משפט השלום, בפני שופט אחר. הוא כאמור, עוד יתגעגע לפסק הדין של השופטת חביב...

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

חן מענית בגלובס: פסילה פסולה: מתי התרחקות שופט מדין היא חובה, ומתי היא בריחה מאחריות? שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה, שפסלה את עצמה מדיון בו אחד הצדדים איים לפרסם עליה ביקורת מכורח היותו עיתונאי, העלתה את השאלה מתי המהלך מוצדק ומתי לא • וגם: המתיימרים להכריע בתיקי נתניהו צריכים להחזיר את העגלה למקומה - אחרי הסוסים

[לכתבה המלאה של חן מענית ב'גלובס', לחצו כאן]

אז איך נדע שגוזרים עלינו קופון?

[בתמונה משמאל: איך נדע שגוזרים עלינו קופון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

- קודם כל ננסה להבין מי יכול להרוויח מהפרסום; ונסיק מסקנות.

ננסה לברר, האם מדובר בשופטת המתעללת באופן סדרתי באלו שנשפטים תחת ידה? אז מסתבר שההיפך הוא הנכון. השופטת חביב הגיעה לשיפוט, בין היתר, מהסינגוריה בציבורית, והקפדה על זכויות נאשמים הייתה תמיד מוטיב בולט בהחלטותיה. כל מי שמעורה מעט בהוויית המשפט בדרום יודע שהמצטערים ביותר על פרישתה הקרובה של השופטת הם דווקא הסינגורים הפליליים; והם יודעים למה...

[בתמונה משמאל: איך נדע שגוזרים עלינו קופון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

עכשיו נשאל את עצמנו אם נשוא הפרסום גרם נזק ל'קרבן': נגלה למרבית הפתעתנו, שהנאשם הולך להתגעגע ממש לפסק הדין של השופטת חביב; שכן, היא זיכתה אותו בחלק מהאישומים, שבערעור לבית המשפט המחוזי הוא הורשע גם בהם! (הנאשם ממתין היום לטיעון לעונש מחדש בבית משפט השלום, בגלל ההרשעה הנוספת בהבית המשפט המחוזי).

נשאל גם: כמה דוח הנציב חמור? האם השופטת פורשת בגינו? הם נפסלו פסקי הדין של הנאשם? האם ננקטו צעדים משמעתיים נגד השופטת? התשובה היא לא מיני ולא מקצתי. ההליך עומד על כנו ולא ננקטו צעדים נגדה; והמבין יבין. ולגבי הפרישה, כל מי שמצוי בעניינים יודע שכב' השופטת חביב מתלבטת כבר מספר שנים בסוגיה, והכריעה לגבי מועד פרישתה עוד לפני כשנה ומחצה, הרבה לפני הפרשה הזו.

[תמונתה של כבוד השופטת, אסתר חיות, משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי הרשות השופטת בישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

- והקשר האסור לכאורה של השופטת עם רמי לוי? כמה הוא רלוונטי לתיק? אז מסתבר שהמקרה הגיע לשולחנה של נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת אסתר חיות (ראו תמונה משמאל), שקבעה מפורשות שאין קשר. אתם הבנתם את זה? אין קשר בין המקרה המשפטי לסוגיה.

[תמונתה של כבוד השופטת, אסתר חיות, משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי הרשות השופטת בישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

ונשאל עוד: האם המקרה הזה הידהד (follow-up) גם בפרסומים של רשתות תקשורת אחרות? לא כל כך... למה? שכל אחד יסיק את מסקנותיו לבד.

המלצתי לכם: "בואו לא נהיה פיתה"...

אינני יודע מה אתכם. לי קשה עם התחושה שלמעצבי דעת הקהל שלנו (תמורת תגמול שמן...) שאנחנו מטומטמים. אז "בואו לא ניהיה פיתה"... אנחנו ממש לא חייבים להיות. צריך רק לבדוק, לשאול את השאלות הנכונות ולהבין!

ואפשר גם לשאול איפה מערכת בתי המשפט, שמבינה היטב שגוזרים קופון על ראשה, אבל זה כבר נושא למאמר אחר...

'קומפרומט' כבר אמרנו?

[בתמונה: אינני יודע מה אתכם. לי קשה עם התחושה שלמעצבי דעת הקהל שלנו (תמורת תגמול שמן...) שאנחנו מטומטמים. "אז בואו לא נהיה פיתה"... אנחנו ממש לא חייבים להיות. צריך רק לבדוק, לשאול את השאלות הנכונות ולהבין! תמונת הפיתה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *