פנחס יחזקאלי: חוק האזרחות הרוסי – הרעיון המחולל של ולדימיר פוטין

[בתמונה: הרעיון המחולל של ולדימיר פוטין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Joenomias לאתר Pixabay]

[בתמונה: הרעיון המחולל של ולדימיר פוטין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Joenomias לאתר Pixabay]

רעיון מחולל Reality-changing idea)) משמע, רעיון ממזרי, מעצב מציאות, המנפץ פרדיגמות קיימות ומשנה דברים מן היסוד. כזה הוא חוק האזרחות הרוסי 2002, שהפך רבים מתושבי מדינות חבר העמים לאזרחים רוסים ונתן מנוף בידי רוסיה כלפי קברניטי מדינותיהם...

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 18 בפברואר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת התוצאות הנלוות למשבר הקשה שבין רוסיה לאוקראינה ולמערב הוא נהירה של אזרחים אוקראינים לעיירות הגבול הרוסיות, במטרה להצטייד בתעודת זהות רוסית, לפני פלישה אפשרית. המאמר הזה מוקדש לרעיון המחולל הזה של נשיא רוסיה פוטין: לאפשר לאזרחי מדינות ברית ורשה לשעבר לקבל תעודת זהות רוסית.

ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין מונה ב-31 בדצמבר 1999 לנשיא בפועל של הפדרציה הרוסית עד תום הקדנציה של בוריס ילצין, שהודיע על פרישתו. הוא קיבל לידיו מדינה כושלת ומפורקת, בשפל כלכלי עמוק - שאיש במערב 'לא ספר' - והחזיר אותה להיות מעצמה עולמית.

הוא עשה זאת בכלים, המוכרים היטב בתרבות הניהול הלאומית הרוסית, תוך שימוש בעורמה, בתחבולה; ובכלי הלקוח מתורת המערכות המורכבות, הקרוי, רעיון מחולל (Reality-changing idea). משמע, רעיון ממזרי, מעצב מציאות, המנפץ פרדיגמות קיימות ומשנה דברים מן היסוד.

מטרת המאמר להבין את הכלי הניהולי הזה - רעיון מחולל - ואת השימוש בו בניהול של מערכות ארגוניות (שהרי, גם מדינה היא ארגון גדול...).

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [למאמר: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בתמונה: רעיון מחולל... רעיון ממזרי, מעצב מציאות, המנפץ פרדיגמות קיימות ומשנה דברים מן היסוד... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: רעיון מחולל... רעיון ממזרי, מעצב מציאות, המנפץ פרדיגמות קיימות ומשנה דברים מן היסוד... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

הרקע למאמר הוא התפוררות ברית המועצות. כזכור, ברית המועצות הגיעה בשנת 1989 לחדלות פרעון, ומחוסר יכולתה להחזיק את עצמה ואת צבאה, לא כל שכן את שותפותיה לברית ורשה, היא הסכימה לוותר על מונופול הכוח השלטוני שלה. ב- 15 הרפובליקות המרכיבות את ברית המועצות יצאו לדרך חדשה; ובתי הפרלמנט של חלק גדול ממדינות אלה נכבשו בידי לאומנים אתניים.

רקע: הטראומה הרוסית שבבסיס תורת הביטחון שלה

יש לזכור כי יצירת ברית ורשה - שקרסה - לא הייתה גחמה של שליטי ברית המועצות לדורותיהן ולא נבעה מתאוות כיבוש לבדה. רוסיה היא מדינה שבתרבותה צרובה הטראומה של פולשים שחדרו אליה שוב ושוב מהמערב. רק ב'מלחמה הפטריוטית הגדולה' (מלחמת העולם השנייה) איבדה רוסיה 23,200,000 איש, מתוכם 11,400,000 אזרחים, שלא לדבר על הפצועים והנכים; וההרס העצום של עריה. 

על כן, כל שלטון רוסי יחשוד תמיד במעצמות המערב שכוונתם תוקפנית כלפי רוסיה; ויראה בחגורת הגנה של מדינות גרורות מרכיב חיוני בביטחון הלאומי שלה.

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ביטחון לאומי', לחצו כאן]

[בתמונה: קרבות סטלינגרד במלחמת העולם השנייה. הגרמנים היו רק פולש אחד בשרשרת פולשים שחוותה רוסיה. אין גוזמה בעוצמת הטראומה שהותירו הפלישות הללו, בקרב מקבלי ההחלטות ברוסיה; וזה הרקע לצורך הרוסי בחגורת ביטחון של מדינות שתגן עליה מפני אויב פוטנציאלי בעתיד]

[בתמונה: קרבות סטלינגרד במלחמת העולם השנייה. הגרמנים היו רק פולש אחד בשרשרת פולשים שחוותה רוסיה. אין גוזמה בעוצמת הטראומה שהותירו הפלישות הללו, בקרב מקבלי ההחלטות ברוסיה; וזה הרקע לצורך הרוסי בחגורת ביטחון של מדינות שתגן עליה מפני אויב פוטנציאלי בעתיד]

מלחמת צ'צ'ניה הראשונה מעמיקה את הטראומה הרוסית

קצת רקע: בשנת 1991, כחלק מהתפוררות ברית המועצות, ניצלו הצ'צ'נים את הכאוס כדי להכריז על עצמה באופן חד צדדי כמדינה עצמאית, ולהיפרד מהפדרציה הרוסית. הסתיימה בתבוסה צבאית גדולה לכוחות הרוסים, שנכשלו בהשגת מטרת המבצע.

עם עליית פוטין לשלטון, אתגרו הצ'צ'נים שוב את רוסיה, כשקיצונים צ'צ'נים פלשו אל דאגסטן השכנה במטרה להקים גם בה משטר אסלאמי, ולהביא לפירודה מהפדרציה הרוסית, כשם שנפרדה צ'צ'ניההפעם הצליח הצבא הרוסי לשוב ולבסס את שליטתו בצ'צ'ניה במאי 2000, והמשיך במתקפה כלפי כוחות המורדים בצפון הקווקז (ויקיפדיה: מלחמת גאורגיה–רוסיה).

במהלך המלחמה נעזר הצבא הרוסי, כדרכו, רבות במיליציות מקומיות של אנשים ממוצא רוסי, שהתנגדו להתנתקות מרוסיה ולכפיית שלטון אסלאמי עליהםהשיטה הזו של הסתמכות על מיליציות מקומית טבועה בתרבות האסטרטגית הרוסית, עוד מימי הצארים, שנסמכו בביסוס שליטתם על קבוצות חמושות מקומיות, כמו למשל השימוש המושכל קבוצות פרשים קוזאקים, תושבי המקום, להקרנת ריבונות בערבות הדנייפר... (הכהן, 2021).

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

[בתמונה: במלחמת צ'צ'ניה השנייה נעזר הצבא הרוסי, כדרכו, במיליציות פרו רוסיות. זה היה הבסיס לרעיון ליצור מנוף על מדינות ברית ורשה לשעבר באמצעות אזרחים פרו רוסים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: במלחמת צ'צ'ניה השנייה נעזר הצבא הרוסי, כדרכו, במיליציות פרו רוסיות. זה היה הבסיס לרעיון ליצור מנוף על מדינות ברית ורשה לשעבר באמצעות אזרחים פרו רוסים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

זה היה הבסיס לרעיון ליצור מנוף על מדינות ברית ורשה לשעבר באמצעות אזרחים פרו רוסים...

[בתמונה: דרכון רוסי כרעיון מחולל... התמונה הועלתה לויקיפדיה ע"י Noble, ואושרה לשימוש חופשי]

פוטין ידע, שרבים במדינות ברית ורשה לשעבר הם בעלי מנטליות רוסית, ורואים ברוסה את מולדתם. קבוצות רבות טופחו ע"י השלטון הסובייטי; וכלל שיעבור הזמן ויתרבו הקשיים, ייווצר געגוע 'לשיטה הישנה והטובה'.

הרעיון המחולל - הפתרון הגאוני שולדימיר פוטין מצא היה חוק האזרחות הרוסי 2002, שאפשר לאנשים במדינות ברית המועצות לשעבר - שרואים ברוסיה את מולדתם הטבעית ומרגישים חלק בלתי נפרד מתרבותה - לקבל דרכון רוסי, במקביל לדרכון מדינתם.

ניתן, אגב, למצוא קווי דמיון רבים בין החוק הזה לחוק השבות שלנו.

החוק חוקק על ידי הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית ב-19 באפריל 2002; אושר על ידי מועצת הפדרציה של רוסיה ב-15 במאי 2002; ונחתם על ידי הנשיא פוטין ב-31 במאי 2002.

[בתמונה משמאל: דרכון רוסי כרעיון מחולל... התמונה הועלתה לויקיפדיה ע"י Noble, ואושרה לשימוש חופשי]

ובאמת - זה עבד! רבים במדינות חבר העמים הרימו את הכפפה והצטיידו בדרכון רוסי במקביל לדרכונם המקומי. עתה, היה לוולדימיר פוטין מנוף לחץ עצום על שליטי המדינות הללו, שהרי, בכל פעם שמדינה תחרוג מהסולידריות עם רוסיה ותפזול לעבר המערב וברית ורשה, יוכל 'לטפל' בה, בתואנה שהוא מתערב כדי להגן על האזרחים הרוסים הגרים בה. [בתמונה: הרעיון המחולל עובד; ובמשחק הכוחות שבין ארצות הברית לרוסיה, יש רק שחקן רציני אחד... תמונתו של ולדימיר פוטין משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6964520 לאתר Pixabay]

[בתמונה: הרעיון המחולל עובד; ובמשחק הכוחות שבין ארצות הברית לרוסיה, יש רק שחקן רציני אחד... תמונתו של ולדימיר פוטין משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6964520 לאתר Pixabay]

המבחן הראשון של הרעיון המחולל: מלחמת גאורגיה-רוסיה

[בתמונה: נשיאה הפרו-מערבי של גאורגיה, מיכאיל סאאקשווילי, היה צריך לדעת שהצטרפות לברית נאטו של מדינה גרורה היא קו אדום עבור רוסיה... הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי James Fimley, והוא נחלת הציבור]

הרקע היה זהה: גאורגיה - בראשות נשיאה הפרו-מערבי, מיכאיל סאאקשווילי (ראו תמונה משמאל) - התקרבה למערב וביקשה להצטרף לברית נאט"ו.

בתגובה, החלה רוסיה ליצור אי שקט בגאורגיה על ידי הבדלנים במחוזות הפרו-רוסיים אבחזיה ודרום אוסטיה. התואנה של שמירה על האזרחים הרוסים שימשה את הרוסים בשליחת "כוח שמירת שלום" למחוזות הבדלניים הללו

[בתמונה: נשיאה הפרו-מערבי של גאורגיה, מיכאיל סאאקשווילי, היה צריך לדעת שהצטרפות לברית נאטו של מדינה גרורה היא קו אדום עבור רוסיה... הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי James Fimley, והוא נחלת הציבור]

הסכסוך הצבאי פרץ בתחילת חודש אוגוסט 2008, בעקבות חילופי אש כבדים בין כוחות צבא גאורגיה לכוחות הבדלנים של  ולכוחות צבא רוסיה ו הרוסי ששהה במחוזות אלה. רוסיה שלחה לסיוע הבדלנים כוחות ארטילריהשריון וחי"ר. לדברי נשיא רוסיה דאז דמיטרי מדבדב (החליף לקדנציה את פוטין בשל בעיות חוקתיות), כוונתה של רוסיה הייתה להגן על אזרחי חבל דרום אוסטיה המחזיקים בתעודות זהות של רוסיה (ויקיפדיה: מלחמת גאורגיה–רוסיה).

במשך כמה ימים, הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, בשיתוף פעולה עם צבא דרום אוסטיה וצבא אבחזיה, הניסו את כוחות צבא גאורגיה משטחי דרום אוסטיה ואבחזיה. צבא רוסיה אף פלש לגאורגיה עצמה, ובמשך כמה ימים החזיק בערים מרכזיות במערב גאורגיה כדוגמת זוגדידי, סנאקי, פוטי וגורי. בין ה-14 ל-16 באוגוסט החלו רוסיה וגאורגיה בניהול משא ומתן, וב-26 באוגוסט הכירה רוסיה רשמית בעצמאותן של אבחזיה ודרום אוסטיה. בתגובה ניתקה גאורגיה את קשריה הדיפלומטיים עם רוסיה ב-2 בספטמבר. רוסיה הסיגה את כוחותיה באופן מלא ב-8 באוקטובר. המלחמה הפכה 192,000 איש לפליטים ובעוד רבים מהם חזרו לביתם, עדיין 20,272 מהם נותרו פליטים (ויקיפדיה: מלחמת גאורגיה–רוסיה).

אבל, המטרה הושגה: הוקפא הליך הצטרפות גאורגיה לברית נאט"ו...

[בתמונה: זה עובד... התערבות רוסיה "למען אזרחיה" בגאורדיה ועצירת כניסת גאורגיה לברית נאטו... המפה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ssolbergj & creator of source map (translated by Aviados). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: זה עובד... התערבות רוסיה "למען אזרחיה" בגאורדיה ועצירת כניסת גאורגיה לברית נאטו... המפה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ssolbergj & creator of source map (translated by Aviados). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

המבחן השני של הרעיון המחולל: אוקראינה

אוקראינה חולקת גבול יבשתי עם רוסיה ומהווה מאז ומתמיד את השער לרוסיה לכל הפולשים, שהידפקו על גבולותיה של רוסיה. על כן, אם יש לרוסיה רגישות לכל חריגה מהקו הרוסי מצד בנות בריתה לשעבר, הרי שרגישותה לגבי פזילה אוקראינית למערב, גדולה שבעתיים; והיא רואה את אוקראינה כולה כטריטוריה רוסית.

לאחר קבלת העצמאות, דבקו ממשלות אוקראינה בברית עם רוסיה, עד 'המהפכה הכתומה' ב- 2004; אז, לאחר מאבק קשה בחזיתות שונות, ניצח ויקטור יושצ'נקו הפרו מערבי, שקיבל כ-52% מהקולות, לעומת 44% לויקטור ינוקוביץ' (ראו תמונה משמאל) הפרו-רוסי.

[בתמונה משמאל: ויקטור ינוקוביץ' הרוסי. סילוקו אותת לרוסים שהגיע העת להפעיל שוב את הרעיון המחולל שלהם... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Igor Kruglenko a.k.a. Ingwar. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

פוטין ביקר פעמיים באוקראינה, לפני הבחירות, על מנת להראות את תמיכתו במועמדו ויקטור ינוקוביץ', בצעד שנתפס כהתערבות לא רצויה בענייניה הפנימיים של אוקראינה. מאז הלכו יחסי רוסיה ואוקראינה והידרדרו, וגובר ה'פלרטוט' המתמשך של אוקראינה עם המערב והרצון להסתפח לברית נאטו, תוך התעלמות מ'הקו האדום' הרוסי. זה יצר צורך רוסי דחוף לערער את השלטון האוקראיני ולהעמיד לו סייגים; ופוטין חזר לרעיון המחולל שלו.

הוא הפעיל אותו תחילה, במקום הנוח ביותר מבחינתו: קרים...

קרים היא שטח רוסי למעשה, המאוכלס ברוסים, שניתן בעידן ברית המועצות ב'מתנה' לאוקראינה; ואז, לא הייתה לכך משמעות לאומית...

כדי לסייע לאזרחיה שבמצוקה, ולפי בקשתם, פלשה רוסיה לקרים באופן חד צדדי: ב-26 בפברואר 2014, התפרסו אנשים חמושים לא מזוהים ברחבי חצי האי קרים והחלו להשתלט בשקט על מוצבים צבאיים. אנשים אלה זכו לכינוי "אנשים ירוקים קטנים", בתחילה רוסיה דחתה האשמות כי מדובר בכוחות שלה, וטענה כי אלו אנשי כוחות הגנה עצמית מקומיים. בהמשך הודתה כי גם כוחות מיוחדים היו מעורבים במבצע הסיפוח (ויקיפדיה: המשבר באוקראינה).

ב-27 בפברואר, הפרלמנט בחצי האי קרים הוקף על ידי חיילים רוסיים, הונפו דגלי רוסיה והממשלה הפרו-רוסית בקרים הכריזה על עריכת משאל עם לעצמאות מאוקראינה. לאחר שאושר במשאל עם סיפוח השטח לרוסיה (במשאל שלא זכה להכרה בינלאומית), ב-16 במרץ 2014, רוסיה סיפחה את חצי האי קרים ב-18 במרץ 2014. פוטין (שחוש הומור לא חסר לו מעולם...) הצהיר כי "כוחות צבא רוסיה יישארו באוקראינה עד להשגת נורמליזציה של המצב"... (ויקיפדיה: המשבר באוקראינה). [בתמונה: כוח מזוין ללא סימוני זהות בכניסה לשדה תעופה סימפרופול. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: "אנשים ירוקים קטנים"... כוח מזוין ללא סימוני זהות בכניסה לשדה תעופה סימפרופול שבקרים. התמונה היא נחלת הכלל]

כיוון שהאוקראינים לא מבינים רמזים, עבר הלחץ הרוסי למזרח אוקראינה

אז, עבר מרכז הכובד למזרח אוקראינה (ראו המפה למעלה), במחוזות דונצק ולוהנסק, שנודעות יחד, בכינוי "דונבאס" (ראו מפה למטה); ושוב, את מלאכתה של רוסיה עושות בעיקר מיליציות מקומיות. לאחר סיפוחו המוצלח לרוסיה של חצי האי קרים, המפגינים בדונצק ולוהנסק דרשו להיפרד מאוקראינה אף הם והכריזו על הקמת מדינה עצמאית משלהם בשם נובורוסיה, המורכבת מהרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק  (ויקיפדיה: המשבר באוקראינה).

פוטין מבחינתו הרוסים העביר לאזור הגבול עם אוקראינה - הנמתח מבאלגרוד בצפון לחצי האי קרים בדרום - כ- 100,000 חיילים על ציודם, והוא מחולל תנועות צבא ותרגילים על הגבול; ומאשים את הצבא האוקראיני בכוונות פלישה. גם המערב 'מצחצח חרבות', לפחות בדיבורים...

אבל, הדינאמיקה של כניסת אוקראינה לנאטו והצבת טילים באוקראינה נבלמה בינתיים.

[המקור: הממשל האוקראיני]

המבחן השלישי של הרעיון המחולל: חבל טרנסניסטריה שפרש ממולדובה

היחלצות רוסית נוספת לעזרת "אזרחיה" מבוצעת בחבל טרנסניסטריה הבדלני, הפרו רוסי, שפרש ממולדובה. בעת התפרקות ברית המועצות הכריזה מולדובה על עצמאותה. ישות מתוכה בשם "טרנסניסטריה" לא הכירה בעצמאות זו; והכריזה על עצמאות משלה בשם "הרפובליקה המולדובית הטרנסדניסטרית"גם כאן, כאמור, רוסיה תומכת צבאית וכלכלית בממשלה הבדלנית, הפרו רוסית.

המבחן הרביעי של הרעיון המחולל: חבל נגורנו קרבך שפרש מאזרבייג'אן

רוסיה תומכת בעצמאות חבל נגורנו-קרבאך מאזרבייג'ן, שבו יש רוב של "אזרחים רוסים". במהלך מלחמת נגורנו־קרבאך באוקטובר 2020 יזם פוטין את סיום הלחימה בין ארמניה ואזרבייג'ן. לאחר ששה שבועות, ניאותו הצדדים להכריז על סיום הלחימה ב־10 בנובמבר 2020, כשרוסיה שולחת ארבעה מטוסי תובלה של "כוחות לשמירת שלום". לאחר מכן, עלתה בפרלמנט של נגורנו קרבאך,הצעת חקיקה להגדיר את השפה הרוסית כשפה הרשמית השנייה לאחר ארמנית.

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: חוק האזרחות הרוסי – הרעיון המחולל של ולדימיר פוטין

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין ולדימיר פוטין לאדולף היטלר? - ייצור ידע

  2. Pingback: יחסי רוסיה - אוקראינה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.