[בתמונה: נד לוד, מנהיג הלודיטים, שנקראו על שמו... התמונה היא נחלת הכלל]

.

הבהרה: הלוּדיטים (Luddites) היו קבוצה של פועלים אנגלים, בתחילת המאה ה-19, שנקראו על שם מנהיגם, נד לוד. הם נהגו למחות נגד השינויים - שגרמה המהפכה התעשייתית, ושהרסו את פרנסתם - בדרך של הריסת מכונות...

ועכשיו לסיפור המעשה...

עיניו החודרות של האלוף גיא צור נעו על פני האורחים בקהל וננעצו בעיניו של הרמטכ"ל... עז המבע ואדומה הכומתה...

צור החזיר את עיניו לנאום שהכין מבעוד מועד. הכל היה, כפי הנראה, מתוכנן לפרטי פרטים. הרמטכ"ל אך זה מינה אותה לתפקיד בו הוא חשק (ראו תמונה למטה); וצור אולי חשב, שהוא חייב לגמול לו.

"לודיטים" הרעים קולו של האלוף... ואני חשבתי לעצמי לרגע "מה"?

"אל לנו לשכוח את הלקח של הלודיטים, אותה חבורה של אנשים שהרסה מכונות באנגליה של המאה ה- 19, ולא הייתה יותר מחבורה של אנשים שפחדה מהשינוי, מהעתיד. קומץ קטן של אנשים, מול נחשול טכנולוגי אדיר, אמר קארל מארקס".

צור נשא עיניו מהדף והישיר מבט בעיני הרמטכ"ל, מבקשות את אישורו, כוכבי חייך. כמעט רומנטי...

היה נאום ריק מתוכן, אך רב לשון...

[בתמונה: האלופים בנג'ו ברעם וצור בטקס החלפת מפקד הגיס הגיס הצפוני ומפקד מערך התמרון המשולב הרב-ממדי בזרוע היבשה. האלוף צור נכנס לתפקיד... ואגב, מגוון דעות וחופש מחשבה אין בצה"ל. אבל מגוון הצדעות יש... למה כל אחד מצדיע אחרת?? התמונה: פיל בחנות חרסינה]

הלודיטים של המעשה הצבאי...

עקרונות המעשה הצבאי לא השתנו מאז מלחמות הדיאדוכים. הדבר היחיד שמשתנה תדיר הוא הטכנולוגיה, שהשפעותיה על עקרונות המעשה הצבאי מוגבלות. 

עוד לפני מרקס (ראו תמונה משמאל) היה חכם סיני אחד, סון טסו, שהציע לתקוף את האסטרטגיה של האויב ולא את האויב עצמו. אבל מה הוא הבין הלודיטי מלוכסן העיניים?

[בתמונה משמאל: קרל מרקס. אמרו קודם לפניו... התמונה היא נחלת הכלל]

והיה גם בריטי שהציע אסטרטגיה של גישה עקיפה, אבל הוא לא הבין במלחמות חדשות, היברידיות ורב מימדיות.

הדיון הפנים צבאי עוד לא הופך אף אחד ללודיט, אבל הוא כן מאריך את לשונם של יותר מדי קצינים בכירים, ולשון ארוכה מגיעה תמיד עם חשיבה רלוונטית מעטה מידי.

הקטלוג הזה של ברי השיח בצה"ל כלודטים הוא בדיוק ההפך הגמור משיח פתוח, שבו נשמעות כל הדעות ומתקבלות החלטות מושכלות. ההיסטוריה מוכיחה, כי מחשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink) אף פעם לא יצא שום דבר טוב.

[להרחבת המושג: 'חשיבת יחד', לחצו כאן]

[התמונה המקורית של האלוף במיל עמוס ידלין: דובר צה"ל. הכרזה: ייצור ידע]

קצת תיאוריה: חשיבה קבוצתית

בקבוצה היררכית, הומוגנית ומגובשת - כמו צה"ל - מוכרת התופעה של חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink): זו אחת התוצאות של לכידות חברתית מופרזת, שמירה על קונצנזוס חברתי בכל מחיר והימנעות קיצונית ממחלוקות. היא מאפיינת בעיקר ארגונים ביורוקרטים בשלב של "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים" (שזה בדיוק המקום שבו משרד הביטחון וצה"ל מצויים...). זהו דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים.

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבה על קונפורמיות בקבוצה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

כמו נבחרת ישראל בכדורגל...

במשל מכדורגל, נבחרת ישראל בכדורגל מתמודדת כל העת באליפות העולם. אבל בפועל, היא לא עוברת את שלב הבתים! כך גם צה"ל. קל לפתח פנטזיות בצבא שלא נלחם באמת 40 שנים! צה"ל עושה, מידי פעם כמה 'משחקי ידידות' נגד 'נבחרות ילדים'; מוציא בקושי תיקו, ו'עף על עצמו'.

כשהמשחק האמיתי יגיע נלמד, שמילים חלולות לא עושות שום רושם בעולם האמיתי. ונגלה בדיוק כמו ב 2006 כמה גדול הוא המרחק בין הפנטזיות למציאות. זה יכאב!

[בתמונה: כשהמשחק האמיתי יגיע נלמד, שמילים חלולות לא עושות שום רושם בעולם האמיתי. ונגלה בדיוק כמו ב 2006 כמה גדול הוא המרחק בין הפנטזיות למציאות. זה יכאב! הכרזה: ד"ר אלי מירון. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtTower לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), קונפורמיות בקבוצה, ייצור ידע, 5/31/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, ייצור ידע, 5/3/18.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.