קובי ביטר: "אלוהים לא ברא את שרה עקרה"…

[בתמונה: אברהם. המקור: אתר freebibleimages]

[בתמונה: אברהם. המקור: אתר freebibleimages]

[לקובץ המאמרים על פרשת וירא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת וירא, ראשי פרקים:

1. אברהם אבינו היה כידוע ממקיימי מצוות הכנסת אורחים הידוע ביותר בהיסטוריה. חשיבות רבה נתן אברהם לנושא זה ולפי המדרש, האהל של אברהם היה פתוח מכל ארבעת צדדיו על מנת שאברהם לא יפספס אף אורח שנמצא באיזור. היות ואברהם היה לאחר ביצוע ברית המילה ולא הרגיש טוב, אירגן הקב"ה יום חמסין שבו אין אנשים רבים בחוץ כדי לא להטריח את אברהם, כמו שנאמר "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם". ואולם, הקב"ה ראה שאברהם מצטער על כך שאין ביכולתו לקיים את מצוות הכנסת אורחים ושלח אליו שלושה מלאכים. אברהם התלהב, רץ לקראתם והציע להם אוכל ושתייה וכן מקום מנוחה. היות ואברהם חשב שאנשים אלו הינם ערבים אשר נוהגים לקדש את אבק רגליהם, הציע להם בתחילה לרחוץ את הרגליים (על מנת שלא להכניס עבודה זרה לביתו) ורק לאחר מכן הציע להם לאכול "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ".

[בתמונה: אברהם ושלושת המלאכים, תחריט מאת גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: אברהם ושלושת המלאכים, תחריט מאת גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

2. לאחר שקיבל את הסכמתם (וכי היתה להם ברירה לאחר הלחץ הפיזי המתון שאברהם הפעיל עליהם?) החל אברהם לנצח על הכנת "ארוחת השחיתות". אברהם מסר לשרה אשתו את המתכון לעשיית עוגות (הבסיס הקדום לספרי הבישול) "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. בנוסף, דאג אברהם לחנך את בנו ישמעאל במצווה זו וגם נתן דוגמא אישית, שנאמר "וְאֶל הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר (ישמעאל), וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ" (בימינו אנו נראה שבני דודינו הישמעאלים אימצו מנהג זה בצורה טובה יותר מאחינו היהודים)

3. לאחר שסיימו את ארוחתם, שאלו את אברהם היכן שרה? ואברהם ענה להם שהיא באהל. כעת הבטיחו המלאכים (האורחים) לאברהם שבעוד שנה ייולד להם בן. שרה צותתה להם וצחקה בליבה, כיצד יתכן שהיא בת 90 שנה ולבעלה אברהם שהינו בן 100 יהיה ילד. "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן" הקב"ה פונה לאברהם ושואל אותו מדוע צחקה שרה? ומודיע לו שבדיוק בעוד שנה יהיה להם בן. שרה הכחישה שצחקה היות ופחדה להודות בכך "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה".

.

4. שני המלאכים נפרדים מאברהם. והיכן היה השלישי? ללמדינו שגם מלאך, ובוודאי בן אנוש, עושה רק מלאכה אחת, לכן המלאך שבישר לשרה על הולדת בנו סיים את תפקידו. הקב"ה מחליט לשתף את אברהם במה שהולך להיות ומסביר לו שהוא הולך להשמיד את ערי סדום ועמורה (איזור ים המלח). הסיבה היא שאנשי סדום ועמורה ביצעו מעשים חמורים ולא הקפידו בכל הקשור למצוות שבין אדם לחבירו. אנו מכנים בשם "סדום ועמורה" מקום אשר רבים בו מעשים מגונים, פריצות, גילויי עריות ושאר מעשים זוועתיים נוספים. בנוסף מספר הקב"ה שהוא בדק וחקר האם אמת הדבר "וַיֹּאמֶר ה’, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה, מְאֹד. אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ " (מכאן לומדים שחובה על השופטים העוסקים בדיני נפשות לחקור היטב "ולרדת לשטח" כדי לבדוק את העובדות).

5. אברהם, שכל נושא השמדת סדום קשה לו שואל את הקב"ה: במידה וימצאו 50 צדיקים בערי סדום האם הקב"ה ישמיד אותם? בתשובה עונה לו הקב"ה שלא. "וַיֹּאמֶר ה’, אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי (סלחתי) לְכָל הַמָּקוֹם, בַּעֲבוּרָם" וכאן אברהם נכנס למשא ומתן עם הקב"ה לגבי כמות הצדיקים שימצאו והאם הקב"ה יחריב במידה וימצאו 45 צדיקים, 40 וכו', עד ל-10 צדיקים, ובכל פעם ענה לו הקב"ה שלא ישמיד. לאחר שקיבל תשובה לגבי 10 צדיקים " וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה" הפסיק אברהם לבקש.

6. שני המלאכים מגיעים לסדום ופוגשים שם את לוט שישב בשער העיר היכן שהשופטים ישבו. היות וגדל בביתו של אברהם מספר שנים, הקפיד גם הוא על הכנסת אורחים (לא היו הרבה כאלה), מזמינם לביתו ומציע להם אוכל, שתייה ולינה ורק אחר כך אומר להם לרחוץ את רגליהם (בניגוד לסדר הדברים אצל אברהם) "סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם". הסיבה, במידה ואנשי סדום יבואו בטענות אליו על כך שמזמין אורחים אליו, יגיד להם לוט שרק עכשיו הגיעו וההוכחה היא שהאבק עדיין על רגליהם. המלאכים מסרבים ואומרים שהם יסתדרו וישנו ברחוב, אולם לוט לא מוותר להם, מפציר בהם ומכין להם ארוחה דשנה "וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין. וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ".

7. מספר שניות אחרי שהמלאכים מגיעים לביתו של לוט, כל אנשי העיר צרו על ביתו וביקשו שימסור אותם להם כדי שיתעללו בהם "טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, כָּל הָעָם, מִקָּצֶה. וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה, הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם" זהו מקור לביטוי "מעשה סדום". לוט מסרב ואפילו מציע את בנותיו בתמורה, ואולם אנשי סדום מסרבים ומנסים לפרוץ לבית. בתגובה, המלאכים מכניסים את לוט הביתה ומכים את אנשי סדום בעיוורון. המלאכים מעדכנים את לוט בתוכניתו של הקב"ה ומבקשים שיודיע לשאר משפחתו ואולם הם מזלזלים בו ולא מאמינים. "וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי מַשְׁחִית ה’, אֶת הָעִיר; וַיְהִי כִמְצַחֵק, בְּעֵינֵי חֲתָנָיו".

[בתמונה: מספר שניות אחרי שהמלאכים מגיעים לביתו של לוט, כל אנשי העיר צרו על ביתו וביקשו שימסור אותם להם כדי שיתעללו בהם... המקור: אתר free bible images]

[בתמונה: מספר שניות אחרי שהמלאכים מגיעים לביתו של לוט, כל אנשי העיר צרו על ביתו וביקשו שימסור אותם להם כדי שיתעללו בהם... המקור: אתר free bible images]

8. עם עלות השחר המלאכים מזרזים את לוט, אשתו ושתי בנותיו להימלט ומזהירים אותם שלא יסתובבו לאחור כאשר הקב"ה משמיד את ערי סדום. לוט מבקש הארכת זמן על מנת שיוכל להרחיק מסדום, ורק לאחר שלוט הגיע להרים הקב"ה המטיר על סדום ועמורה אש וגופרית והפך את כל הערים האלה "וַה', הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה’, מִן הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה". (את התוצאה אנו רואים היום בים המלח או כפי שנקרא ים המוות, שבו אין צמחייה ואין חיים ואולם יש הרבה גופרית ואשלגן (לרווחתם של מפעלי ים המלח המתפרנסים מכך). סקרנותה של אשת לוט גברה עליה ובניגוד להנחיה המפורשת שלא להסתובב אחורה, היא כן הסתובבה ומייד נהפכה לנציב מלח "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח". כל מי שנוסע בכביש ים המלח מצפון לדרום, בחלק הצפוני של הר סדום קרוב לכביש, ניתן להבחין בסלע בעל צורה מיוחדת. חברי החברה להגנת הטבע "הדביקו" לסלע זה את השם "אשת לוט" היות ומזכירה לנו את הסיפור המקראי.

9. לוט ברח יחד עם בנותיו למערה ובנותיו חשבו שכל היקום הושמד. היות ורצו להמשיך את קיום המין האנושי הם השקו ביין את לוט (סיממו אותו), שכבו עימו, נכנסו להריון ונולדו להם שני ילדים: עמון ומואב.

[בתמונה: לוט ובנותיו נכנסים אל המערה... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: לוט ובנותיו נכנסים אל המערה... התמונה היא נחלת הכלל]

10. אברהם נודד דרומה, לצפון מערב הנגב ומגיע לתחום ממלכתו של אבימלך. שוב חוזר אברהם ומציג את שרה כאחותו ולא כאשתו. שרה שכידוע היתה יפה מאד, נלקחת לביתו של המלך אבימלך "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה". ואולם באמצע הלילה הקב"ה מופיע לאבימלך בחלום ומזהיר אותו שלא יתקרב לשרה היות והיא אשה נשואה. אגב הביטוי הידוע "מת עליך" נלקח מדבריו של הקב"ה לאבימלך "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל". אבימלך מתנצל ומסביר שחשב ששרה היא אחותו של אברהם והוא לקח את שרה בתום לב "בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת". למחרת בבוקר אבימלך קורא לאברהם ונוזף בו על האירוע. בסופו של המפגש אבימלך מציע לאברהם להשתכן בארצו ונותן לו סכום כסף נכבד. "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב. וּלְשָׂרָה אָמַר, הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ".

11. עברה שנה ואכן שרה יולדת בן לאברהם בדיוק כמו שה' הבטיח. לאחר שמונה ימים מזמין אברהם את כל הסביבה לטכס ברית המילה וקורא לבנו בשם יצחק (על שם צחוקה של שרה). על מנת ש"הנשמות הטובות" לא ירכלו ויגידו שיצחק הוא ילד שאברהם ושרה אספו ברחוב, הניקה שרה את יצחק. בנוסף אומר המדרש שפרצופו של יצחק היה דומה לפרצופו של אברהם (מכאן המנהג הידוע של כל הדודות בזמן ברית המילה להודיע למי הבן דומה)

12. לאחר שיצחק גדל, הבחינה שרה שהחברות שלו עם ישמעאל אחיו לא טובה ולכן היא דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. אברהם מהסס ואולם הקב"ה מורה שהוא חייב להקשיב לאשתו היות והעתיד של משפחתו טמון ביצחק. "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ  כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (מכאן גם לומדים שחובה על הגברים לשמוע בקול נשותיהם...) בבוקר המחרת אברהם מצייד את הגר בשתיה ושולח אותה חזרה לכיוון מצרים (שם נולדה הגר. לפי המדרש הגר היתה ביתו של פרעה). הגר טעתה בניווט "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע" ובנוסף נגמרו לה המים, לכן הניחה את בנה מתחת אחד השיחים, התישבה רחוק ממנו והחלה לבכות. "וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד. וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְך"ּ הקב"ה שלח אליה מלאך משמים אשר הבטיח לה שמישמעאל ייצא עם עצום ורב ומייד לאחר מכן מראה להגר באר מים. ישמעאל גדל במדבר ואימו מארגנת לו שידוך מארץ מצרים "וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר פָּארָן; וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם "

.

13. אבימלך והרמטכ"ל שלו כורתים ברית עם אברהם לשיתוף פעולה בנושא המים וכדי לתת תוקף לברית הם מקריבים שבעה כבשים ןקוראים למקום באר שבע, גם בגלל שבע הכבשים וגם "שבע" מלשון שבועה "עַל כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם" (כיום בירת הנגב). לאחר הטקס אברהם נוטע עץ במקום הנקרא עד היום "אשל אברהם" הנמצא בבאר שבע.

14. כעת התורה מספרת לנו את אחד מהסיפורים הידועים ביותר והקשים ביותר להבנה, הכוונה לסיפור עקידת יצחק. הקב"ה אומר לאברהם "קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ, אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק. ומדוע נאלץ הקב"ה להגיד את בנך, את יחידך אשר אהבת ורק בסוף להגיד במפורש את יצחק? מסביר רש"י כשהקב"ה אמר "את בנך" אמר אברהם יש לי שני בנים ישמעאל ויצחק. כשאמר "את יחידך" אמר אברהם שישמעאל יחיד לאימו (הגר) ויצחק יחיד לאימו (שרה) וכשהוסיף הקב"ה ואמר "אשר אהבת", אמר אברהם "אוהב אני את שניהם", לכן בסוף ציין הקב"ה "את יצחק". אברהם משכים בבוקר ויוצא יחד עם יצחק ושני נערים נוספים (על כך אומר רש"י שחובה על כל איש חשוב לצאת לדרך בליווי של שני אנשים). ביום השלישי ראה אברהם את המקום. הוא מצווה את נעריו לחכות במקום, והוא ויצחק ממשיכים בדרכם עם העצים למזבח,עם האש ועם המאכלת (סכין). בדרך שואל יצחק את אביו היכן הקורבן "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו...הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה, לְעֹלָה" ועל כך עונה אברהם "וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי " ויש מפרשים המסבירים "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה,(הפסקה בדיבור) בְּנִי" שבעצם אתה יצחק בני הוא הקורבן. יצחק מבין זאת והם ממשיכים בדרכם ללא דיבורים, "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו" בלב אחד ובהבנה אחת.

15. כשמגיעים למקום (שלפי המסורת היהודית הוא הר הבית שבירושלים, מקום בית המקדש הראשון והשני ובעתיד גם השלישי) אברהם עוקד את יצחק על המזבח ומתכונן להקריבו. הקב"ה שולח מלאך מהשמים אשר עוצר את אברהם ומודיע לו שכעת הוא משוכנע שאברהם הוא מאמין גדול "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי" (לנו כיום קשה להבין את כל האירוע הזה). אברהם נושא את עיניו ורואה איל תפוס בקרניו בשיחים ומקריב אותו במקום בנו יצחק. (הסיבה שאנו תוקעים בראש השנה בשופר של איל מקורו בסיפור זה). בהמשך הקב"ה חוזר על הבטחתו לאברהם "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו".

16. התורה מספרת לנו את שרשרת הדורות מנחור אחי אברהם עד לציון שמה של רבקה בת בתואל בן נחור, כל זאת כדי להכין אותנו לסיפור השידוכים של יצחק עם רבקה. ועל כך בשבוע הבא.

[ציורי תנ"ך / עקדת יצחק / ציירה: אהובה קליין (c), שמן על בד]

[ציורי תנ"ך / עקדת יצחק / ציירה: אהובה קליין (c), שמן על בד]

"אמרי אמיר"

1. "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר" (י"ח , כ"ד) – העיר על כך רבי שמשון רפאל הירש שאברהם לא מבקש עבור 50 צדיקים שגרים במקרה בסדום ואין להם קשר עם בני המקום. אברהם מבקש רחמים עבור צדיקים בתוך העיר, עבור צדיקים שמעורים עם אנשי המקום. יש כאן מסר לצדיקים , שעליהם לקשור קשרים עם אנשי המקום ולהדריכם בדרך הטוב. צדיק כזה ראוי להגן על העיר כולה. 2. "וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (י"ח , כ"ז) – נשאלת השאלה, מהי כוונת אברהם בדימוי הכפול "ואנוכי עפר ואפר"? שני פרושים:
  • הראשון: על פי רש"י, אברהם מזכיר כאן שני חסדים שעשה הקב"ה עם אברהם: במלחמתו של אברהם בארבעת המלכים, אברהם אומר שה' הצילו ממות בטוח, כלשונו: "כבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים", ואפר ע"י נמרוד שהשליכו לכבשן האש.
  • השני: רבי יהונתן אייבשיץ – העפר מתגאה בעתידו, שהיום הוא כלום אבל ניתן להשתמש בו ולהופכו לבעל תועלת. האפר מתגאה בעברו, שהיום הוא כלום אבל בעבר היה בעל ערך והביא תועלת לעולם. אברהם מבקש, בהזכירו את העפר ואת האפר, להבליט את צניעותו ושפלותו כלפי האל בעבר ובעתיד כאחד, ובזכות זאת בא בבקשת חסד ורחמים על הבריות.
[בתמונה: אברהם... המקור: free bible images]

[בתמונה: אברהם... המקור: free bible images]

[לקובץ המאמרים על פרשת וירא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

2 thoughts on “קובי ביטר: "אלוהים לא ברא את שרה עקרה"…

  1. Pingback: פרשת וירא באתר ‘ייצור ידע’ - ייצור ידע

  2. Pingback: על אברהם מייסד האומה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.