[בתמונה: כרזת מחאה שבה מחזיק דונלד טראמפ שלט בזו הלשון: "בואו נודה בעובדה, שהדמוקרטיה מסריחה"... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
שימו לב לכרזת המחאה שפותחת את המאמר: היוצר שם בידו של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ - שעצם עלייתו לשלטון נחשבת בעיני רבים לכשל של הדמוקרטיה - כרזה האומרת: "התמודדו עם העובדה, שהדמוקרטיה מסריחה!".
הכרזה הזו אינה לבד; וכמות הכרזות ברשת תחת הסלוגן 'הדמוקרטיה מסריחה' (Demicracy Sucks) עצומה (בהמשך אביא 'דוגמיות'...).
למרות הקביעה הזו, לאזרחים, הדמוקרטיה היא הטובה בין המשטרים; אך היא רחוקה מלהיות משטרה טוב ואפקטיבי. ראש הממשלה האייקוני של בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, שבלעדיו ספק אם הדמוקרטיות האירופיות היו שורדות במלחמת העולם השנייה, לא חסך מילים לתאר את חסרונות הדמוקרטיה.
בנאום שנשא ב־1947 בפני הפרלמנט הבריטי, הוא הגדיר אותה כ"שיטת המשטר הגרועה בעולם, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום". בהזדמנות אחרת, גרס כי "הטיעון הטוב ביותר שניתן להציב, נגד הדמוקרטיה", טען צ'רצ'יל, "הוא שיחה של חמש דקות עם 'הבוחר הממוצע'..." (וזה היה עוד לפני עידן הטוקבקים ברשתות החברתיות...).
[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
[התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]
המשך של קו המחשבה הזה נמצא בספרו של אל"ם ד"ר עימנואל ולד, 'הקשר הגורדי'
(ראו תמונה למטה משמאל):
"דמוקרטיה" - גורס ולד - "מניחה, אמנם, ששולטים ונשלטים זכאים לקבוע את גורלם; אלא, שבדרך כלל הם אינם יודעים מימינם ומשמאלם וראשיהם שטופים עכבות, אמונות טפלות ופחדים קמאיים. מבחני אינטליגנציה מצביעים על מנת משכל ממוצעת של אוכלוסייה המספקת כדי קריאה איטית של עיתון; ומחקרי מנהיגות מלמדים על נטיית הבוחרים לבחור את הדומים להם (ולד, 1992, ע' 16).
נבחרים כאלה נוטים להתמודד עם פולילמות (ריבוי דילמות) בטחוניות לאומיות, בטכניקות היוצרות תחושות של לכידות והסכמה, המושתתות על התעלמות והדחקה, ונסמכות על מיתוסים (ולד, 1992, עמ' 17-16).
הם נתפסים להטיות חומרניות (מטריאליסטיות): להעדפת תשומות מדידות כמותיות, על תפוקות איכותיות, ול'פרצלציה' (איחוד וחלוקה מחדש) של הראשונות, תוך כדי הקרבה של האחרונות (ולד, 1992, ע' 17).
הניתוח שלו מכיל רמזים גם למציאות העכשווית של ימינו:
אופיינית לפוליטיקאים גם היגררות למיקוח ביורוקרטי-פרגמטי, המניב הסכמה קואליציונית רחבה, שטיבה מפוקפק. שכיח, קונצנזוס פוליטי שמהותו סטייה שולית מהסטטוס קוו (כי התרחקות מ'מרכזיות' קיימת ומוכרת, תמנע הסכמה); ומחירו גבוה (כי מתחייב לשלם לכל שותפיה) (ולד, 1992, ע' 17).
[בתמונה: האם דמוקרטיה היא שלטון הטפשים מתלבטת קוראת כלכליסט, ולא בדיוק מקבלת תשובה...]
קונצנזוס, המתבסס על פשרות לא אפשריות, מנוגד למהות ההחלטה האסטרטגית, שעיקרה ברירות חדות. מובנה בו גם כשל לוגי, טיפוסי לחשיבותם של מקבלי החלטות פוליטיים: שינוי מצב קיים שאינו רצוי והיצמדות לסטטוס כקוו מצבי, אינם ניתנים למימוש בו בזמן (ולד, 1992, ע' 17).
נדיב יותר (יש האומרים, מפוכח יותר...) באשר ליכולותיה של הדמוקרטיה היה המומחה הארגוני החשוב, לטעמי, בעולם המערבי בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 פרופ' יצחק אדיג'ס, כי דמוקרטיה טובה בקבלת ההחלטות וגרועה בביצוען, כי המחלוקות הנחוצות לקבלת החלטה, הופכות למכשלה בביצוע; בעוד דיקטטורה גרועה בקבלת החלטות וטובה בביצוען; כי אין בה מחלוקות המכשילות ביצוע, אך חסרונן מורגש בעת קבלת ההחלטה.
[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
אבל, האם הוא צודק? מבט אחד על המעצמות הגדולות יעורר בנו ספק גדול בכך. אין ספ' שלאורך שנים תהליכי קבלת ההחלטות של שליטים לא דמוקרטיים חשובים ואיכותיים - כמו ולדימיר פוטין ברוסיה, שי ג'ינפינג בסין, לי קואן יו בסינגפור וממשיכיו עד כה ועוד - טובים לאין שיעור מאלה של עמיתיהם שליטי המערב...
הטפשות הקולקטיבית שהדמוקרטיה מייצרת מאיימת על שרידותה...
היא שרדה - על חוט השערה - את מלחמת העולם השנייה, לא בגלל יכולותיה המופלגות, אלא בשל טעויות אויביה. יתרה מכך, מי שהביס באמת את גרמניה לא היו הדמוקרטיות, אלא הצבא האדום, ששליטו 'קרקס' את המנהיגים הדמוקרטיםוקבע למעשה את האופן שבו תראה אירופה בשבעים השנים שלאחר המלחמה...
האם שיטת הממשל הזו תשרוד, בטווח הארוך, מול המעצמות הלא דמוקרטיות? נקווה!
דוגמיות משלל כרזות המחאה: 'הדמוקרטיה מסריחה'...
"הדמוקרטיה מסריחה"בקמפיין פרסומי של מוניקה באואר (Monica Bauer)...
[היוצרת: מוניקה באואר (Monica Bauer) בקמפיין פרסומי. אנו מאמינים שאנו עושים ביצירה שימוש הוגן]
David Burge יוצא נגד השימוש שעושים בעלי העוצמה בדמוקרטיה נגד החלשים: "הזאבים והכבשה מצביעים מה יוגש בארוחה..."
מקורות והעשרה
- ולד עימנואל (1992), הקשר הגורדי. מיתוסים ודילמות של הביטחון הלאומי בישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
