פנחס יחזקאלי: מבצע שבירה משטרתי

מבצע משטרתי

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Joseph Cerulli לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

באפריל 2018 התפרסם צבר של סרטונים ברשתות החברתיות, שתיעדו את אירועי הירי והאלימות בכבישי הדרום; ויצרו לחץ ציבורי ותקשורתי על המשטרה. כתוצאה מכך הורה מפקד המחוז הדרומי דאז, ניצב מוטי כהן על תגבור מסיבי של סיורי משטרה בכבישי הדרום, תגבור פעולות האכיפה באותם כבישים והגברת נוכחות של שוטרים במרכזי הערים. סוג פעולה כזה נקרא בעגה המשטרתית (לא בישראל) מבצע שבירה משטרתי, שמטרתו 'לשבור' ולהרגיע גל של פשיעה בתחום ספציפי או כללי.

המושג: מבצע שבירה משטרתי (Police Crackdown) נטבע על ידי הקרימינולוג האמריקני לורנס וו. שרמן (Lawrence W. Sherman; ראו תמונה בהמשך המאמר); והוא חלק מתורת ההפעלה (הדוקטרינה) של כל משטרה.

[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של משה נוסבאום ב- N-12, לחצו כאן]

מבצע שבירה משטרתי (Police Crackdown) - המשגה

מבצע שבירה משטרתי (Police Crackdown) מוגדר כשינוי פתאומי בפעילות משטרה, לרוב באופן פרו - אקטיבי: עליה דרמטית בכמות השוטרים בשטח ויצירת פעילות אגרסיבית, אשר יכולה לכלול מעצרים מזדמנים או מכוונים. זאת, על מנת לעבריינים פוטנציאליים לחשוב שהם נוטים יותר להיתפס בדרך כלל מהרגיל; משמע, להעביר מסר של ודאות בתפיסת עבריינים, בעבירות מסוימות בעלות נראות גבוהה, המבוצעות באזורים או במצבים ספציפיים הניתנים לזיהוי (Sherman, 1990).

מבצעי שבירה לובשים צורות רבות ושונות. הם נעים בין פעולות מתוכננות מאוד, מתואמות היטב, ממוקדות מאוד, בהן הקצינים מכירים את היעדים המבצעיים וממלאים את תפקידם במדויק; ועד יוזמות המתוכננות באופן כללי בלבד, בנוסח: "צאו לשטח ותפגינו נוכחות".

במשטרת ישראל, אחת הפעילויות המזכירות 'מבצע שבירה' הם מבצעי השיטור המיוחדים (הפש"מים); שמתבצעים כאשר המפקדים בשטח חשים עליה בסוגים מסויימים של פשיעת רחוב.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

שרמן (ראו תמונה משמאל) הניח במחקרו כי כאשר המשטרה מבצעת 'מבצעי שבירה' רבים וקצרי מועד, אפקט ההרתעה השיורית שלהם הנו חזק יותר מאשר אפקט ההרתעה ההתחלתית.

בנוסף, כך - לטענתו - המשטרה מנצלת באופן מיטבי יותר את משאביה.

תכליתם של מבצעי שבירה קצרי מועד היא להימנע מתהליכי דעיכה של אפקטיביות המבצע, ודעיכה בהבנת העבריין בדבר הגברת הסיכון להיתפס ע"י המשטרה, בעקבות פעילותה המוגברת החדשה (Sherman, 1990).

[תמונתו של הקרימינולוג לורנב וו. שרמן מובאת באדיבות אוניברסיטת מרילנד]

מבצעי השבירה הנם בעלי שלושה יסודות טקטיים: (Sherman, 1990):

1. נוכחות: הגדלה משמעותית של מספר השוטרים במקום מסוים ביחס למספר העבריינים הפוטנציאליים,

2. סנקציות: חיכוך עם עבריינים פוטנציאליים במקום, דוגמת עצירה ובדיקת כלי רכב ופעולות יזומות נוספות.

3. שימוש בתקשורת להעברת מסר מרתיע. שרמן מצא ראיות מוצקות אודות כך, שמבצעים אלה הפיקו אפקט הרתעה בטווח קצר, כמו כן עולה, שלא הייתה העתקת פשיעה למקומות הסמוכים למבצעי המשטרה (Sherman, 1990).

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[התמונה באדיבות משטרת בולטימור, ארה"ב]

ביקורת על מבצעי שבירה

[להרחבת המושג: 'מפעל הזבל' ולמפעלי הזבל האחרים במשטרה, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Conmongt לאתר Pixabay]

[להרחבה על שיטת הנקודות החמות וניסוי קנזס, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [על שחיקה בעבודת המשטרה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [להרחבת המושג: כיסוי תחת -כסת"ח, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: מבצע שבירה משטרתי

  1. Pingback: הכל על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה) - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.