אלי בר און: ישראל 2021 – ספירת מלאי אסטרטגית

[בתמונה: רקטות הזלזאל האיראניות המצויות בידי חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וחיזבאללה; בעלות טווח בין 160–250 ק"מ ויכולת נשיאת חומר נפץ של כחצי טון. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mehr News Agency. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

בעולם דינאמי, המשתנה במהירות, גם תמונת המצב האסטרטגית דינאמית ומשתנה בהתאמה; אם כתוצאה משינויים בזירה המדינית ואם הודות לשינויים הטכנולוגיים של אמצעי הלחימה; שמשתפרים כל הזמן.

הזירה הבינלאומית: געגועים לממשל טראמפ

תהה אשר תהה דעת האמריקנים על הממשל החדש בוושינגטון; במזרח התיכון - כולל בישראל - הוא רחוק מלעורר אופטימיות. להיפך. יש חשש משמעותי שדווקא הצעדים שינקוט עלולים לדרדר את האזור להסלמה; שהרי הגוש - ישראל סונים - איננו מתכוון להתפרק בעקבות אבדן הפטרון האמריקני; ותגובות ישראל בזירה הזו מבהירות זאת היטב.

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[בתמונה: ה- SAVIZ האיראנית שהותקפה על ידי ישראל. הגוש - ישראל סונים - איננו מתכוון להתפרק בעקבות אבדן הפטרון האמריקני; ותגובות ישראל בזירה הזו מבהירות זאת היטב... המקור: טוויטר. השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

במעגל הקרוב, השלום עם מצרים מחזיק מעמד הודות להפיכה ביולי 2013, שהעלתה את הגנרל א-סיסי (ראו תמונה משמאל) לשלטון, אך לא לעולם חוסן. הסכם השלום עם ירדן לעומת זאת מתפורר לאיטו; ובתחומים הדיפלומטיים (למעט התחום הצבאי), ירדן היא מדינת אויב כמעט לכל דבר ועניין. המסקנה היא שיש פער גדול בין המושג "שלום" במשמעותו האירופית; למשמעותו אצלנו, שהיא תמיד על תנאי.

[בתצמונה משמאל: נשיא מצרים, עבד אל פתח אל סיסי. האם השלום היה עוד שורד לו היו האחים המוסלמים עדיין בשלטון? הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

וכדאי לזכור: אם 'תשנה הרוח את כיוונה', צבא ירדן אינו עוצמתי במיוחד אבל הצבא המצרי הוא כעת מהגדולים בעולם, צבא שמצויד במיטב האמל"ח העולמי החדיש ביותר.

גם הסורים וגם הלבנונים (וחיזבאללה) עסוקים בשלב זה בעצמם; אבל לבנון מתפוררת הופכת 'נפיצה' מרגע לרגע; הסורים - וגם חיזבאללה - מתעצמים במיטב אמצעי הלחימה שיש לאיראנים להציע (הסורים זוכים גם לנשק רוסי); וחמושים בכמויות גדולות של טק"ק כבד, ארוך טווח ומדויק; וגם מעמדם העולה של האיראנים - וגם הרוסים - בזירה הבינלאומית, אינו מבשר טובות.

גם עזה ניצלה את תקופת הרגיעה להתעצמות רבתי בתחום הצבאי, בסיוע איראני; ואגרה, כמויות גדולות מאוד של ברקטות כבדות ובהם רקטות ארוכות טווח. הם חותרים כמובן לטילים מדויקים; אבל, הם עדיין לא שם.

דווקא הסכמי השלום החדשים מגלים עמידות - למרות אבדן הפטרון האמריקני - במידה רבה בגלל האויב האיראני המשותף, שזוכה לרוח גבית מוושינגטון.

[בתמונה: דווקא הסכמי השלום החדשים מגלים עמידות - למרות אבדן הפטרון האמריקני - במידה רבה בגלל האויב האיראני המשותף, שזוכה לרוח גבית מוושינגטון... טקס חתימת הסכמי אברהם בבית הלבן. מימין לשמאל: שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, שייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר החוץ של ממלכת בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני. התמונה היא נחלת הכלל]

הסיכון העיקרי מצוי בתחום הטכנולוגי צבאי

בתחום הזה מצוי הסיכון העיקרי לישראל; שהעורף שלה אינו מוכן למלחמה, שתגרום הרס רב ונפגעים רבים; ושהמענה ההתקפי שלה בעייתי; כיוון שהוא שם את רובן המכריע של הביצים בסל אחד, של חיל האוויר. אחת הסיבות לכך היא פער רלוונטיות הולך וגובר של מערכת הביטחון, היתפסות לאשליה ש"מעולם לא היה מצבנו טוב יותר" וחוסר יכולת להציב גבול בפני עוצמתו הגוברת של חיל האוויר, ש'בולע' עוד ועוד משאבים; על חשבון כל היתר.

חייבים להרוויח זמן...

הנחיתות האסטרטגית הזו מחייבת אותנו 'להרוויח זמן'; לפתח במהירות מענים טכנולוגים וארגוניים שיקטינו את הסיכון; ולמצוא את הדרך להחזיר את האיזון הנכון בבניין הכוח הישראלי.

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.