אבי הראל: ממשכן העדות למקדש שלמה

[בתמונה: הקמת המשכן. מאיירי 1728 Figures de la Bible , ג'רארד הוט (1648–1733). התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הקמת המשכן. מאיירי 1728 Figures de la Bible , ג'רארד הוט (1648–1733). התמונה היא נחלת הכלל]

בפרשת תרומה מתחיל המקרא לתאר את תבנית המשכן ואת תהליך בנייתו. משכן זה לא היה היחיד עד בניית מקדש שלמה. לאחר הכניסה לארץ כנען, היו מקומות שהוגדרו כמשכן, ובהם נעשו ריטואלים פולחניים ושלטוניים. המקדש הגדול והחשוב ביותר היה מקדש שלמה, שהוקם בירושלים, אך היסטורית הוא המאוחר מבין המשכנים שמוזכרים עד בנייתו.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 1 בפברואר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

תיאור הקמת המשכן שמתחיל בפרשת תרומה, מכיל פרקים רבים – כ"ה – מ', בפרשות נוספות. בין הצו האלוהי לבניית המשכן וביצועו משולב סיפור מעשה העגל (פרקים: ל"ב – ל"ד), ואחריו שוב חוזר המספר המקראי לעסוק בעניין המשכן. מלבד פרקים אלה מוקדשים למשכן מספר פרקים נוספים בספרי ויקרא ובמדבר [1].

מצוות המשכן פותחת במצוות לקיחת תרומה, עבור החומרים הדרושים לבנייתו, וחותמת בציון תכליתו של המשכן ותבניתו האלוהית. אחר כך בא התיאור אודות כלי המשכן: הארון, הכפורת, השולחן, הפרוכת, מזבח הנחושת שעמד בחצר המשכן. התיאור עובר מכלי המשכן אל עובדי המשכן – הכוהנים, ובסופו הצהרה חגיגית שה' יקדש את המשכן ועובדיו וישרה את שכינתו בתוך בני ישראל.

[בתמונה: הצורך במשהו מוחשי לסמל את השכינה השורה בקרב בני ישראל... אמן מהמאה ה- 18. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הצורך במשהו מוחשי לסמל את השכינה השורה בקרב בני ישראל... אמן מהמאה ה- 18. התמונה היא נחלת הכלל]

כל פרשת המשכן מתוארת בסגנון תיאורי טכני, אך למרות סגנון זה, מאמץ המספר המקראי דרכי תיאור ספרותיות בעיקר בביצוע מעשה המשכן. השפעה ספרותית זו אופיינית לאפוסים של המזרח הקדום, ובעיקר מספרות בבל וכנען.

לפי האמור מטרתו המרכזית של המשכן הייתה לשכינת ה' בקרב בני ישראל. לאחר מעמד מתן תורה בסיני, בו נגלה ה' לעיניי העם, היה צורך בסמל לנוכחותו של האל בקרב העם. הכלי הנבחר להשריית השכינה הוא המשכן, כפי שמודגש מספר פעמים בפסוקים כדלקמן:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" , " וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים.  וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם"[2].

יחד עם זאת, המשכן שימש גם כמקום פולחן של הקרבת קורבנות, והעלאת נר התמיד. צורת המשכן דמתה לסוגי המשכנים של המזרח הקדום, שנועדו אף הם למגוריהם של אליליהם. בתיאור המשכן בפרשתנו ואילך, יש שילוב של אוהל רגיל וסוכה עם דפנות של קרשי עץ. למשכן אוהל מועד הייתה צמודה חצר מלבנית, מאה אמה אורכה, וחמישים אמה רוחבה, בה הוצבו הכיור ומזבח העולה. המקרא מספר שהמשכן שהוקם במדבר סיני שנה לאחר צאת בני ישראל מארץ מצרים, ליווה אותם כל שנות נדודיהם במדבר. בדברינו הבאים נסקור את המשכנים שהיו בישראל לאחר הכניסה לארץ כנען עד בניית מקדש שלמה.

המשכן החשוב ביותר שקדם למקדש שלמה היה המשכן בשילה: "וַיָּשִׂימוּ לָהֶם, אֶת-פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹת בֵּית-הָאֱלֹהִים, בְּשִׁלֹה"[3]. לפי המסורת משכן שילה היה דומה בתבניתו למשכן שנבנה במדבר סיני, ויתכן  כי המשכן של מדבר סיני הוקם לאחר הכניסה לארץ בשילה, על פי המסופר בספר יהושע:" וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׁלֹה, וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם"[4]. תימוכין נוספים לכך אנו מוצאים גם בדבריו של נתן הנביא לדוד :" כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי, בְּבַיִת, לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה; וָאֶהְיֶה, מִתְהַלֵּךְ, בְּאֹהֶל, וּבְמִשְׁכָּן. בְּכֹל אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי, בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת-אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי, בֵּית אֲרָזִים"[5]. ברם, לפי מסורת אחרת, עמד בשילה היכל כלומר בית עשוי אבן, בו היה מונח ארון ברית ה':" וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה, וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב, בְּהֵיכַל יְהוָה, אֲשֶׁר-שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים"[6]. משכן שילה חרב ככול הנראה במלחמות כנגד הפלישתים, בסוף תקופת השופטים:" כִּי לְכוּ-נָא, אֶל-מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ, אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם, בָּרִאשׁוֹנָה; וּרְאוּ, אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ, מִפְּנֵי, רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל"[7].

[בתמונה: משה ויהושע משתחווים לפני הארון, ציור מאת ג'יימס טיסו, 1900. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: משה ויהושע משתחווים לפני הארון, ציור מאת ג'יימס טיסו, 1900. התמונה היא נחלת הכלל]

המשכנים של בית אל [8] ודן [9] היו קיימים אף הם מתחילת תקופת השופטים. ראשיתו של משכן בית אל מיוחסת ליעקב, ואילו משכן דן נוסד עם התנחלותו של שבט דן באותה עיר :" וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה מִיכָה, וְאֶת-הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הָיָה-לוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ.  וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה-הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב; וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ.  וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.  וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי-דָן, אֶת-הַפָּסֶל; וִיהוֹנָתָן בֶּן-גֵּרְשֹׁם בֶּן-מנשה הוּא וּבָנָיו, הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי, עַד-יוֹם, גְּלוֹת הָאָרֶץ.  וַיָּשִׂימוּ לָהֶם, אֶת-פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹת בֵּית-הָאֱלֹהִים, בְּשִׁלֹה"[10].בשני מקומות אלה העמיד ירבעם בן נבט את עגלי הזהב, והוא אף הגדיל את המזבח במשכן בית אל והתקין שם מספר מזבחות שהיו סמוכים למזבח הראשי :" וַיַּעַשׂ, אֶת-בֵּית בָּמוֹת; וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם, אֲשֶׁר לֹא-הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי"[11]. מקדש דן נחרב על ידי תגלת פלאסר השלישי בשנת 732 לפני הספירה:" בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה"[12]. משכן בית אל נחרב בידי אשור בשנת 721 לפני הספירה, עת נפלה מלכות ישראל בידי האשורים.

מתקופת השופטים ואילך יש זכר למשכן שהיה בגלגל[13]. מקום זה שימש את שמואל כמקום משפט, יחד עם בית אל והמצפה. בגלגל הומלך שאול למלך, ושם שיסף שמואל את אגג לפני ה'. ליד הגלגל שוכת העיר מצפה, בנחלת שבט בנימין, וגם בה נזכר משכן מתקופת השופטים. במקום זה נתכנסו שבטי ישראל למלחמה כנגד שבט בנימין, ושם גם התפללו וניסכו מים קודם הקרב עם פלישתים:" וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, קִבְצוּ אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה; וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, אֶל-יְהוָה. וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ-מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי יְהוָה, וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאמְרוּ שָׁם, חָטָאנוּ לַיהוָה; וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּמִּצְפָּה"[14].

[בתמונה: דיוקנו של יפתח. התמונה היא נחלת הכלל]

במצפה גלעד גם היה קיים משכן, והוא מוזכר בהקשרו של יפתח (ראו דיוקן משמאל), שם הוכר לשליט ולקצין במלחמתו בעמון: "וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד; וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה.  וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, מִי הָאִישׁ, אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן--יִהְיֶה לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד" , "וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה, בַּמִּצְפָּה"[15].

[בתמונה משמאל: דיוקנו של יפתח. התמונה היא נחלת הכלל]

לפי מסורת אחת, גם בעיר שכם היה משכן, שם התייצבו בני ישראל ויהושע כרת להם ברית עם ה', נתן חוקים וכתב הכל בספר:" וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, בִּשְׁכֶם.  וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְהוָה"[16]. משכנים קטנים נוספים היו בעיר נוב ובבית לחם. בנוב, הוזכר לחם הפנים, וחרבו של גוליית שנשתמרה שם:" וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת-דָּוִד וַיֹּאמֶר, אֵין-לֶחֶם חֹל אֶל-תַּחַת יָדִי:  כִּי-אִם-לֶחֶם קֹדֶשׁ יֵשׁ, אִם-נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה, וַיַּעַן דָּוִד אֶת-הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר לוֹ, כִּי אִם-אִשָּׁה עֲצֻרָה-לָנוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם, בְּצֵאתִי, וַיִּהְיוּ כְלֵי-הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ:  וְהוּא, דֶּרֶךְ חֹל--וְאַף, כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי.  וַיִּתֶּן-לוֹ הַכֹּהֵן, קֹדֶשׁ:  כִּי לֹא-הָיָה שָׁם לֶחֶם, כִּי-אִם-לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי יְהוָה, לָשׂוּם לֶחֶם חֹם, בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" , " וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן, חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר-הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה הִנֵּה-הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד--אִם-אֹתָהּ תִּקַּח-לְךָ קָח, כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה"[17]. בבית לחם מוזכר זבח הימים של משפחת דוד שהוקרב שם:" אִם-פָּקֹד יִפְקְדֵנִי, אָבִיךָ:  וְאָמַרְתָּ, נִשְׁאֹל נִשְׁאַל מִמֶּנִּי דָוִד לָרוּץ בֵּית-לֶחֶם עִירוֹ--כִּי זֶבַח הַיָּמִים שָׁם, לְכָל-הַמִּשְׁפָּחָה"[18].

המקום הגדול והמרשים ביותר קודם מקדש שלמה, היה המשכן בתל ערד[19], ולאחר חפירות רחבות היקף נחשף שם מבנה גדול שדומה בתבניתו למקדש.

[בתמונה: מצודת תל ערד. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מצודת תל ערד. התמונה היא נחלת הכלל]

אחרית דבר

בפרשתנו מתחיל המקרא לתאר את תבנית המשכן ואת תהליך בנייתו. משכן זה  לא היה היחיד עד בניית מקדש שלמה. לאחר הכניסה לארץ כנען, היו מקומות שהוגדרו כמשכן, ובהם נעשו ריטואלים פולחניים ושלטוניים. המקדש הגדול והחשוב ביותר היה מקדש שלמה, שהוקם בירושלים, אך היסטורית הוא המאוחר מבין המשכנים שמוזכרים עד בנייתו. מכוח היקף הפעילות הדתית במקדש שלמה, הפך להיות מקדש זה כסמל דתי בפני עצמו.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] עולם התנ"ך, שמות, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמודים: 150 – 152.

[2] שמות, פרק כ"ה, פסוק ח' ; פרק כ"ט, פסוקים: מ"ה – מ"ו, בהתאמה.

[3] שופטים, פרק י"ח, פסוק ל"א.

[4] יהושע, פרק י"ח, פסוק א'.

[5] שמואל ב', פרק ז', פסוקים: ו' – ז'.

[6] שמואל א', פרק ג', פסוק ג'.

[7] ירמיהו, פרק ז', פסוק י"ב. להרחבה על משכן שילה ראה - הארכאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים, הוצאת הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1986.

[8] משה דוד קאסוטו, אֵל בֵּית-אֵל, אנציקלופדיה מקראית, א, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"י, טורים 285–287.

[9] אברהם בירן, דן - 25 שנות חפירה בדן, הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992.

[10] שופטים, פרק י"ח, פסוקים: כ"ז – ל"א.

[11] מלכים א', פרק י"ב, פסוק ל"א.

[12] מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט.

[13] אנציקלופדיה מקראית, ערך גלגל, עמוד 489.

[14] שמואל א', פרק ז', פסוקים: ה' – ו'.

[15] שופטים, פרק י', פסוק י"ז, ופרק י"א פסוק י"א בהתאמה.

[16] יהושע, פרק כ"ד, פסוקים: כ"ה – כ"ו.

[17] שמואל א', פרק כ"א, פסוקים: ה' – ז', ופסוק י' בהתאמה.

[18] שם, פרק כ', פסוק ו'.

[19] רות עמירן, אורנית אילן, מ' סבן, זאב הרצוג, ערד, הוצאת הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1997.

One thought on “אבי הראל: ממשכן העדות למקדש שלמה

  1. Pingback: פרשת תרומה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *