גרשון הכהן: חשיבותו של העיתוי!

[בתמונה: חשיבותו של העיתוי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי anncapictures לאתר Pixabay]

[בתמונה: חשיבותו של העיתוי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי anncapictures לאתר Pixabay]

בסוף ספטמבר 2020 פורסם דבר קיומו של מרגל נוסף שפעל במצרים במלחמת יום הכיפורים, ושהעביר 'ידיעת זהב' ברגע קריטי של מבוכה ודמורליזציה בקרב מקבלי ההחלטות, שבו אמר שר הביטחון, משה דיין כי "אם ניכשל בהתקפה נוספת, ניאלץ להילחם במבואות תל אביב'"... הסיפור הזה ממחיש לנו את חשיבותו של עיתוי נכון בעולם כאוטי, של אי ודאות...

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 19 בספטמבר 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן. אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

זהו פרק שכתב תומר לויסמן על פי סיפורו של האלוף גרשון הכהן, בספר 'בשדה הקרב של הזיכרון', שערך פרופ' יגאל שוורץ וראה אור בהוצאת דביר. בתוך הסיפור משורטטת תמצית תפיסת הפיקוד שלו.

*  *  *

בסוף ספטמבר 2020 פורסם דבר קיומו של מרגל נוסף שפעל במצרים במלחמת יום הכיפורים, ושהעביר 'ידיעת זהב' ברגע קריטי של מבוכה ודמורליזציה בקרב מקבלי ההחלטות, שבו אמר שר הביטחון, משה דיין כי "אם ניכשל בהתקפה נוספת, ניאלץ להילחם במבואות תל אביב'"... הסיפור הזה ממחיש לנו את חשיבותו של עיתוי נכון בעולם כאוטי, של אי ודאות.

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דמורליזציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

  כתבתו של יריב פלג בישראל היום: "הידיעה הזאת הצילה את ישראל ביום כיפור"

חשיבות הידיעה בעיתויה...

[תמונתו של האלוף ישראל טל משמאל באדיבות דובר צה"ל]

נגדיר 'עיתוי' כחיבור של ממד הזמן להתרחשויות. הענין הוא סיפור של עיתוי הידיעה. ב-12 לאוקטובר 1973, במהלך אותו דיון קבינט - שהיה מלא חרדה לגבי הצליחה לגדה המערבית וסיכוייה - אחרי שהדיון כמעט הגיע למבוי סתום מול התנגדויות כמו של האלוף ישראל טל (ראו תמונה משמאל), הגיעה הידיעה על צליחת הדביזיות המשוריינות המצריות, וכניסתן לשלב נוסף של המתקפה.

[תמונתו של האלוף ישראל טל משמאל באדיבות דובר צה"ל]

הידיעה הזו פתרה את כל הדילמה והמבוכה נמוגה. צה״ל נערך לקרב הגנה לקדם את פני המשך התקפת הדביזיות המשוריינות, שהייתה אמורה להיות מלווה בהפעלת קומנדו בעורף מרחב הלחימה. ועם שבירת גל ההתקפה הזה ב -14 לאוקטובר נוצרו התנאים לצליחה. הידיעה הזו הגיעה בזמן; וסגולתה הייתה באופן בו השפיעה על קבלת ההחלטות וההערכות המתאימה בחזית.

הידיעה הזו גם הטילה אור על ההיגיון המערכתי במאמץ לצליחה. כי עם מעבר הדיביזיות המשוריינות מזרחה לתעלה, השטח ממערב לתעלה התרוקן מכוחות השריון החשובים ויצר את התנאים לכיתור הארמיות המצריות ממזרח לתעלה. השאלה הגדולה הייתה כמו תמיד ״בשביל מה לצלוח? ומה נשיג בזה?״ עם הידיעה הזו התגבשה תשובה לשאלה העיקרית: כיצד צליחת התעלה יכולה להביא להפסקת אש מתוך תנאי ניצחון.

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן]

[תמונת הצליחה מתוך אתר חטיבה 421 - החטיבה הראשונה שצלחה את התעלה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן. שם הצלם אינו מופיע]

[תמונת הצליחה מתוך אתר חטיבה 421 - החטיבה הראשונה שצלחה את התעלה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן. שם הצלם אינו מופיע]

עם הידיעה צה״ל נערך, לראשונה, לקרב הגנה על-אוגדתי מתוכנן. כל קרבות ההגנה שהתקיימו מרגע פתיחת המלחמה היו באלתור טקטי למול היזמה ההתקפית המצרית. עם ההתארגנות המערכתית להגנה צה״ל עשה מהלך שלא היה רגיל בו ולא התנסה בו - מיצוי יזום של פוטנציאל ההגנה והפיכתו לנקודת תפנית בהמשך במלחמה.

בכל האימונים של צה״ל מאז סיום מלחמת השחרור וברוב התכנונים האופרטיביים הדגש העיקרי היה על קרב ההתקפה. לקראת ה-14 באוקטובר נבנתה לראשונה תכנית הגנה שלמה שיש בה יותר מפריסת כוחות בקו החזית.

קרב השריון בשריון הזה (שב"ש), ב- 14 באוקטובר 1973 - שהתרחש ביומה התשיעי של מלחמת יום הכיפורים לכל אורך החזית היבשתית במערב חצי האי סיני - החל במתקפה מצרית מתוכננת בשישה מוקדים עיקריים, של כוחות שריון, חיל רגלים, ארטילריה, הפצצות אוויריות ופשיטות מוסקות של קומנדו. כוחות צה"ל, שנערכו כאמור לקרב הגנה מסודר, בזכות אותה 'ידיעת זהב', הדפו את השריון המצרי בכל גזרות הלחימה; תוך הסבת אבדות כבדות לכוחות המצריים. הניצחון הישראלי היווה נקודת מפנה במערכה בחזית המצרית, ואפשר את פתיחת מבצע אבירי לב - צליחת הכוחות הישראלים לגדה המערבית של תעלת סואץ [ויקיפדיה: קרב השריון ב-14 באוקטובר (מלחמת יום הכיפורים)].

[להרחבת המושג: 'הגנה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התקפה', לחצו כאן]  [להרחבת המושגים 'אלתור' ו'פרדוקס האלתור', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מערכה', לחצו כאן]

מאמרם של רונן ברגמן ואור פילאקוב ב- ynet: המרגל המצרי שהציל את מדינת ישראל

[למאמרם של רונן ברגמן ואור פילאקוב ב- ynet, לחצו כאן]

[המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

One thought on “גרשון הכהן: חשיבותו של העיתוי!

  1. Pingback: מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.