אלעד רזניק: בין מילים יפות (ולא יפות) למוסר

[דגל לבנון מתנוסס על עיריית תל אביב. התמונה היא צילום מסך]

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'למה הלבנונים לא אוכלים את הספין', לחצו כאן]

ביומים האחרונים גועשת המרשתת בסוגיית הבעות הסולידריות עם העם הלבנוני. פייגלין מזה וחולדאי מזה - אז תרשו לגמל גם כמה מילים?

ראשית לטובת אלו ששכחו: מדינת ישראל היא מדינה המאוימת תדיר בהשמדתה ע"י האיראנים. חלק מהכלים בארסנל האיראני זה ארגון חיזבאללה הלבנוני. האיראנים לא רק מדברים. הם גם דואגים לחמש את אירגון חיזבאללה בכל מיני סוגי תמ"ס, שנפלו לנו על הראש כמה פעמים, הרגו אנשים, עשו כאן שמות והשביתו את החיים האזרחיים במדינת ישראל.

במדינת לבנון חיים לא מעט אנשים. לא כולם תומכי חיזבאללה; אבל, משעה שחיזבאללה הפך לחלק מהמערכת הפוליטית בלבנון, כולם - ללא יוצא מן הכלל - אחראיים למעשיו. ככה זה עובד בדמוקרטיה; ולעיתים, האחריות הזאת ממשיכה דורות קדימה. לא מאמינים לי ? תשאלו את הגרמנים שמשלמים עד היום את נזקי שתי מלחמות העולם.

[בתמונה: משעה שחיזבאללה הפך לחלק מהמערכת הפוליטית בלבנון, כולם - ללא יוצא מן הכלל - אחראיים למעשיו. ככה זה עובד בדמוקרטיה; ולעיתים, האחריות הזאת ממשיכה דורות קדימה. לא מאמינים לי ? תשאלו את הגרמנים שמשלמים עד היום את נזקי שתי מלחמות העולם.... תוצאות 'הפצצות השטיח' בהאמבורג גרמניה, כתוצאה מתקיפת בעלות הברית, בין ה- 24 ביולי ל- 3 באוגוסט 1943. התמונה היא נחלת הכלל]

לנכוח האמור ברור לגמרי למה כאשר משתבשות לסייד חאסן נסראללה חלק מהתכניות שלו; ונפגעות לו יכולות כאלה ואחרות, בין אם מידי הטבע ובין אם מידי תמר רביניאן (יצא לה קצת מרזל הפעם); אנשים במדינת ישראל שמחים.

אבל גם בשמחה על אבדן היכולת, מן הראוי זכור שבצד השני מתים בסופו של דבר אנשים, פשוט אנשים, אפילו די כמונו. מוות זה דבר מגעיל ומסריח; ואסור שנשמח על מותם של אנשים. כן, גם כאלו שחיפשו מחפשים ויחפשו בעתיד את רעתנו. וזה לא סותר לרגע את זה שמוטלת עלינו החובה לעשות הכל בשביל למנוע מהם את זממם.

מן הצד השני, הטפיחה העצמית הזאת על השכם וההצהרה הזאת - שאנחנו מוסריים ומזדהים עם כאבו של העם הלבנוני - היא בול הצד השני של מטבע הטרלול. אני רבותי לא מזדהה עם כאבם של אלו שבסופו של דבר אחראיים למעשיו של הסייד חאסן נסראללה בעיני הם פשוט לא עושים מספיק להגביל את צעדיו; ונהנים משלל ארגוני הדעווה שלו.

אישית, למרות שזה לא מפריע לי, אני לא צריך 5 מנורות LED דולקות (או חצאית) בשביל לדעת שאני חלק מהצד המוסרי. כל מי שחדלו אותו אי פעם בקשר בגלל קרבה לאזרחים יודע את זה.

[בתמונה: פרודיה - על תמונתה המפורסמת של מירי רגב עם שמלת ירושלים - שפורסמה ברשתות החברתיות. היוצר אינו ידוע]

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'למה הלבנונים לא אוכלים את הספין', לחצו כאן]

One thought on “אלעד רזניק: בין מילים יפות (ולא יפות) למוסר

  1. א. קודם כל טעית – לבנון אינה דמוקרטיה, לפחות לא דמוקרטיה אמיתית. הרי אתה בעצמך כותב שהחיזבאללה שולט בה.
    2. אפשר לחוש חמלה כלפי אנשים, גם אם הם אויבים, ובוודאי לא כולם אויבים.
    3. זה שחשים חמלה על אנשים שנפגעו, לא מאיין את ההתכוננות לפגוע בחיזבאללה כאשר יהיה צורך ותהיה הזדמנות לכך.
    4. אתה בוודאי יודע שמזה תקופה לא קצרה החיזבאללה הצליח להרתיע את ישראל מפני תגובות צבאיות כלפיה. כנראה שאין מאזן אימה, אלא שה"מאזן" נוטה לטובת החיזבאללה. לראיה – ההתקלות האחרונה בגבול לבנון שצה"ל עשה את כל המאמצים לא לפגוע באנשי החיזבאללה שבאו לתקוף את צה"ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *