אלי בר און: הטילים המדויקים ארוכי הטווח מחסלים את הספינות, כולל את נושאות המטוסים!

תקציר: כבר במאי 2020, פרסם יותם גוטמן בכתב העת המצוין, 'ישראל דיפנס', מאמר דעה, בשם "תום עידן הסטי"ל". היום, כמעט שלוש שנים אחרי, ברור שצדק; ולא מדובר רק בסטי"לים אלא בספינות מלחמה בכלל... אפילו בנושאות המטוסים, גיבורות מלחמת העולם השנייה, וחוד החנית של העוצמה האמריקנית כיום...

[בתמונה: נושאת המטוסים האמריקנית ג'ון סטניס (משמאל) ונושאת המטוסים הבריטית אילסטריוס במפרץ הפרסי, אפריל 1998. האם פג תוקפו של כלי הדיפלומטיה וההתערבות הצבאית העיקרי של ארצות הברית?  התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: נושאת המטוסים האמריקנית ג'ון סטניס (משמאל) ונושאת המטוסים הבריטית אילסטריוס במפרץ הפרסי, אפריל 1998. האם פג תוקפו של כלי הדיפלומטיה וההתערבות הצבאית העיקרי של ארצות הברית? התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]

עודכן ב- 19 בפברואר 2023

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

כבר במאי 2020, פרסם יותם גוטמן בכתב העת המצוין, 'ישראל דיפנס', מאמר דעה, בשם "תום עידן הסטי"ל".

היום, כמעט שלוש שנים אחרי, ברור שצדק; ולא מדובר רק בסטי"לים אלא בספינות מלחמה בכלל... אפילו בנושאות המטוסים, גיבורות מלחמת העולם השנייה, וחוד החנית של העוצמה האמריקנית כיום [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן].

בעידן הטילים המדויקים, הפכו הספינות לפגיעות מאוד. חופש הפעולה - שממנו נהנו, פוגם מהותית באפקטיביות שלהן; ומכאן, גם ביכולתן להשפיע על המלחמה.

יותם גוטמן בישראל דיפנס: דעה: תום עידן הסטי"ל. הסטי"ל איבד את זכות הקיום שלו כספינה שמטרתה לגלות ולהשמיד ספינות אויב בים הפתוח. יש לבחון חלופות אחרות המבוססות על סוגי חימוש שונים, אופי שליטה וניהוג שונים ואפילו משימות שונות לגמרי שמהותן תמיכה בתמרון היבשתי
[לכתבה המלאה של יותם גוטמן בישראל דיפנס, לחצו כאן]

עידן הטילים המדוייקים

המגמה הנוכחית בפיתוח של הטילים היום היא הכפלת הטווח של הטילים, נגד מטוסים ונגד ספינות, עד למצב בו מעשית ניתן יהיה לפגוע מהיבשה או גם מהאוויר והים, ממרחק גדול מאוד, בכל ספינה או מטוס שירצו לפגוע בהם.

איך זה מתבצע? לא רק באמצעות תוספת של דלק והכפלת משקל וגודל הטיל, גם זה; אבל בעיקר, בדרך טכנולוגית אחרת. משתמשים במנוע רקטי חדיש של דלק מוצק, שפועל בפולס כפול. לאמור, פועל בעוצמה נמוכה; ומשייט במהירות איטית עד לקרבת המטרה; וכך, הוא צורך מעט דלק ומכפיל את הטווח; ואז, כשהטיל "רכש" את המטרה וננעל עליה, הטיל מאיץ ומכפיל את מהירותו; וכך, מונע מהמטרה מלהתחמק או לפגוע בו.

הרוסים והסינים כבר מייצרים טילי אוויר אוויר; שטווחם 300 ו- 400 ק"מ. גם מדינות מערביות מצטרפות למגמה הזו. טווח הדגם החדיש של טילי הים ים, יבשה ים, המסוכנים בעולם, מדגם היחונט הרוסי, גדל מכ 300 ק"מ לכ 800 ק"מ. טווח היירוט של המערכת הרוסית החדישה נגד מטוסים וטילים, האס 500, גדל ל 480 ק"מ. ועוד.

זה מאפשר לנטרל את נושאות המטוסים והצי של ארה"ב ובנות בריתה; להתערב ולסכן את האינטרסים של ארצות הברית; על ידי רוסיה וסין ובנות בריתם. 

[בתמונה משמאל למעלה: עידן הטילים המדויקים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר FIXABAY]

[בתמונה: מטוס מיג MiG-31BM עם טיל R-37M לטווח 200 ק"מ. המקור: ‎Военный Осведомитель, פייסבוק]

מה יקרה לנושאות המטוסים?

[בתמונה: נושאות המטוסים סיימו כנראה את תפקידן ההיסטורי. כאן, מטוסי קרב על נושאת המטוסים היפנית שוקאקו, לפני ההמראה לתקיפת פרל הארבור, 7 בדצמבר 1941. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: נושאות המטוסים סיימו כנראה את תפקידן ההיסטורי. כאן, מטוסי קרב על נושאת המטוסים היפנית שוקאקו, לפני ההמראה לתקיפת פרל הארבור, 7 בדצמבר 1941. התמונה היא נחלת הכלל]
נראה כי נושאות המטוסים תסיימנה את תפקידן ההיסטורי כבר בעשור הנוכחי...

אותן ספינות ענק הן, למעשה, שדות תעופה צפים ושטים עליהם מוצבים עשרות מטוסי קרב/הפצצה ועוד עשרות מטוסי ומסוקי ביון, לוחמה אלקטרונית, נצ"ל, חילוץ, הובלת משא, הובלת כוחות ועוד. בנוסף, הן נושאת המטוסים גם אלפי טונות של טילים ופצצות עבור המטוסים, ויש להן הנעה גרעינית, שמאפשרת להן זמן וטווח פעילות לא מוגבלים.

מאז ראשית מלחמת העולם השנייה, ביססה ארצות הברית, החזקה והעשירה במעצמות תבל, את עוצמתה על נושאות המטוסים האדירות שלה. ההשקעה האמריקאית בבניה ובתחזוקה של נושאות המטוסים, המטוסים והאמל"ח שמוצבים על סיפונם הסתכמה במהלך השנים בטריליוני דולרים (טרליון הם אלף מיליארד). היקף כוח האדם שעל נושאת המטוסים הוא כ- 6000-5000 אנשי צבא. בנוסף, צי גדול מקיף את נושאת המטוסים ונתון לפיקודה. צי של משחתות וצוללות לצורך הגנה על 'היהלום שבכתר'; וגם אוניות נושאות חימוש, אספקה וחיילים. מתלווה אליהם גם צי נוסף של משחתות וצוללות תקיפה, נושאות טילי טומהוק לצרכי תקיפה משלימה למטוסים. הארמדה ימית הזו רבת עוצמה, והייתה מסוגלת להביס כל אויב.

באמצעות נושאות המטוסים ארה"ב שלטה בימים ותקפה מקרבת החוף או מלב ים כל גורם שסיכן את האינטרסים שלה. כך במלחמת העולם השנייה, במלחמות קוריאה, ויטנאם, עיראק 1 עיראק 2, סוריה, לוב, סומליה, אפגניסטאן, דאעש ועוד ועוד.

איש משרד החוץ, השגריר רדא מנצור, כותב על נושאות המטוסים האמריקניות כך: "עד היום, ארה"ב נהוגה לשלוח נושאי מטוסים, בעיקר כדי לאותת למדינות אחרות שיש למלא את המאמצים הדיפלומטיים שלה. זו הסיבה שיש המכנים את נושאת המטוסים "90,000 טון של דיפלומטיה." [בהקשר זה ראו את מאמרו של איש משרד החוץ, רדא מנצור: “דבר ברכות אך אחוז במקל גדול”, באתר זה. לחצו כאן].

[בתמונה: נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט... התמונה המקורית היא נחלת הכלל]
[בתמונה: נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט... התמונה המקורית היא נחלת הכלל]

לא עוד. החגיגה נגמרת!

[בתמונה: טילי שיהאב 3. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 4.0, שהועלתה על ידי Hossein Velayati לויקיפדיה]
[בתמונה: טילי שיהאב 3. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 4.0, שהועלתה על ידי Hossein Velayati לויקיפדיה]

בשנים האחרונות המעצמות רוסיה וסין וכעת גם לאחרונה איראן פיתחו מגוון של טילים מדויקים, שמסוגלים ומיועדים לפגוע בספינות גדולות. טילים שמאלצים את נושאות המטוסים להרחיק ללב ים; וכך, נפגעת קשות היעילות שלהן. לכן, יש צורך להאריך את טווח התקיפה של המטוסים מהיעדים. לכל תקיפה נדרש זמן רב. המטוסים נאלצים לשאת עוד דלק בגלל הטווח, וזה גורם להקטנת משקל החימוש שהם נושאים; ולהקטנת האפקטיביות שלהם.

כעת, מספיקה פגיעה אחת או מספר פגיעות של טילים בנושאת המטוסים כדי לנטרל אותה כליל לחודשים רבים, יתכן גם לשנים. חלק מהטילים הם טילי שיוט, מנמיכי טוס וארוכי טווח - כטיל השיוט קליבר הרוסי - שכדי להקשות על היירוט שלהם, הם מתמרנים בקירבת המטרה, ומכפילים פי 3 את מהירותם לפני הפגיעה.

חלק מהטילים הם כבר טילים בליסטיים מדויקים מאוד, בעלי רב"ת אלקטרו אופטי. החדישים בהם גם טילים מתמרנים ארוכי טווח, שקשה מאוד ליירט אותם. חלקם גם טילי שיוט היפרסונים כזירקון וקינזל: טילים מתמרנים מהירים מאוד, שלא ניתן יהיה ליירט אותם באמצעות טילים.

נושאת מטוסים בלב ים זו מטרה שקשה לפספס...
[בתמונה: ולפעמים, החגיגה נגמרת... סטילים אאוט. טילים מדוייקים אין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PhamDigi לאתר Pixabay]
[בתמונה: ולפעמים, החגיגה נגמרת... סטילים אאוט. טילים מדוייקים אין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PhamDigi לאתר Pixabay]

הפתרון היחידי האפשרי בינתיים, הוא הלייזר!

[בתמונה: תותח לייזר חשמלי על ספינות הצי האמריקני. המקור: צבא ארצות הברית. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: תותח לייזר חשמלי על ספינות הצי האמריקני. המקור: צבא ארצות הברית. התמונה היא נחלת הכלל]

לכן, ארה"ב מנסה לפתח במהירות את הגנת תותחי הלייזר: תותחים ימיים שמוצבים על סיפון נושאות המטוסים והספינות המלוות. זו האפשרות הטכנולוגית היחידה כיום, שמסוגלת לעצור את ניטרול נושאות המטוסים.

מהצורך הזה, למהר ולפתח, מרוויחה ישראל בגדול, אחרי שנקלעה בעשור האחרון למצב שבו איבדה את העליונות האסטרטגית שלה ויכולת השרידות שלה ירדה באופן משמעותי.

אבל להערכתי, גם לאחר הצבת תותחי הלייזר, עדיין יהיו טילים שיחדרו את ההגנה. 

לכן, צריכים האמריקאים לבסס את העליונות האסטרטגית שלהם בעולם על שיטות לחימה אחרות, שנמצאות בתהליכי פיתוח, בהשקעה של עשרות מיליארדי דולר, כמו: צוללות תקיפה ענקיות שמשגרות את הטילים מעומק הים, משחתות תקיפה חמקניות שמשגרות טילים מטווחים גדולים, מל"טים ארוכי טווח שמשגרים טילים, מפציצים אסטרטגים ארוכי טווח וחמקנים כ b21 וכד'.

[בתמונה: החגיגה נגמרת. הכל עובר חביבי]

[לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *