[תמונתו של אדולף היטלר היא נחלת הכלל. תמונת הפרפר היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי bijutoha לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 6 באפריל 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחד ההיסטוריונים הטובים והחשובים של מלחמת העולם השנייה היה א' ג' פ' טיילור (A.J.P. Taylor). היסטוריון חכם; שכל עיסוק עימו הוא שיעור חדש במורכבות...

שלמרות שטיילור כתב את חיבוריו החשובים לפני שהתפרסמו רוב הארכיונים על המלחמה, הוא השכיל להבין שההיסטוריה אינה ליניארית; ושיש להתייחס בחשדנות לכל מה שיש בידיו, כולל מסמכים רשמיים, כיוון שדרכם של מסמכים כאלה שהם נכתבים לאור מניעי כותהיהם; שפעמים רבות מבקשים לכסת"ח את עצמם, או לשכתב את ההיסטוריה כרצונם.

הגרסה העברית של ספרו: "מדוע פרצה המלחמה" (The Origins of The Second World War) הוא ספר מופת לטעמי; וניתוחיו ייחודיים.

כמנהגי, אביא סוגיה אחת מתוך הספר, העוסקת בסיבה האמתית לפרוץ מלחמת העולם השנייה. נאמן להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה שלפיו, השלום מביא את המלחמה והמלחמה מביאה את השלום, קושר טיילור את פרוץ מלחמת העולם השנייה לחטא הקדמון של אדריכלי הסכם וורסאי, בתום מלחמת העולם הראשונה, שהשאירו את היצירה הזו שיצר אוטו פון ביסמארק (ראו תמונה למטה) - את גרמניה המאוחדת שלמה...

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] 

[בתמונה: החטא הקדמון - להותיר את יצירתו של ביסמארק, גרמניה השלמה, המדינה הגדולה והמרכזית באירופה... הצילום הוא נחלת הכלל]

• מחד גיסא; והעדיפו לסיים את המלחמה ללא כיבוש מלא של גרמניה
• מאידך גיסא. התוצאה: קיומו של ההסכם שהשפיל את גרמניה היה תלוי אך ורק בחסדיה של גרמניה; ומשהוחלט שלא לפרקה, לא הייתה עוד דר למנוע ממנה לשוב במלוא עוצמתה...

אם תרצו, שתי ההחלטות הללו היו משק כנפי הפרפר, שהביא את מלחמת העולם השנייה.

[להרחבת המושג: 'משק כנפי הפרפר' או 'אפקט הפרפר', לחצו כאן]

כותב טיילור:

"... ההחלטה שהובילה בסופו של דבר למלחמת העולם השנייה, נפלה מתוך המניעים הנעלים וההגיוניים ביותר, ימים מספר לפני תום מלחמת העולם הראשונה: הייתה זו ההחלטה להעניק לגרמניה שביתת נשק (טיילור,1987, ע' 34).

הסיבות להחלטה היו בעיקרן צבאיות: הצבא הגרמני הובס בשדה הקרב והיה בנסיגה; אך הוא לא הוכה מכה ניצחת ולא הושמד. הצבאות הבריטיים והצרפתיים, אף כי ניצחו, היו קרובים לאפיסת כוחות". רק האמריקנים שדמם לא הוקז כמעט, רצו להמשיך הלאה, לברלין. "קסמה להם האפשרות שב- 1919 ישאו האמריקנים לבדם בעול המלחמה; ויוכלו על כן, לכפות את רצונם על בעלות הברית; ולא רק על הגרמנים, דבר שנבצר היה מהם לעשותו ב- 1918. אולם, מסיבה זו בדיוק ביקשו המעצמות האירופאיות לסיים את המלחמה מהר..." (טיילור,1987, ע' 34).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של הספר 'מדוע פרצה המלחמה' לא'ג'פ' טיילור, שראה אור ב- 1987, בהוצאת מערכות. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אולם, לשביתת הנשק היה גם צד אחר: היא כבלה את הגרמנים בהווה; אך את בנות הברית, הייתה עתיד לכבול לאורך זמן...

מאחר שהיו להוטות להבטיח, שהאומה הגרמנית צכיר בתבוסתה, נחתם הסכם שביתת הנשק עם נציגי ממשלת גרמניה ולא עם משלחת צבאית. הגרמנים אכן הכירו בתבוסתם כנדרש. בתמורה - וכמעט בלי לתפוס את שהן עושות, הכירו בנות הברית בממשלת גרמניה (הגדולה והמאוחדת). המלחמה העולמית הראשונה גרמה למונרכיה ההאבסבורגית ולקיסרות העותומנית להיעלם, אבל הרייך הגרמני הוסיף להתקיים.  שביתת הנשק פתרה את שאלת איחודה של גרמניה! (שם, ע' 35).

[המשלחת הגרמנית, משמאל, מגיעה לחתום על שביתת הנשק שסיים את מלחמת העולם הראשונה בקרון אוכל ברכבת, ב- 11 בנובמבר 1918. הקרון הוצב לאחר מכן בקמפניין (Compiegne) כחלק מאתר הזיכרון לניצחון הצרפתי שהוקם שם... לימים יקיים אדולף היטלר את חתימת הסכם הכניעה של צרפת במלחמת העולם השנייה באותו קרון (ראו תמונה למטה); המקור: ארכיב הולטון / Getty Images] 

לא זו בלבד, שבעלות הברית הכירו ברייך הגרמני, אלא שהמשך קיומו היה להן עכשיו חיוני, לשמירה על הסכם שביתת הנשק. שלא במתכוון, הפכו בעלות הברית לבעלות בריתו של הרייך כנגד כל מה שסיכן את קיומו: נגד תסיסה עממית, נגד בדלנות, נגד בולשביזם. ברית זו קיבלה משנה תוקף עם חתימת חוזה השלום; ושוב, שלא במתכוון, החוזה נועד להבטיח את אירופה מפני תוקפנות גרמנית חדשה, אבל ביצועו היה מותנה בשיתוף הפעולה של ממשלת גרמניה. הדבר החשוב ביותר בחוזה היה שהוא נחתם עם גרמניה מאוחדת. די היה שהיא תמתן את תנאיו או תתנער ממנו כליל, ומיד הייתה גרמניה שבה וקמה חזקה כפי שהיתה - או כמעט כפי שהייתה - ב- 1914 (שם, עמ' 36-35).

טיילור מדגיש כי הבעיחה העיקרית הייתה פוליטית ולא מוסרית: תהיה גרמניה דמוקרטית ושואפת שלום ככל שתהיה, עדיין הייתה הגדולה שבמעצמות יבשת אירופה; ועובדה זו קיבלה משנה תוקף עם הסתלקותה של רוסיה. אוכלוסייתה של גרמניה הייתה הגדולה ביותר באירופה - 65 מיליון בני אדם כנגד 40 מיליון בצרפת, המדינה היחידה שהייתה אף היא מעצמה של ממש. הייתה לה עדיפות גדולה עוד יותר במשאבי פחם ופלדה, אשר בתקופה המודרנית פירושה כוח. בלשון תורת המערכות המורכבות, היא ניצבה בראש סולם העוצמה האירופי (שם, ע' 36).

לכן, די היה שהאירועים ימשיכו להתגלגל "בחופשיות" שבה נעו עד אז, ושום דבר לא יכול היה למנוע את הגרמנים מלשוב ולהטיל את צילם על אירופה כולה, גם אם לא תכננו לעשות זאת... גרמניה התאוששה, אמנם באיחור, אך במהירות ובעוצמה שלא היו כמותן! (שם, ע' 37).

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: גרמניה התאוששה, אמנם באיחור, אך במהירות ובעוצמה שלא היו כמותן... 22 שנים אחרי, ב- 1940, התקיים באותו קרון רכבת טקס החתימה על כניעת צרפת. הגנרל קייטל חתם בשם גרמניה... ולאחר מכן הוא הועבר לברלין כאתר היסטורי לניצחון הגרמני באירופה. הוא הושמד בהפצצות אוויר בהמשך המלחמה... התמונה היא נחלת הכלל]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• א. ג'. פ. טיילור (1987), מדוע פרצה המלחמה? שורשיה של מלחמת העולם השנייה, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה, ייצור ידע, 22/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקט הפרפר: הכל בגלל מסמר קטן…, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.