[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 17 ביולי 2021

"באין הנהגה ופקודות, מה שחשוב זה, מה הן צריכות להיות" (חלק משלט שהיה תלוי בחפ"ק במערב בגדד, ושהוחרם בידי גנרל דויד פטראוס. המקור: הרפורד, 2015)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על עמימותן של דירקטיבות מדיניות. למאמר האחר, לחצו כאן:

• גרשון הכהן: איך מנהיגים מקבלים החלטות?

*  *  *

דירקטיבה (Directive) הוא מושג שנעשה בו שימוש, בעיקר, בצה"ל. בעברית פשוטה, דירקטיבה היא הוראה:

• הגדרת יעדים על ידי הדרג הבכיר לכפופים לו;
• 'הורדת' מטרות המלחמה לדרג המבצע על ידי הקברניט;
• הגדרת יעדי האסטרטגיה הצבאית והיעדים המערכתיים ע"י פיקוד הצבא.

המילה 'דירקטיבה' מצויה בשימוש - במובן שונה מעט - גם במשפט האיחוד האירופי, שמגדיר שני סוגי חוקים בעלי רמת מחויבות וחובת הטמעה שונה במדינות החברות באיחוד, לאמור: תקנות (Regulations) ודירקטיבות (Directives) (ויקיפדיה: משפט האיחוד האירופי).

• בעוד שה'תקנות' הן קשיחות ומחייבות ויוצרת זכויות וחובות למדינות וגם לפרטים בתוך המדינה, ללא צורך לקלוט אותה אל הדין הפנימי של המדינה...
• הרי ש'דירקטיבות' קובעות את היעד והכוון הכללי, אבל משאירה בידי המדינות את אופן השגתם, בהתאם לדין הפנימי ולמבנה המוסדי של כל מדינה ובהתאם להעדפותיה הלאומיות. זהו הכלי המרכזי להרמוניזציה של הדינים באיחוד משום שהוא מאפשר למדינות גמישות פוליטית לגבי פרטי היישום (למרות שהגמישות הזו בוטלה, אגב, על ידי בית הדין של האיחוד האירופי; אשר קבע כי שמשהסתיימה התקופה שבה היה על המדינה ליישם את הדירקטיבה והיא לא עשתה כן, אזרח יוכל לאכוף הוראות מתוכה העומדות במבחני התחולה הישירה).

[להרחבת המושג: מטרות המלחמה, לחצו כאן]

[בתמונה: המילה 'דירקטיבה' מצויה בשימוש - במובן שונה מעט - גם במשפט האיחוד האירופי

קברניטים מעדיפים לשמור על עמימות...

למרות שציפיות הפקודים מהנהגתם הינה תמיד למסרים ברורים, ככל שהדרג שאמור לנסח את הדירקטיבה גבוה יותר כך סביר יותר שהדירקטיבה תהיה מעורפלת ומשתמעת לשתי פנים. פעמים רבות לא תינתן דירקטיבה בכלל.

התופעה הזו אינה ישראלית דווקא והיא מוכרת לאורך ההיסטוריה, כאשר הקברניטים מסיבותיהם, מעדיפים להגדיל את מרחב הגמישות שלהם, באמצעות שמירה על עמימות.

כך לדוגמה התבטא מפקד קורפוס השריון ה-19 הגרמני, גנרל היינץ גודריאן (ראו תמונה למטה) במבצע אבחת מגל (כיבוש מערב אירופה על ידי הגרמנים בחצי הראשון של מלחמת העולם השנייה): "ההנהגה העליונה היא זו אשר חייבת להחליט אם היעד שלי יהיה אמיין או פריס... מעולם לא קיבלתי הנחיות נוספות לגבי מה שהיה עלי לעשות לאחר תפיסת ראש הגשר על נהר המאז. כל ההחלטות שקיבלתי עד שהגעתי לחוף האוקיאנוס האטלנטי באבוויל התקבלו על ידי ועל ידי בלבד..." (נוה, 2003, עמ' 139-138).

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושגים 'דרג מערכתי' ו- 'אומנות המערכה', לחצו כאן]

[בתמונה: גנרל היינץ גודריאן ברכב הפיקוד שלו. התמונה היא נחלת הכלל]

דברים דומים שמענו, למשל, מניצב אליק רון (ראו תמונה משמאל), מפקד המחוז הצפוני של המשטרה באירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי. בראיון שהעניק ניצב רון לנחום ברנע מ"ידיעות אחרונות", ב-6 אוקטובר 2001[1], טען, כי:

"... מישהו צריך לקבל החלטה, מה נחשב כאן ל'קו אדום'. האם חסימת כביש היא 'קו אדום'? האם התקפה על מתקן ביטחוני? האם התקפה על ישוב? אין 'קוים אדומים'. רק עמימות. גומרים דיונים עם ראש הממשלה, עם השר לביטחון פנים, ולא יודעים. אין קביעה נחרצת. צריך לפרט, מה זה בדיוק ביטחון המדינה. אין פירוט.

כשהממשלה לא מחליטה - אני מחליט. אני החלטתי שיישובים זה 'קו אדום'..."

[תמונתו של אליק רון משמאל היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "הקמת שדה תעופה בינלאומי בלב עמק יזרעאל". הכרזה: ייצור ידע]

כשקברניט אינו מגדיר דירקטיבה, אבל הדרג הצבאי/המשטרתי מבצע את הנדרש ברוח כוונותיו, יש לו מרחב נסיגה אם הדברים אינם עולים יפה (בבחינת, המפקד הצבאי/המשטרתי פעל על דעת עצמו). פעמים רבות, קברניטים מנצלים את יכולתם לשמור על עמימות גם מסיבות של כסת"ח ושרידות פוליטית.

משמעות הדברים היא, שאל לו למפקד משטרתי/צבאי להימנע מפעולה בשל היעדר דירקטיבה, וחובה עליו להגדיר לעצמו כל העת דירקטיבה, שאליה חותר, לפי דעתו, הממונה עליו. זו גם הסיבה לכך, שקברניטים מתעקשים, פעמים רבות, למנות מבין לובשי המדים את אלה שקרובים אליהם בתפיסת העולם שלהם.

[להרחבת המושג: 'כסת"ח', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017) מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• הרפורד טים (2015), הסתגלות, מדוע כל הצלחה מתחילה בכישלון, אור יהודה: כנרת, זמורה ביתן דביר.
• ויקיפדיה: משפט האיחוד האירופי.