[בתמונה: 'מקרה כחול' - אופנסיבת הקיץ הגרמנית בקיץ 1942 ברוסיה. כוחות פנצר מקבוצת ארמיות B שועטת לכיוון נהר הדון וסטלינגרד. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 101I-218-0510-22 / Thiede / CC-BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

עודכן ב- 2 בספטמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בתהליכי קבלת החלטות מוכרת התופעה שבה, החלטה רעה שיוצרת חשש עמוק אצל המחליט, גוררת אחריה סדרת החלטות רעות נוספות, בניסיון להקהות את עוקצה של ההחלטה הראשונה. התוצאה - המערכת כולה נגררת לכאוס. אמחיש זאת בדוגמה היסטורית קלאסית: רצף ההחלטות השגויות שחרץ את גורל אופנסיבת הקיץ הגרמנית ברוסיה ב- 1942; ובעצם, את גורל הרייך השלישי כולו:

בתחילת קיץ 1942 היה אדולף היטלר מצביא מוערך 'עם קבלות', לאו דווקא בגלל כיבושיו ברוסיה; כמו בגלל עמידתו בינואר-פברואר 1942, מול אופנסיבת החורף הרוסית, שהחלה בשערי מוסקבה. פקודת 'אף שעל' שלו, שנראתה לא הגיונית בתחילה, מנעה את המפולת וההתפוררות של הצבא הגרמני הרועד מקור - שנמנע ממנו ציוד חורף - מול הדיוויזיות הסיביריות, המצוידות היטב, שהוחשו מגבול יפן-ברית המועצות.

אומץ ליבם ועקשנותם של חיילי הוורמאכט עשתה את היתר. גרמניה ניצלה במחיר נורא של מעל מיליון חיילים הרוגים (1,167,835 הרוגים ליתר דיוק...). במקומם, הצליחה הצמרת הנאצית לגייס תגבורת מהמדינות הגרורות; והיטלר החל לתכנן את אופנסיבת הקיץ שלו [שנקראה 'מקרה כחול' - Case Blau או Fall Blau].

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'היגיון הפרדוקסלי של המורכבות', לחצו כאן]

[בתמונה: חיילים גרמנים תופסים מחשה מאחורי טנק פנצר שפרס זחל במהלך מתקפת הקיץ ב- 1942. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 101I-218-0503-19 / Klintzsch / CC-BY-SA 3.0]

אסטרטגיה של מטרות מוגבלות...

הפעם הייתה זו אסטרטגיה של מטרות מוגבלות, לאור היכולות המצומצמות שעמדו בפני גרמניה. לא עוד השמדת ברית המועצות - כמו שגרמניה ניסתה לעשות בתחילת מבצע ברברוסה, ב- 1941 - אלא כיבוש של שדות הנפט של הקווקאז, של אגן התעשייה של הדוניאץ ושל שדות החיטה של חבל קובאן; כדי להשיג, בכל מחיר, משאבים להמשך המלחמה.

בדרך לשם הייתה אמורה להיכבש סטלינגרד (ראו תמונה למטה), כצומת דרכים חשובה; וכזרז פסיכולוגי עצום - העיר הנושאת את שמו של יוזף סטאלין! ללא כל אלה, לא יוכל הצבא הגרמני להמשיך להילחם לאורך זמן.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה של מטרות מוגבלות', לחצו כאן]

[בתמונה: סטלינגרד לפני המלחמה. כיבושה אמור היה להוות זרז פסיכולוגי עצום להמשך מסע המלחמה... התמונה היא נחלת הכלל. עוגן ברשת]

הטעות הקולוסלית של המצביא העליון...

בהתחלה, הסביר המזל פנים לגרמנים והכל הלך לפי התכנון. נדמה היה ששום דבר לא יוכל לעצור את התנופה הגרמנית... ואז הגיעה הטעות הקולוסלית של המצביא העליון...

כשביטחונו העצמי של אדולף היטלר חזר אליו, הוא החליט להמר ולפצל את הכוחות של קבוצת ארמיות דרום, לשתי קבוצות ארמיות חדשות: קבוצת ארמיות A וקבוצת ארמיות B כדי להעביר חלק מהם לכיוון כיבוש הקווקז. זוהי הטעות הקלאסית של הניסיון לבלוע יותר מידי.

המטה הכללי המקצועי ליד היטלר, בראשות הרמטכ"ל, פריץ האלדר, נחרד; כיוון שהיה ברור לו, שהכוח הגרמני הקיים - גם אחרי התגבורות ששלחו המדינות הגרורות - אינו מספיק לשתי המטרות האסטרטגיות יחד. מפקד קבוצת ארמיות דרום, פילדמרשל פדור פון בוק (Generaloberst Fedor von Bock; ראו תמונה משמאל), הבין גם הוא את גודל הטעות ונעמד על רגליו האחוריות... הוא פוטר לאלתר. האלדר יפוטר זמן קצר אחריו.

[בתמונה משמאל: תמונתו של פילדמרשל פדור פון בוק הועלתה לויקיפדיה. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 146-1977-120-11 / לא ידוע / CC-BY-SA]

באותה עת נמצאו הרוסים בנסיגה חפוזה; ההגנה על סטלינגרד טרם התגבשה דיה; וניתן היה ללכוד את העיר בקלות. אולם היטלר העדיף את הנפט הרוסי.

[להרחבת המושג: מטרות אסטרטגיות, לחצו כאן]

[בתמונה: 'מקרה כחול'. מתקפת הקיץ השנייה של הגרמנים בברית המועצות. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 101I-218-0503-19 / Klintzsch / CC-BY-SA 3.0]

החלטה רעה בעקבות החלטה רעה...

כיוון שהסתבר להיטלר, עד מהרה, שהפיצול היה מקח טעות; ושקבוצת ארמיות A חלשה מידי מכדי לעמוד במשימתה בקווקז, תגבר אותה היטלר במחנה הטנקים הרביעי שאותו לקח מקבוצת ארמיות B הפונה לסטלינגרד (המשימה, לכאורה, הפחות חשובה).

אבל אז הבין היטלר שהרוסים מתאוששים, מזרימים כוחות לסטלינגרד ומארגנים את הגנתה; ושההזדמנות ללכוד את סטלינגרד בקלות נשמטת מידיו. לכן, החזיר את מחנה הטנקים הרביעי בחזרה לקבוצת ארמיות A; אבל, זה היה כבר היה הרע מכל העולמות: גם מאוחר מידי לסטליגרד; וגם הותיר את קבוצת ארמיות A ללא יכולת להשיג את מטרתה. שרשרת 'החלטות החלם' הללו חרצו, לא רק את גורל שתי המטרות האסטרטגיות; אלא את גורל המלחמה ברוסיה; ובעצם, את גורל הרייך השלישי כולו.

היטלר לא היה מקצוען בתחום האסטרטגי, אבל כבר הוכיח כי ניחן בטביעת עין טובה ובאינטואיציה בריאה בתחום זה. אחד הכללים החשובים באסטרטגיה גורס כי אל לו, לקברניט, לקבל החלטה; שבתוצאותיה לא יוכל לעמוד אם תיכשל. מרגע שעשה אותה נכנס לפניקה וביצע טעויות נוספות; והעולם החופשי ניצל...

[בכרזה: ד"ר פנחס יחזקאלי על קבלת החלטות אסטרטגיות... התמונה והכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

 

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), אסטרטגיה של מטרות מוגבלות, ייצור ידע, 1/1/20.