כָּל נְשָׁמָה שֶׁהָיְתָה נְכוֹנָה.

וּבַיּוֹם הַהוּא, עֵת הֵעֵזָּה לִרְאוֹת אַחר נִגּוּן אַחֵר, כְּאִלּוּ הִגִּיעַ מֵאֶרֶץ זָרָה,

נרעשת, נִרְגֶּשֶׁת מֵהַצְּלִיל הַמְּיֻחָד, לֹא הִבְחִינָה בְּקוֹלוֹת סַכָּנָה.

וככל שֶׁקרבה אֵלָיו אַל הַשֵּׁד בִּדְמוּת מַלְאָךְ מְפַתֶּה, יָרַד הַחֹשֶׁךְ

וְכסה אֶת נִשְׁמָתָהּ הָרַכָּה וְזוֹ נאלמה.

וּבַחֹשֶׁךְ הַהוּא אבְדה יַלְדוּתָהּ

קוֹלָהּ נָדַם

דִּינָה נחרץ

יַלְדוּתָהּ חולְלָה

לְלֹא רְשׁוּת נִשְׁאֲבָה לְחַיִּים כּוֹאֲבִים, זָרִים.

אֶת מְצוּקָתָהּ צָעֲקוּ אֲחֵרִים.

חַיָּה מֵתָה מְהַלֶּכֶת בְּבוּשָׁתָהּ נָעָה ונדה בֵּין עַמִּים.

וכשהעולם יַעֲצֹר לרֶגַע בַּדְּמָמָה רוֹעֶמֶת, עָדין תִּשׁמַע קוֹל ענות חלושה צוֹעֶקֶת בּוּשָׁתָהּ, בּוּשָׁתֵנוּ.

("וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ")

[בתמונה משמאל למעלה: ספרה של איילת קציר: 'דברים שהגדתי. שירי מסע בעין נשית. לרכישה, לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על פרשת וישלח, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]