[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן]

מהפכת המידע בעיצומה, והיא מהווה זרז לשינויים עצומים במרחב המזרח התיכון. אחד השינויים הללו הוא סגירת הפער הטכנולוגי בינינו לבין שכנינו. את האספקט הזה רואים די יפה בהתקדמות הטכנולוגית האיראנית כמו שהדגימו האיראנים בתקיפה באבאקיק.

צ'ארלס דארווין (Darwin) כבר אמר, שבטבע הסתגלן שורד. ממבצע קדש ועד מלחמת לבנון השנייה, הפער הטכנולוגי בין מדינת ישראל לבין שכנינו ממזרח היה אדיר; והבטיח לישראל מרחב חסינות. מרחב החסינות הטכנולוגי / חברתי הביא לניצחונות במלחמת ששת הימים; ואת היכולת להתאושש מתנאי הפתיחה במלחמת יום כיפור. מרחב החסינות הטכנולוגי גם אפשר הבשלה של תהליכי חשיבה ושיפור מתמיד ביכולות הטכנולוגיות ובתורות ההפעלה הישראליות. זאת הייתה הסיבה העיקרית, שהטיל - שכופף את כנף המטוס במלחמת יום הכיפורים - הושמד במלחמת שלום הגליל.

[תמונתו של צ'ארלס דארווין משמאל היא נחלת הכלל]

מהפכת המידע תורמת לסגירת הפערים הטכנולוגים בינינו לבין יריבינו; והפערים בינינו לבין השכנים/יריבים בעקבות מהפכת המידע הולכים ומצטמצמים. ישרוד את מהפכת המידע רק מי שיצליח להסתגל; וירתום את המידע המותך לצורך יצירת פעילות מהירה סתגלנית בעולם משתנה תמידית; ושיצליח לייצר - בעקבות ההשתנות התמידית - חוסן חברתי פנימי; והתפתחות כלכלית מתמדת, שיובילו בתורם ליצירת יתרונות מדיניים; וכמובן, חוסן צבאי.

מאז הקמת אירגוני הטרור, בשנות ה 60 של המאה העשרים,  נהנתה מדינת ישראל מיתרון טכנולוגי ועצמתי אדיר. ארגוני הטרור - בהעדר יכולת התמודדות אמתית - בחרו בפעילות טרור. חוסר הסימטריה בין ישראל ליריבותיה גדל, בעקבות התהליכים המדיניים של שנות ה 80 וה 90; והגיע לשיאו לאחר מבצע חומת מגן וההתנתקות. חוסר הסימטריה הזה אפשר לישראל, להקצות מעט משאבים לאיום האיראני שהלך והתהווה.

[לאסופת המאמרים על מלחמת ששת הימים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הסתגלות', לחצו כאן]

לאחר מבצע חומת מגן וההתנתקות נהנתה ישראל מיתרון טכנולוגי ועוצמתי כה גדול; שהאויב - בהעדר אופציה אחרת - פנה אל הלחימה הא-סימטרית. לעוצמתו של צה"ל לא היה מתחרה במרחב; והאויב בחר באופי לחימה, שהעניק לו יתרון. צה"ל התקשה מאוד להתמודד עם הלחימה הא-סימטרית, דבר שא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה מחד גיסא; ובשורת המבצעים בעזה, מאידך גיסא.

החל מסוף מלחמת לבנון השנייה, הפערים הטכנולוגיים בינינו לבין השכנים הולכים ומצטמצמים. ההתמקדות של היריבים בזירה בנשק תמ"סי ההתקפי ובתווך התת-קרקעי ההגנתי, הציבה אתגר משמעותי בפני צה"ל; ומדינת ישראל הפסיקה לדבר במונחים מוחלטים של הכרעה; והתחילה לדבר במונחים ערטילאיים משהו של תמונת ניצחון.

מהפכת המידע והפיכת הטכנולוגיה לזמינה, האיצו את תהליכי הפיתוח, ההתחמשות והשדרוג התמ"סי של איראן וזרועותיה. הזמינות הטכנולוגית ייצרה מצב בו היתרון הטכנולוגי הישראלי הולך ונשחק. אופי העימות משתנה עם ההתפתחות הטכנולוגית; והעימות חוזר להיות סימטרי: תמ"ס, מערכות הגנה אווירית; כוחות מסתערים; וזאת, תוך כדי ניצול מקסימלי של היתרונות בהגנה: פריסת תמ"ס ארוך טווח; מגננה שבנויה על תווך תת קרקעי; והיטמעות באוכלוסיה האזרחית.

הפרדיגמות הישראלית לעומת זאת לא השתנו ב 19 שנה האחרונות: אש ממעל אש מנגד ו"הפצץ וקווה לסיום"

[לפרק הראשון בסדרת מאמריו של עמר דנק: “הפצץ וקווה לסיום” כאסטרטגיה, לחצו כאן]

התשובות הישראליות להתמוטטות המשטרים סבבינו הייתה מגומגמת; וכשלנו לזהות בזמן את המצבים המתהווים בעקבות השינויים הגדולים. מהפכת המידע מחייבת תגובה מהירה למצבים המשתנים, לאתגרים ולהתפתחויות הטכנולוגיות הנרחבות של הצד השני. בהיבט הזה נדמה, שמדינת ישראל נרדמה בשמירה.

הדבר מחייב את הרחבת מעגלי התמך, שנדמים יותר ויותר לחממות אחידות בקולם ובאופי המשרתים בהם. הגוון האחיד של המשתתפים מונע אינטר-דיסציפלינריות הנדרשת ליד שולחנות התמך ומייצר אחידות מחשבה. במקום בו כולם חושבים אותו דבר - אף אחד לא חושב...

[למאמרו של אלעד רזניק: 'אינקובציה של פיגור במערכת הביטחון', לחצו כאן]

הרחבת השיח חייבת להיות מבוססת מדדים : אחד מהשלושה חייב להתקיים: מומחים לנושא מסויים, הכרה של תהליכי חשיבה ותהליכים מערכתיים במדינת ישראל וניסיון בפן המבצעי ורצוי שלושתם ביחד.

דעה היא כמו חור בישבן: לכל אחד יש... אבל, דעה מבוססת שאפשר לדון בה? זה כבר הרבה יותר קשה למצוא.

התקיעות הפוליטית שחוותה ישראל, בשנה האחרונה, פוגעת בביטחון הלאומי הישראלי על כלל היבטיו: החוסן הלאומי נפגע בעקבות המהומה הפוליטית; נפגעת הכלכלה הישראלית; נפגעים קשרי החוץ; נפגע הצבא; ונפגעת יכולת הסתגלנות הישראלית; תקציבים שאינם עוברים; פרויקטים ש'תקועים בקנה', ללא תקציב; תהליכי חשיבה מסורסים...

ושוב אדגיש: התקיעות הזאת פוגעת בביטחונה של מדינת ישראל!

[לאוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• עמר דנק (2019), “הפצץ וקווה לסיום” כאסטרטגיה, פרק א’, ייצור ידע, 24/4/19.
• אלעד רזניק (2019), אינקובציה של פיגור במערכת הביטחון, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.