פנחס יחזקאלי: תורת הביטחון – תפיסת הביטחון

תקציר: אחד המושגים החשובים בעיסוק בביטחונה הלאומי של מדינה, הוא תורת הביטחון (Security Doctrine) , או כפי שמקובל לכנותה רק בישראל - תפיסת הביטחוןתורת הביטחון מוגדרת במילון מונחי צה"ל כ"תורה הכוללת של הכנת המלחמה וניהולה, שהוראת הפיקוד העליון מורות עליה... היא באה להתוות את דרכי הארגון והניצול של כל האמצעים העומדים לרשות האומה, למען ביטחונה של המדינה, ברמות המלחמה, המערכה והטקטיקה (הקרב)...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי ThePixelman לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון הישראלית, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 18 באפריל 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה: אחד המושגים החשובים בעיסוק בביטחונה הלאומי של מדינה, הוא תורת הביטחון (Security Doctrine) , או כפי שמקובל לכנותה רק בישראל - תפיסת הביטחון.

תורת הביטחון מוגדרת במילון מונחי צה"ל כ"תורה הכוללת של הכנת המלחמה וניהולה, שהוראת הפיקוד העליון מורות עליה... היא באה להתוות את דרכי הארגון והניצול של כל האמצעים העומדים לרשות האומה, למען ביטחונה של המדינה, ברמות המלחמה, המערכה והטקטיקה (הקרב).

תורת הביטחון היא זו שמתרגמת את עקרונות הביטחון הלאומי או את האסטרטגיה רבתי של מדינה (מונחים זהים למעשה...) לדרכי פעולה, המאפשרות את הגשמתה.

[להרחבת המושג 'ביטחון לאומי', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה רבתי', לחצו כאן]

מרכיבי תורת הביטחון

תורת הביטחון היא שלמות, המורכבת מתורת האסטרטגיה, אמנות המערכה  ותורת הטקטיקה. היא כוללת גם את תורת בניין הכוח" (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 637).

[להרחבת המושג 'אסטרטגיה', לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'אמנות המערכה', לחצו כאן]   [להרחבת המושג 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'בניין הכוח', לחצו כאן]

זוהי מערכת של מסקנות עקרוניות הנגזרות מנסיבותיה הביטחוניות-אסטרטגיות של המדינה, המנחה את הפעולה בתחום הביטחוני צבאי. מעין מסגרת מחשבתית כוללת, המבטאת את הערכים הלאומיים ואת התובנות המדיניות, החברתיות, הכלכליות, הגיאו-אסטרטגיות והצבאיות. התפיסה משקפת את קווי המתאר העקרוניים ואת הגורמים היציבים בחשיבה הביטחונית. הכוונה היא לדברים העקרוניים, שאינם משתנים על פי תפניות בהלוך הרוח, אלא מושתתים על גורמים קבועים.

מתפיסת הביטחון נגזרת מדיניות הביטחון. המדיניות משקפת שינויים, ואת הפתרונות בנסיבות הנתונות. עניינה הינו היישום השוטף והגמיש של התפיסה, על-פי הנסיבות  הנתונות, במגמה לממש את יעדי הדרג המדיני תוך מתן מענה לאתגרי הסביבה האסטרטגית.

תורת ביטחון 2

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי US Army Africa לאתר flickr]

תפיסת ביטחון עוסקת בארבעה תחומים:

  1. בהגדרת האיום על הביטחון;
  2. בבניית הכלים, באמצעותם תתמודד המדינה עם האיומים אותם הגדירה;
  3. בהגדרת התנאים, במסגרתם מדינה תפעיל את כוחה;
  4. ובדרך שבה מדינה מפעילה את כוחה הצבאי.

עקרונות תורת הביטחון הישראלית

בתפיסת הביטחון הישראלית כיום ארבעה עקרונות חשובים:

  1. הרתעה: לשם השגתה חייבת ישראל לחתור לעליונות צבאית מתמדת, שתאפשר לגשר על הפער האיכותי;
  2. התראה: מודיעין יעיל, שיוכל להתריע על כוונות האויב, כדי להספיק ולגייס את צבא המילואים.
  3. הכרעה: הזמן פועל לרעתה של ישראל ואורך נשימתה קצר יחסית. לכן, ישראל צריכה להכריע עימותים במהירות, בטרם תישחק. חלק מכך היא השאיפה להעביר את הלחימה לשטחו של האויב, מהר ככל האפשר (מרכיב זה נשחק מאוד בפרקטיקה של הביטחון הלאומי בישראל בעשרים השנים האחרונות.
  4. התגוננות: הגנה על אזרחי ישראל מירי של רקטות וטילים לסוגיהם.

[בתרשים: ארבעת עקרונות תורת הביטחון]

התהוות תורת הביטחון הישראלית

הבסיס: זאב ז'בוטינסקי ותפיסת "קיר הברזל" (ויקיפדיה)

ז'בוטינסקי (ראו תמונה משמאל) הוא אבי הצבאיות הישראלית. תפיסת "קיר הברזל'' שלו פורטה במאמר עמדה שכתב, ושהופיע לראשונה ב-4 בנובמבר 1923 בעיתון הציוני בשפה הרוסית "ראזסווייט". זהו הבסיס לתורת הביטחון הישראלית.

על פי המאמר, "קיר הברזל'' הוא הכוח הצבאי הישראלי, שיגרום לערבים להטמיע את חוסר התוחלת שבמאבק, ויוליך אותם לתהליך של פיוס וחיים בשיתוף תוך שוויון זכויות אזרחי מלא.

[בתמונה משמאל: זאב ז'בוטינסקי במדי הצבא הבריטי. התמונה היא נחלת הכלל]

דוד בן גוריון (ויקיפדיה)

ב- 18 באוקטובר 1953 פרסם ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, דוד בן גוריון (ראו תמונה משמאל), את הדוקטרינה שלו לגבי תפיסת הביטחון של ישראל, על בסיס התפיסה של ז'בוטינסקי. המסמך אושר על ידי הממשלה. [התמונה משמאל: פריץ כהן, לע"ם]

כמו ז'בוטינסקי לפניו מניח בן גוריון, כי קיימת אסימטריה בסיסית בין מדינת ישראל לבין העולם הערבי והמוסלמי הסובב אותה; וישראל צריכה להביא את אויביה למסקנה שאין דרך מעשית להביא להשמדת ישראל, ולהשלים עם קיומה.

בן גוריון הגדיר שלוש מתוך ארבעת העקרונות של תורת הביטחון הישראלית (ראו למעלה): הרתעה, התרעה והכרעה. דוקטרינה זו הופעלה ובמידה רבה הוכיחה את עצמה עד מלחמת שלום הגליל ב- 1982.

ניסיונות עקרים לעדכון התורה (ויקיפדיה)

מאז נעשו מספר ניסיונות לעדכן את תורת הביטחון, לאור השינויים במזרח התיכון, אולם מאז 1953 לא אישרה הממשלה מסמך חלופי:

  • דן מרידור כראש הועדה לתפיסת הביטחון בכנסת, הנפיק ב- 1987-86 מסמך בן כ-30 עמודים בסוגיה זו.
  • האלוף ישראל טל פרס את משנתו ב- 1998, בספרו "ביטחון לאומי".
  • האלוף במיל' דוד עברי, כמנכ"ל משרד הביטחון, ריכז - בהוראת שר הביטחון יצחק מרדכי - צוות של 100 איש שחולק לחמש ועדות משנה, שכל אחת מהן עסקה בנושא אחר: צבא, ממשק בין צבא לחברה, ממשק בין צבא למדיניות, נשק לא קונבנציונלי, וטכנולוגיההאנשים שריכזו את הוועדות היו שלמה ינאימשה לוייהודה בן מאיר, דן מרידור ויצחק בן ישראל.
  • השר לשעבר, דן מרידור, נתבקש ב- 2004 על ידי שר הביטחון דאז, שאול מופז, לרכז דו"ח וועדת מומחים לעדכון תפיסת הביטחון של ישראל. הדוח הוגש ב- 2006 אולם לא אושר על ידי הממשלה. אחד מחידושיו היה הוספת ממד ה'התגוננות' לעקרונות תורת הביטחון.
  • האלוף במיל' יצחק בן ישראל, פרס את משנתו ב- 2013, בספרו "תפיסת הביטחון של ישראל". (ראו תמונה משמאל).
  • באוגוסט 2015 - כשהבין שהפוליטיקאים מתחמקים מאישור תורה מעודכנת - פרסם הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט את מה שכונה אסטרטגיית צה"ל. הוא מגדיר שם, בין השאר, את האיומים הצבאיים האסטרטגיים והטקטיים על מדינת ישראל, את דרכי הפעולה הנבחרות של צה"ל ואת כפיפותו לדרג המדיני.

דוגמה לאמירות הקשורות לתפיסת הביטחון:

  1. מדינות ערב לא השלימו עם קיומנו.
  2. בזירה הבינלאומית נערך מאמץ לשלול את הלגיטימציה של המדינה במתכונתה הנוכחית.
  3. הטרור בגבולות ובתוך המדינה הינו שיטה לערער מבפנים את סדר החיים במדינה ועימו – את יסודותיה.
  4. מכיוון שאנו נופלים בכמות עלינו לעלות באיכות.
  5. "הרתעה" ו"התראה" הם עמודי התווך של תפיסתנו.
  6. יש צורך להחזיר לתפיסת הביטחון את ה"הכרעה", שנעדרה ממנה כעשרים שנה.
  7. קווים אדומים חיוניים כמרכיב עיקרי בקיום הרתעה.
  8. מדינת ישראל אינה יוצאת נשכרת ממלחמות ארוכות. על כן, היא צריכה לעשות הכל על מנת להיכנס רק לעימותים קצרי מועד.
  9. העתקת המלחמה לשטח האויב הכרחית. מתקפה מקדימה תתבצע רק במידת האפשר.
  10. יש לזכור בעימותים עתידיים שהטריטוריה היא "מוצר מפתח" במזרח תיכון. גורמים ערביים שמשיגים אותה זוכים לתהילה. תמורת טריטוריה הצליחה ישראל להשיג הישגים מדיניים.
  11. הסכסוך הישראלי פלסטיני ממוקד בסוגיות של "צדק" ולא בהיבטים פרקטיים.

תורת הביטחון 2

[התמונה ברשות הציבור. היא הועלתה לויקיפדיה על ידי: Alex C. Sauceda, U.S. Marine Corps - http://www.navy.mil/; VIRIN: 100330-M-6001S-263]

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

20 thoughts on “פנחס יחזקאלי: תורת הביטחון – תפיסת הביטחון

  1. Pingback: גרשון הכהן: מלכוד מיכה גודמן - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: מלחמת ששת הימים ותורת השלבים - ייצור ידע

  3. Pingback: יצחק בריק: מנהיגות שאיבדה את דרכה - ייצור ידע

  4. Pingback: אלי בר און: לא הכל קורונה! - ייצור ידע

  5. Pingback: עמיר בר אור: חשיבה ביטחונית-צבאית בישראל - ייצור ידע

  6. Pingback: גרשון הכהן: מלחמת ששת הימים כפרדיגמה חולפת מן המאה הקודמת - ייצור ידע

  7. Pingback: גרשון הכהן: אבדן תפיסת המרחב וההתכנסות אל גן העדן הקסום במגדלי הערים - ייצור ידע

  8. Pingback: אמציה חן: האינתיפאדה שנשכחה... - ייצור ידע

  9. Pingback: גבריאל בן דור: עיונים וסוגיות בתורת ההכרעה של ישראל - ייצור ידע

  10. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  11. Pingback: שמואל ניר (סמו): ההתשה ומבחן ההסתגלות - ייצור ידע

  12. Pingback: שמואל ניר (סמו): ההוגעה ומבחן ההסתגלות - ייצור ידע

  13. Pingback: גבריאל בן דור: עיונים וסוגיות בתורת ההכרעה של ישראל - ייצור ידע

  14. Pingback: האם רציחות פוליטיות אפקטיביות? - ייצור ידע

  15. Pingback: דן רוגל: קונספציית יום הכיפורים - מצפון תיפתח הרעה - ייצור ידע

  16. Pingback: גרשון הכהן: הזמנה לברור אסטרטגי - בעקבות יונתן שם אור - ייצור ידע

  17. Pingback: עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  18. Pingback: גרשון הכהן: אריאל שרון מנענע את הספינה... - ייצור ידע

  19. Pingback: יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה - ייצור ידע

  20. Pingback: יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה | ייצור ידע

Comments are closed.