תקציר: עבור רבים בישראל, ירדן היא יותר מנכס אסטרטגי. היא ההוכחה החיה, לכאורה, לכך, שלגיטימציה בינלאומית, הסכמים כתובים ויחסים דיפלומטיים עם מדינות שכנות הן ערך אסטרטגי בר קיימא גם כאן במזרח התיכון; ושעדיין נכון לשלם עליהם בנכסים אסטרטגיים קבועים, כמו שטחים שולטים ועומק אסטרטגי. עתה לאחר שלאורך זמן היא מתנהגת כאחרונת אויבותינו - היא קורסת לתוך עצמה, והקונספציה עימה...

[לאוסף המאמרים על יחסי ישראל-ירדן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

עודכן ב- 2 באפריל 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האם ספטמבר השחור - שבו ניסו הפלסטינים להשתלט על ירדן - חוזר?

בעת האחרונה - מתחת לרדאר של התקשורת הישראלית - חווה ממלכת ירדן זעזועים פנימיים חזקים של מהומות והפגנות, לילה אחר לילה. זה התחיל בהפגנות על רקע המצב הכללי, ונמשך עתה בהפגנות פרו חמאסיות. משטרת ירדן הכתה ועצרה עשרות מפגינים שניסו לפרוץ לשגרירות ישראל בעמאן. אלג'זירה דיווחה כי בנוסף לקריאות תמיכה בחמאס, המפגינים דרשו לעצור את הנורמליזציה עם ישראל (מעריב, 2024). 

העיתון הסעודי עוקאז נתן פרשנות מעניינת לאירועי הפרות הסדר בירדן. הוא טוען כי חמאס ובעלות בריתו (משמע, איראן), החלו בתכנון תוכנית חדשה - בנייה מחודשת בירדן, לאחר שהקודמת - להשתלט על כל ישראל בשילוב זרועי עם ארגוני הטרור ברחבי המזרח התיכון - נכשלה (מעריב, 2024). 

עוד דווח כי העימותים והמהומות בעמאן נועדו לאיים על יציבות השושלת ההאשמית. המודל החמאסי הוא חיזבאללה, ש"חטפה את לבנון"... (ראו המאמר למטה) (מעריב, 2024).

גם אם ישרוד המלך הירדני עבדאללה בן חוסיין את אירועי ההפגנות הנוכחיות, ויקנה לעצמו ולמשפחתו עוד זמן יקר בשלטון; קשה להאמין, שהמערכת השלטונית הירדנית תשרוד לאורך זמן.

ירדן כסמל למציאות שאיננה...

במשך שנים מטפחת ישראל את המשטר הזה, אך מתנהגת כלפיו בהתרפסות ובהכלה, כדימי – בן חסות: 

היא מגינה על גבולותיו ממזרח ומצפון; משקה אותו בחינם בעוד ועוד מים מותפלים; בונה לו צינור גז ממאגריה; מקימה בשטחו אזורי תעשייה מועדפים; מתעקשת על מעמדו המיוחד במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים, ובעיקר במסגד אל־אקצא; ומאפשרת לו גם לירוק בפרצופה - בכל פורום בינלאומי ובכל עימות גדול עם הרשות הפלסטינית - ולפגוע קשות בלגיטימציה הבינלאומית שלה, תוך שהיא משכנעת את עצמה שאלה טיפות של מים בלבד! [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

הסיבה לכך היא הקונספציה - שאיננה לגמרי מופרכת - שהאלטרנטיבה גרועה יותר

בג'ונגל המזרח תיכוני, ירדן היא נכס אסטרטגי, החוצץ בינינו לבין הלבה הרותחת ממזרח.

רק שעבור רבים מידי בישראל, ירדן היא יותר מנכס אסטרטגי. היא ההוכחה החיה, לכאורה, לכך, שלגיטימציה בינלאומית, הסכמים כתובים ויחסים דיפלומטיים עם מדינות שכנות הן ערך אסטרטגי בר קיימא גם כאן במזרח התיכון; ושעדיין נכון לשלם עליהם בנכסים אסטרטגיים קבועים, כמו שטחים שולטים ועומק אסטרטגי. 

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן].

רק שהקונספציה כבר מזמן קרסה!

סטטוס קוו במערכות מורכבות נשמר כל עוד מאזן העוצמה הנוכחי קיים, וכל עוד יש לשני הצדדים אינטרס בכך. 

לכן, במזרח התיכון הכאוטי שלנו, להסכמים יש ערך רק לרגע שבהן נחתמו! 

כך למשל, ההרמוניה עם ירדן - בין מקבלי ההחלטות ובין הצבאות - הייתה טובה הרבה יותר בשנים שלפני 'פרוץ השלום', ללא הסכם, פשוט כי היה אינטרס מהותי בכך, לשני הצדדים. את הדברים הללו שמעתי באוזני מהמלך חוסיין. הוא הסביר שאז היה משוחרר מההתקפות הבלתי פוסקות על ההסכם בפרלמנט הירדני, בתקשורת ובציבור.

בעובדה, ככל שישראל מרעיפה עוד מתנות על ירדן, כך סלידת הציבור הירדני ממנה גוברת.

ומה עם גיבוי מעצמתי לעמידה בהסכמים?

כל מי שסומך ידיו על גיבוי בינלאומי להסכמים הללו, כדאי שיעיף מבט על ההסכמים שנחתמו רק בתחילת 2018 בגבולנו הצפון מזרחי: אז, התחייבו הרוסים - בהסכם שחתמו עם האמריקנים - לפנות את האיראנים מגבול ישראל, ולמנוע מתקפות של המשטר הסורי על המורדים בדרום סוריה. התוצאה ידועה: האיראנים עוד פה, והמורדים פונו. והאמריקנים? איך הם קיבלו את הפרת ההסכם? הם זורמים, על חשבוננו...

אבן יסוד אחרת בחזון השלום המזרח תיכוני הישראלי - השגרירויות הישראליות במדינות ערב - גם הן ידעו ימים טובים יותר. הדיפלומטים שלנו במצרים ובירדן נזקקו לחילוצים מביכים מתוך המון זועם המאיים לעשות בהם שפטים... ורק היצמדות לקונספציות שאבד עליהן הקלח (ורצון משרד החוץ בעוד ועוד תקנים של דיפלומטים בחו"ל) גורמים לנו לדבוק בהן. זו אחת הסיבות, אגב, מדוע מדינות ערביות רבות אינן מחזיקות שגרירויות אצל אחיותיהן, ומקיימות דיפלומטיה של דילוגים ביניהן [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'חלם השגרירויות הישראליות במדינות ערב', לחצו כאן]

גם עם מצרים ידענו - בתקופתו של הנשיא, מוחמד מורסי, וחבריו באחים המוסלמים - חרדות לא מעטות לנוכח כוונתם לכרסם בפירוז סיני. מקבלי ההחלטות בישראל עוד זוכרים את התכנונים הראשונים להקמה מחודשת של אוגדות משוריינות; ואת החיפוש אחר הטנקיסטים הזקנים, בוגרי יום הכיפורים, כדי לשכתב את תורת הלחימה בסיני, לדור ששכח קרבות שריון בשריון מהם...

מה יקרה ביום שאחרי?

שאלה טובה... כידוע, מומחים לעתיד אין (מתחזים יש ויש). לאירוע כזה חסרונות בצד יתרונות, וצריך לנהל אותו היטב, תוך הבנת האינטרסים של ישראל. 

החשש העיקרי הוא, לטעמי, מהיווצרות מעצמה פלסטינית ממזרח - עם צבא מאומן ומצויד היטב - שיעשה הכל להתאחד עם הפלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה; ובטווח הארוך, עם הפלסטינים בגבולות ישראל, שמייצרים, כבר עתה, שליטה דה פקטו על הפריפריה הישראלית.

קשה בינתיים לראות את פיקוד הצבא הירדני - כמו גם את החיילים הבדואים - משתפים פעולה עם תרחיש כזה. התרחיש - של מלחמת אזרחים עקובה מדם, שייבחשו בו גורמים קיצוניים, כולל ישראל - נראה הגיוני יותר. במצב כזה, מן הסתם תהיה לישראל עילה של ממש לסיפוח שטחי C ביהודה ושומרון, ששולטים על מעברי הירדן ממזרח; ועל מישור החוף הרגיש לפגיעה, ממערב.

לסיכום

הקונספציה קרסה, וירדן האשמית חיה על זמן שאול, תחת מטריית הגנה ישראלית, שבכלל לא בטוח שתעמוד לרשותה באתגר הבא.

הבעיה היא, שישראל יכולה לסוכך על ירדן מבחוץ, אבל הממלכה קורסת מבפנים. הפליטים שנהרו לירדן מעיראק ומסוריה הפכו כבר לרבע מהממלכה והם שם כדי להישאר. תחושת העוצמה שהם מפתחים, 'מתכתבת' היטב עם תחושות הדה לגיטימציה שחשים הפלסטינים, תושבי הממלכה, למשפחת המלוכה (למרות מלכתו הפלסטינית של עבדאללה). מאז נכנס דאעש לחיינו, הצטרפו גם חלק משבטי הבדואים לדה לגיטימציה הגוברת הזו [להרחבה בנושא 'לגיטימציה' ו'דה לגיטימציה', לחצו כאן].

כשיגיע הרגע וההמון בירדן ידרוש את שלו ממשפחת המלוכה, איש לא יוכל להושיע את המשפחה מגלות כואבת - אבל מרופדת היטב - בבריטניה, אם יצליחו להיחלץ בחיים... הממלכה תתפורר ועימה הסכם השלום שלנו, והקונספציה, שיש ערך להסכמים, לאורך זמן. יישאר רק הכאוס, המוכר לנו מהמציאות הסורית של ימינו; וכאוס נוטה להתפשט, בעיקר למקומות שבהם יש לאש מה 'לאכול'... [להרחבה בנושא 'כאוס', לחצו כאן].

זוכרים את משל האשה, שמצאה עקרב קופא מקור, אימצה אותו אל ליבה, וההמשך ידוע?

ב-25 בספטמבר 1997, ניסה "המוסד" לחסל את חאלד משעל, באמצעות רעל שהותז לעברו ברחוב בעמאן, בירת ירדן. סוכני המוסד שנשלחו להתנקש בחייו נתפסו על ידי המשטרה לאחר התזת החומר, ובעקבות התקרית הדיפלומטית שנוצרה ובלחץ חוסיין מלך ירדן, העבירה ישראל לירדנים חומר נוגד לרעל וחייו של משעל ניצלו. כמו כן, שחררה ישראל את שיח' אחמד יאסין מבית הסוהר, בתמורה לשחרור סוכני המוסד.

עכשיו, גומל חאלד משעל לממלכה ההאשמית, ע"י פתיחת ערוץ תקשורת עם גורמי ההתנגדות למלוכה בירדן, על מנת לספק להם נשק והכשרה לתפוס את השלטון...

כל מי שמסייע לפלסטינים בסוף נעקץ. עכשיו, שוב הגיע תורה של ירדן!

• פנחס יחזקאלי: המלך האחרון

קריסת השלטון משמעה גם קריסה סופית של קונספציית התשלום על 'הסכמי שלום' עם משטרים ידידותיים לכאורה, במדינות שאוכלוסיותיהן עוינות. אלה בציבור הישראלי, שעדיין דבקים בעולם של גבולות מסודרים והסכמים חתומים - ייאלצו להבין (או שלא...) שבמזרח התיכון, הסכמי נייר שווים רק את הנייר שהם חתומים עליהם; וגם גיבוי מעצמתי להסכמים הללו הוא עורבא פרח.

[לאוסף המאמרים על יחסי ישראל-ירדן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יחסי ישראל-ירדן;
• הרחבה בנושא 'שטחים שולטים';
• הרחבה בנושא 'עומק אסטרטגי'.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה בנושא 'לגיטימציה' ו'דה לגיטימציה';
• הרחבה בנושא 'כאוס';
• אוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר'.
• אוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי');
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'חלם השגרירויות הישראליות במדינות ערב'.

מקורות והעשרה

• מעריב (2024), בסעודיה טוענים: חמאס מתכנן להשתלט על ירדן - בדומה למה שעשה חיזבאללה בלבנון, 1/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2017), עומק אסטרטגי, ייצור ידע, 12/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), שטח שולט, ייצור ידע, 11/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), לגיטימציה, ייצור ידע, 5/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), פעולה מתחת לרדאר, ייצור ידע, 10/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על אסטרטגיית העשייה מתחת לרדאר, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/12/20.
• ד"ר פנחס יחזקאלי (2020), 'חלם השגרירויות הישראליות במדינות ערב', ייצור ידע, 2/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2022) להיות דימי – בן חסות – בארצנו, ייצור ידע, 3/5/22.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.