[תמונת בניין הברנוער נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Talmoryair. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0. תמונת האקדח היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים על הפעלת מדובבים בחקירות המשטרה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
.* * *
הרצח והחקירה...
במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, בשעה 22:40, התפרץ אלמוני חמוש ל"ברנוער" בתל אביב, מועדון למפגש חברתי של בני נוער, הממוקם בבית אגודת הלהט"ב ברחוב נחמני בלב העיר תל אביב. החמוש, לבוש בבגדי הסוואה שחורים ומסכה על פניו, ירה בנוכחים ללא הבחנה ונמלט מהמקום (ויקיפדיה). כך החלה אחת מחקירות הרצח המוזרות בתולדות משטרת ישראל...
מהירי נהרגו במקום ניר כץ - מדריך בברנוער, וליז טרובישי - נערה בת 16. מדריך נוסף ותשעה בני נוער נפצעו, חלקם קשה. שניים מתוכם נותרו נכים לצמיתות. לאחר ארבע שנים הוגש כתב אישום נגד חשוד בביצוע הרצח, חגי פליסיאן, שבוטל לאחר שהתגלה שהחשוד הופלל לשווא על ידי עד המדינה, זוהר חנקשייב, ושהוא אינו הרוצח. הרצח טרם פוענח (ויקיפדיה).
לאחרונה פורסם בקשת 12 הסרט "מי ירה בילדי הבר נוער?" (ראו טריילר למטה), שממחיש עד כמה מוזרה החקירה הזו וכמה שאלות היא מעוררת:
המשטרה מפעילה סוכן / עד מדינה
זוהר חנקשייב חתם על הסכם עד המדינה ביום 22.04.13. מדוע הוחתם? הוא הרי לא היה שותף לרצח, וישב בכלא בזמן האירוע (!!!). הוא התחייב לשתף פעולה בחקירה, לפעול על פי הנחיית חוקריו להפליל את המעורבים בביצוע הרצח. משמע, זוהר חנקשייב הופעל, בפועל, כסוכן חשאי, על מנת להפליל ולהשיג ראיות לרצח; בין היתר, באמצעות דיבוב המעורבים בהם חשד בביצועו.
זוהר הופעל על פי הסכם סוכן משטרתי, בפיקוח הדוק וצמוד של מפעיליו החוקרים. המפעילים איציק הראל ורועי מימ"ר ת"א, נתנו לו משימות, קיבלו ממנו דיווחים, ודאגו לתת לו מכשירי ציתות וציוד הקלטה. בהסכמת זוהר, העלו עמדת האזנה, פיקוח ואיתור על הנייד בו שלח את ההודעות.
במשך כחודשים, שיגרה המשטרה את זוהר כסוכן חשאי כדי לנסות לדובב את חגי פליסיאן (בתמונה משמאל), אולם הוא לא הצליח לעשות זאת, מאחר וחגי נחוש היה שלא לדבר על העניין.
[תמונתו של חגי פליסיאן משמאל היא צילום מסך מתוך התכנית 'עובדה']
ואז, מפעיליו של הסוכן הגו תוכנית לדובב את חגי פליסיאן, לדבר על הרצח ולקשור גם את מנהל הברנוער, שאול גנון, ואת בני פליסיאן. זוהי 'תוכנית העוקץ': סיפור סחיטתו של שאול גנון בגין הטרדות מיניות של קטינים בברנוער, כולל הפגיעה בבני, אחיו של חגי. מאחר ובעבר, לדברי זוהר, תכנן חגי להתנקם בשאול גנון, קיוו החוקרים שהנושא 'יפתח' את חגי, והוא ידבר.
זוהר ניסה לדובב את חגי והציע לו להשתתף איתו בתוכנית הסחיטה. אולם חגי סרב בתוקף, וכל הזמן דחק בזוהר שישתוק, פן יקשר אותם לרצח.
בתאריך 3/6/13 בסמוך לשעה 21:00, נפגשו פליסיאן וזוהר בדירתו עם זוהר, ובפגישה, סירב חגי פליסיאן ליטול חלק ב'תוכנית העוקץ'. הוא אמר בין היתר לזוהר: "תקשיב לי טוב, עברו ארבע שנים, עד עכשיו היה שקט. אתה מבין? שישאר גם ככה. לא צריך לפתוח את זה, אל תנסה לפתוח את זה". בתשובה אמר לו זוהר: "שמע, אני לא מנסה לפתוח את זה, פשוט אני נמצא שם, אתה יודע, כל הזמן בבר נוער".
פליסיאן השיב: "מה זה מעניין אותי? הא.. שקט תעזוב אותי, מה אתה רוצה? זה החופש שלנו מה אתה לא מבין את זה?". עוד אמר: "זה המצב זה המצב וזה המצב... עכשיו אנחנו צריכים שקט בחיים.";
זוהר השיב: "שקט... אני לא ...לא שמח להעיר את ה...";
פליסיאן הדגיש: "תשמע, אף אחד לא יכול לדעת שזה אנחנו, עשינו א... עשינו עבודה נקייה שם בבר נוער".
בנוסף, מציינת הפרקליטות כי פליסיאן הודה בפני מדובבים בתא המעצר ב- 22-20 ביוני, בכך שביצע את הרצח במועדון הבר-נוער. בין היתר, אמר למדובבים, כי העלים את האקדח באמצעותו ביצע את הרצח, שרף את הבגדים שאותם לבש בעת הרצח, והוסיף עוד כי הוא מצר שנתן אמון בעד המדינה, ושוחח עמו אודות הרצח, מבלי שחשד כי הלה מקליט את השיחה.
בעימות שנערך בין חגי פליסיאן למדובבים, מיד לאחר פעולת הדיבוב, תירץ את אמירת הדברים בעניין הרצח בפני המדובבים, כדברי התרברבות וטיפשות: "לא יודע מה חשבתי כשסיפרתי להם... אמרתי להם בשביל להרגיש גבר", אמר פליסיאן, "אמרתי את זה כי הייתי טיפש.. הייתי טיפש ושיחקתי אותה גבר".
להלן קטע מצולם מתוך חקירתו של פליסיאן:
מסיבת העיתונאים המביכה
לפרשה הזו גם צד מביך ובעייתי בתחום יחסי משטרה תקשורת. לאחר מעצרו של פליסיאן והפיכת החקירה לגלויה, כינס מפקד מחוז תל אביב מסיבת עיתונאים ראוותנית ומביכה. סביב שולחן ארוך ישבו קצינים רבים, כמו מנסים ליהנות מזוהרו של הגילוי לכאורה. מסיבת העיתונאים הזו הניעה את המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו, לצאת נגד מפקד המחוז ולתקוף את התנהלות המחוז בפרשה, תוך שהוא אוסר על קיום מסיבות עיתונאים מאז ולהבא.
את ההנחיה הזו, אגב, נתנו מפכ"לים רבים, אולם בהגיע רגע התהילה, לא היה קצין בכיר שעמד בפיתוי להיחשף באור בתהילה. במקרה הזה, האור מסתבר היה צורב...
עד המדינה מואשם בפברוק
לאחר ביטול כתב האישום נגד חגי, הואשם זוהר בפברוק ההקלטה המפלילה. זוהר חנקשייב שתק בחקירתו בימ"ר ת"א, מאחר וטען שהחוקרים הם אילו שמעורבים ב'תוכנית העוקץ' להפליל את חגי פליסיאן, ואין הוא מוכן למסור להם גרסה, כאשר עכשיו הם מתכחשים לתכנית, וטוענים שפעל על דעת עצמו. זוהר חנקשייב טוען כי פעל ברשות ובסמכות כסוכן חשאי להפללת פליסיאן.
אני, לצערי, לא הצלחתי להבין כיצד שכנע זוהר את חגי לומר את האמירות המפלילות הללו...
מפכ"ל המשטרה דאז, יוחנן דנינו הבטיח לציבור, כזכור, שתוקם ועדת חקירה בלתי תלויה בחוקרי ימ"ר ת"א, שתבדוק את הכל (!!!); ואז, הציבור יקבל דיווח מלא מה אירע... אני לא שמעתי את ממצאי ועדת החקירה. ואתם?
הפרקליטות קבעה כי זוהר בדה את הראיות, והכתיב לפליסיאן את הדברים שהוא נשמע אומר בהקלטה המפלילה.
במקביל לשחרורו של פליסיאן מחוסר ראיות, הוחלט להגיש כתב אישום נגד עד המדינה, בעבירות שעיקרן בידוי ראיות, שיבוש הליכי משפט וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
באפריל 2014, התיר בית המשפט העליון לפרסם את שמו של עד המדינה, זוהר חנקישייב. במאי הודה חנקישייב בבית המשפט בביצוע עבירות של שיבוש הליכי משפט, בידוי ראיות, קבלת דבר במרמה ומסירת ידיעה כוזבת, ובמסגרת הסדר טיעון הוא הורשע ונגזרו עליו חמש וחצי שנות מאסר.
ועוד אנקדוטה מחייו של זוהר חנקישייב: בן זוגו לחיים התראיין בינואר 2018, וסיפר כי הוא מבקש להינשא לו (ראו הסרטון למטה)...
הפיצוי של פליסיאן
הפרקליטות ניהלה הליך בוררות עם משפחת פליסיאן על פיצויים בעקבות האשמת השווא. באוגוסט 2016 נחתם הסכם פשרה לפיו המדינה תשלם למשפחת פליסיאן 2.2 מיליון שקלים כולל מע"מ ושכר טרחת עורכי דין.
פליסיאן, ששתק בחקירתו, התראיין אחר כך לתכנית 'עובדה'. "אתה מגיע לנקודה שבה אתה רק רוצה שיעזבו אותך...", 'הסביר' את מה שאמר למדובבים...
בעקבות קריסת התיק נגד חגי פליסיאן נותר הרצח לא מפוענח, ואין בידי המשטרה חשודים אחרים. הרוצח או הרוצחים עדיין חופשיים...
סליחה אבל אתה מסלף לחלוטין את כל מה שנאמר וכפי שהוצג בהקלטות החקירה המקוריות ויוצר מצג שווא כאילו בכלל נשאר ספק בדבר חפותו של פליסיאן.
נו שוין, כבר ראינו מה שווים חוקרי המשטרה. עכשיו אתה רק מוכיח זאת שוב.
חגי פליסיאן לא טען באזני המדובבים שטעה כששוחח עם עד המדינה אודות הרצח מבלי שידע שהלה מקליט אותו, מפני שחגי ידע שהוא מוקלט וזו הייתה טענתו למן היום השני לחקירה כשקלט שהפללתו מבוססת על אותה הקלטה.
(מלבד זאת הוא מעולם לא שוחח עמו על רצח, הקישור לרצח זו פרשנות בלבד של הנאמר בהקלטה).
כבר הוכח שזאור חנקישייב, עד המדינה השקרן והמניפלטור, הכתיב לחגי את כל הדברים שאמר בין בהקלטה ובין בהודעות הטקסט שהוחלפו ביניהם. חנקישייב השתמש במכשיר טלפון נייד נוסף, שאחריו המשטרה לא עקבה, באמצעותו הוא תדרך את חגי מה עליו לומר. ההודעות הללו – שנשלחו מזאור לחגי וחגי מחק אותן לבקשתו – שוחזרו, ולכן אין כל שאלה לגבי חפותו של חגי פליסיאן. השאלה היחידה האם אכן לא ניתן היה לשחזר את ההודעות הללו בתחילת החקירה ובכך למנוע את עגמת הנפש הגדולה לחשודים, למשטרה ולפרקליטות וגם לנפגעי הרצח וקרוביהם.
פליסיאן הסביר שזאור דיבר על אפשרות להרוויח כסף קל, כמה אלפי שקלים, ע"י הקלטה שבאמצעותה יוכל להפיל אדם שמטריד מינית ובין השאר מטריד גם אותו עצמו. פליסיאן היה זקוק לכסף (וגם ראה בזה טובה לחבר ואפילו מעשה טוב למען הכלל, גם אם חוקיותו מוטלת בספק) והסכים. כששאל את "חברו" מה עליו לומר, הוא השיב לו שיסמוך עליו, הוא יכתוב את הדברים וחגי יצטרך רק להקריא מן הכתב. חגי שלא חשד בדבר קיבל לידיו את הדברים שעליו לומר כשהם מלאים בשגיאות כתיב וניהל את הדיאלוג עם עד המדינה מתוך הכתב. המשפטים הללו נשמעים כמפלילים רק בצירוף הסיפור הכללי שהמציא עד המדינה ובהקשרו, כשלעצמם משמעותם לא ברורה וחגי לא התעמק בהם והניח לתומו שהם מסייעים לחברו בהשגת מטרתו כפי שהסביר לו ושהוא יקבל בהמשך את הכסף שהובטח לו בעבור ההקלטה.
אגב, טרלן חנקישייב, אחיו של עד המדינה שגם אותו קשר העד לרצח כסייען, סיפר בסרט ששודר בערוץ 10 ("הפליסאנים ומסע הרצח בבר נוער") עוד בשעה שגרסתו של חגי לא אומתה, שאחיו ניסה בתחילה להקליט אותו לאותה מטרה.
המניעים של עד המדינה היו טובות הנאה כקיצור תקופת מאסר ועשרות (אם לא מאות) אלפי שקלים שהובטחו לו תמורת עדותו. כמו כן הוא עצמו העיד שהוא מעוניין לנקום בפליסאנים ובאחיו (בלשונו ה"נקיה": "לזיין אותם"), ככל הנראה על שלא ביקרו אותו בתקופת מאסרו וכדומה (כנראה שמשם נולדה גם פנייתו של חנקישייב לתכנית עובדה והצעתו להפליל את יעקב פליסיאן ברצח הסוכן המשטרתי אייל סלהוב, אז טענה המשטרה שהוא עד לא אמין).
כעת נראה שחנקשייב שב ומשטה באבנר ברנהיימר יוצר הסרט "מי ירה בילדי הבר נוער" כשהוא מספר לו שהתכוון להתאבד בכדי שלא יוגש כתב אישום כנגד פליסיאן, שכל מטרתו הייתה לכסות על הרוצח האמיתי ושיש לו בגד עם ד.נ.א של הרוצח – הפרט האחרון כנראה בפרק השלישי של הסדרה לפי פרסומים במאקו).
ההודעות המוכתבות מוכיחות לא רק שלמעשה לא הייתה לפרקליטות הוכחה שחגי ביצע את הרצח מפני שההוכחה לכך נבדתה ע"י עד המדינה, אלא הן גם מספקות הוכחה שחגי לא ביצע את הרצח שכן מי שביצע את הרצח לא היה מקריא הודעות כאלו גם אם לא היה יודע שהוא מוקלט (והוא כאמור ידע).
בהתחשב בכל הנ"ל לדברים שנאמרו כביכול למדובבים אין כל משמעות, ובכל זאת ראוי לציין שלפי הפרסומים השונים הדברים לא ממש נאמרו להם אלא יותר הובנו מתוך סימנים ומחוות שונות שנעשו על ידו, וככל הנראה הלחץ בו היה נתון לאחר מספר שבועות של חקירה יומיומית במשך שעות רבות כשהוא מואשם בפשע חמור ובכך שהוא משקר ומאוים במאות שנות מאסר, גרם לו לנסות להוריד מעליו את חבריו לתא (המדובבים) שהציקו לו בשאלותיהם ולספק להם תשובות כדי שיניחו לו לנפשו.
למרות שאין בכך כל צורך, ניתן להוסיף את הטענה המעניינת שהושמעה כמדומני ע"י עו"ד ערן צלניקר פרקליטו של פליסיאן שאם מדובר בנקמה בשאול גנון על פגיעה מינית לא מובן מדוע בחר היורה לירות בבאי הבר נוער כולם. היו מי שהשיבו על כך כי משלא מצא את שאול גנון התעצבן והחל לירות בכולם, אולם לפי העדויות נראה שהיורה לא רק שלא מצא את שאול גנון אלא שהוא מעולם לא חיפש אותו. הוא נכנס והחל לירות ללא הבחנה (כשמשום מה פצע במכוון ולא כיוון לראש – כפי שהעיד חן לנגר).