איריס קים: האם אפשר לדעת 'באמת' איך פועל עולם?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist  לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 5 במרץ 2021

איריס קים היא חוקרת מורכבות, המשליכה את הידע שלה לתחומי תורת החשיבה וקבלת ההחלטות. בעלת תואר ראשון בגאופיסיקה ומדעים פלנטריים, תואר שני במנהל עסקים, ותואר שני נוסף בפילוסופיה של המדעים.

קים גיבשה מתודה סדורה - מתוך מחקר תאורטי ויישומי  - להתמודדות עם מורכבות, הנקראת Complexity-Code. לטעמי, היא הכוהנת הגדולה של המורכבות הארגונית...

זהו המאמר הראשון של איריס קים בנושא 'תבונת המורכבות'. למאמר השני:

*  *  *

לכל אדם יש פילוסופית חיים בין עם מודעת ובין אם מובלעת. פילוסופיית החיים צובעת את משמעות הדברים בפרשנות, מובילה את ההחלטות וקובעת את עלילת החיים.

ניתן לזקק את מגוון הפילוסופיות לשלוש אסכולות יסודיות:

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jurgen Appelo לאתר flickr]

האסכולה הבוחרת להאמין שהעולם מתנהל באופן אקראי לגמרי

אסכולה זו אינה מאמינה בדבר שאינו ניתן לתפיסה ישירה. היא גורסת, כי המציאות הנתפסת נוצרת באופן אקראי, אין דבר המכונן אותה ואין חוקיות נסתרת מעבר לה. המושפעים מהאסכולה האקראית רואים את החיים כרולטה, עם סטטיסטיקה התנהגותית מסוימת. מאמץ לא ישפיע על התוצאות אלא רק המזל הוא זה שיקבע את השתלשלות העניינים. רצח ייחשב כחוסר מזל של הז"ל. על פי אסכולה זו, על מנת להעלות את סיכויי "הגרלת" ההצלחה בחיינו עלינו לעשות כמה שיותר ובכיווני עשייה שונים זה מזה.

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

[בתמונה: החיים כרולטה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי eatsmilesleep לאתר flickr]

האסכולה שמאמינה שלכל דבר יש סיבה (האסכולה הסיבתית)

בגישה זו התנהלות העולם היא עקבית וניתנת לניסוח באמצעות חוקים דטרמיניסטיים. חוקי טבע-המציאות מתקיימים בעולם הנמצא מעל ומעבר למרחב הקיום שלנו ופועלים עליו. בהקצנה מניחים שהגורל קבוע מראש באופן פטאליסטי, והכל "מכתוב". מוטי האסכולה יגרסו, שהאסטרטגיה הטובה היא חתירה להבנת חוקי המשחק הסיבתיים ורתימתם לתעלתנו.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: לכל דבר יש סיבה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Tsahi Levent-Levi לאתר flickr]

האסכולה המאמינה שהתרחשות בעולם היא מורכבת ומקרית

הגישה הזו מנסה לפרש את אי-הוודאות, אי-העקביות והכאוס בעולם. המקריות עוסקת בפענוח הסיבות להיווצרותה דווקא של סיבתיות מסוימת אחת ולא אחרת. הסיבתיות המקרית היא סיבתיות המתהווה ומתכלה, בשל כך אינה עקבית ואף אינה ניתנת לחיזוי. הסיבתיות המקרית איננה ליניארית ואי הוודאות האופף אותה הוא בלתי ניתן להסרה.

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: חיזוי - ניבוי, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

האסכולות דרות ביקומים מקבילים

הברון מינכהאוזן (משמאל) שניסה למשוך עצמו בשרוכי נעליו ובציציות שערותיו הוא אילוסטרציה לקושי של הגדרת המושגים התשתיתיים ביותר עבור כל אסכולה. כמו הברון מינכהאוזן, גם הטעונים התשתיתיים ביותר של כל אסכולה אינם ברי המשגה ללא עשיית שימוש מעגלי בעצמם.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Elusive Muse לאתר flickr]

אדם המשתייך לאסכולה הסיבתית, חייב יהיה לנמק את קיום ה'סיבתיות' באמצעות נימוק סיבתי, אשר כמובן לא ישכנע אדם שאינו שייך לאסכולה הסיבתית.

בשל מעגליות לוגית זו, האסכולות של פילוסופיות החיים משובללות בתוך עצמן ומתקיימות בעולמות מקבילים, אשר לא יפגשו לעולם.

האסכולה המורכבת עוסקת במעגליות המושגים שאינם מושגים: 

היא דנה באפשרות ה'אפשרות' ובפוטנציאל ה'פוטנציאל'.

שאלות נוספות העשויות לאמן את מוחנו ולחדד את חשיבתנו המורכבת הן:

  • איך נקבעת איכות ה'איכות'?
  • כיצד מורכבת ה'מורכבות'?
  • איך מתירים את סבך ה'סיבוכיות'?
  • מהי ההגדרה של 'הגדרה'?
  • מהי חוקיות ה'חוקיות'?
  • כיצד מתחילות ה'התחלות'?
  • כיצד שופטים את ה'שיפוטיות'?
  • זה באמת פשוט להיות 'פשוט'?

צורת חשיבה אשר כזו היא בלתי נמנעת כאשר עוסקים במורכבות, שכן המורכבות עוסקת בסוגיית התחלת התחלות, ולכן בשאלות מעגליות כגון מי בא קודם הביצה או התרנגולת.

 כשאי-הוודאות מתקיימת בתוך עצמה

האסכולה המקרית מתמודדת עם אי-וודאות. אי-וודאות היא חוויה הקשורה בחוסר ידיעה. חשוב להבחין בין סוגי אי-וודאות על פי האפשרות להסיר או להפחית את אי-הידיעה.

  • אי-וודאות סובייקטיבית היא אי-וודאות שמתקיימת במרחב ולכן גם נפתרת במרחב. היא מתרחשת כאשר נדרש מידע קונקרטי הקיים היכן שהוא וקיימת דרך מעשית להשיגו. אי-וודאות סובייקטיבית היא עוצמה חלשה של אי-וודאות. הדרך להפחיתה היא איסוף המידע הרלוונטי באמצעות כלים דוגמת סקרי שווקים, Data mining וכדומה.
  • אי-וודאות אובייקטיבית מתקיימת בזמן ותיפתר עם הזמן. היא מתרחשת כאשר האפשרות להשגת וודאות קיימת באופן תיאורטי, אך כרגע אין בנמצא דרך מעשית להשיגה. אי-וודאות אובייקטיבית היא עוצמה בינונית של אי-וודאות. אי-וודאות אובייקטיבית מפחיתים באמצעות Big Data  לצורך עיבוד והיתוך מתאמים תקפים. הפילוסופיה של פיתוח בינה מלאכותית עוסקת בשאלות היפותטיות כגון: נניח הגיע לכדוה"א חייזר שההכרה שלו היא בעלת קיבולת בלתי מוגבלת. נניח שהחייזר למד את כל המידע שאי פעם נוצר על כדוה"א. מה היה החייזר יודע אודות המציאות שלנו יותר מאיתנו?
  • אי-וודאות מוחלטת היא מצב בו העובדות להשגת וודאות חסרות מאחר והן עוד לא התקבעו - החוקיות לקביעתן עדיין לא התגבשה לתצורה מובהקת. אי-וודאות שכזו אינה ניתנת להסרה או להפחתה אפילו לא באופן תאורטי בידי חייזר או 'שד כל יכול'[1].

האסכולה המקרית פועלת בתנאי אי-וודאות המוחלטת. הפיסיקאי ג'ון ארצ'יבלד ווילר (ראו משמאל) המשיל אי-וודאות שכזו לווריאציה על המשחק '21 שאלות'.

במשחק המקורי, בוחר שחקן אחד מושג/מושא כלשהו, וחברו מנסה לנחשו בתוך 21 שאלות.

בווריאציה של ווילר על המשחק, לא נבחר כלל מושא מראש. השחקן הבוחר מתחיל לשחק ללא כל רעיון בראשו לגבי הבחירה הסופית, ועונה תשובה אקראית בכל פעם שמופנית אליו שאלה. גם הוא מגשש באפלה. השאלות שבחר השואל והתשובות שבחר המשיב, מובילות את שני השחקנים אל מושג ההולך ומתגבש עם התהליך. המושג הנבחר לא מתקיים במשחק ורק בסיום התהליך הוא מגיח ומפציע באופן ספונטני.

[תמונתו של ג'ון ארצ'יבלד ווילר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי GFHund. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

הערות

[1] שדים כל יכולים שימשו תפקיד היסטורי חשוב בפילוסופיה של המדעים.

 

4 thoughts on “איריס קים: האם אפשר לדעת 'באמת' איך פועל עולם?

  1. Pingback: הכל על מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: איריס קים: הגירת מושגים מהמדעים לזירת קבלת החלטות - ייצור ידע

  3. Pingback: איריס קים: תבונת המורכבות - ייצור ידע

  4. Pingback: איריס קים: ההיסטוריה של המורכבות - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.