פנחס יחזקאלי: חיזוי – ניבוי – איך יראה אירוע עתידי?

תקציר: חיזוי או ניבוי (Prediction) הוא קביעה המנסה להעריך את מהותו של אירוע עתידי. רק שאחד הקשיים העיקריים שיוצרת אי הוודאות בחיינו הוא חוסר היכולת לחזות את העתיד, גם לא כשאנחנו מבצעים מהלכים מתוכננים. אי הוודאות הגוברת והדינאמיות בחיינו נטלו מאיתנו במידה רבה את יכולת החיזוי, ואין מומחים לעתיד. [בתמונה: חיזוי - ניבוי - איך יראה אירוע עתידי? תמונה חופשית שהועלתה על ידי Arallyn! לאתר flickr]

[בתמונה: חיזוי - ניבוי - איך יראה אירוע עתידי? תמונה חופשית שהועלתה על ידי Arallyn! לאתר flickr]

חיזוי או ניבוי (Prediction) הוא קביעה המנסה להעריך את מהותו של אירוע עתידי. רק שאחד הקשיים העיקריים שיוצרת אי הוודאות בחיינו הוא חוסר היכולת לחזות את העתיד, גם לא כשאנחנו מבצעים מהלכים מתוכננים.  אי הוודאות הגוברת והדינאמיות בחיינו נטלו מאיתנו במידה רבה את יכולת החיזוי, ואין מומחים לעתיד.

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 17 במרץ 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

חיזוי או ניבוי (Prediction) הוא קביעה המנסה להעריך את מהותו של אירוע עתידי. רק שאחד הקשיים העיקריים שיוצרת אי הוודאות בחיינו הוא חוסר היכולת לחזות את העתיד, גם לא כשאנחנו מבצעים מהלכים מתוכננים.

אי הוודאות הגוברת והדינאמיות בחיינו נטלו מאיתנו במידה רבה את יכולת החיזוי, ואין מומחים לעתיד.

ניקולס טאלב - מחבר הספר ברבור השחור" מדגיש, כי יש לנו נטייה טבעית להקשיב למומחים ולתחזיותיהם, אפילו בתחומים שכנראה אין בהם מומחים (טאלב, 2009, ע' 257); ולעתיד אין מומחים: "בדברים שזזים... לרוב אין מומחים... דברים שזזים לרוב מועדים לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים) או בכינוי שהוא הדביק להם, ל"ברבורים שחורים" (טאלב, 2009, עמ' 206-205).

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבה על ניקולס טאלב וספרו: 'הברבור השחור', לחצו כאן]

הנה, למשל בסרטון היו-טיוב למטה, מה שחשבנו רובנו ערב ההתנתקות...

.

בשל כל מה שנכתב למעלה, קובע טאלב, "אתם עשויים לדעת על התוצאה האמתית הרבה יותר מה"מומחה... ישנם כמה מקצועות, שבהם אתם יודעים יותר מהמומחים, אנשים שאבוי, אתם משלמים בעבור דעותיהם, במקום שהם ישלמו לכם שתקשיבו להם"...

מומחים לעתיד - מדגיש טאלב - הם הדבר הקרוב ביותר לתרמית! 

(טאלב, 2009, ע' 204).

למה שוות תחזיות המומחים - בתמונה למעלה: אין מומחים לעתיד! מורי ואהובי, פרופ' ארנון סופר, היה שמח בוודאי אם הכותרות הללו לא היו נכתבות...

[בתמונה למעלה: אין מומחים לעתיד! מורי ואהובי, פרופ' ארנון סופר, היה שמח בוודאי אם הכותרות הללו לא היו נכתבות...]

כאשר התחזיות נכשלות, טוען טאלב, הסטטיסטיקאים "מרכזים מאמצים בבניית מודלים מתוחכמים יותר, מבלי להתייחס ליכולת המודלים האלה לנבא בדיוק רב יותר נתונים מציאותיים" (טאלב, 2009, ע' 216).

[ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

גם האלוף גרשון הכהן מזהיר אותנו בספרו "מה לאומי בביטחון הלאומי" (ראו תמונה משמאל) מפני המומחים לעתיד.

[משמאל: ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הוא מצטט את דברי ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אשר קבע כי "המומחים מומחים למה שקרה ולא למה שיקרה", וכי אם המומחה קובע בניגוד לחזונות של המנהיג ולדרכו, עליו פשוט להחליף אותו!

בעובדה, המומחים לא סייעו לו בשעותיו הקשות. הם הזהירו אותו מפני הכרזה על קום המדינה, הן לגבי המאזן הדמוגרפי, לפיו, הרוב הערבי יבלע את היהודי; והן לגבי סיכויי ההצלחה של הכוח העברי לעמוד מול צבאות ערב (הכהן, 2014, עמ' 62-60).

ספר אחר, שנותן לנו אינדיקציה טובה מה שווים מומחים לעתיד הוא ספרם של קריסטופר סרף וויקטור נבסקי: "דבר המומחים", שראה אור באנגלית ב- 1984 ותורגם לעברית ב- 2009 (ראה תמונה למטה משמאל).

הספר מביא אלפי דוגמאות מביכות של תחזיות מומחים שלא התממשו בתחומים שונים של חיינו. על פי הכותבים, זהו "אוסף של קביעות נחרצות, מהימנות ומוטעות לחלוטין"...

[בתמונה משמאל: ספרם של קריסטופר סרף וויקטור נבסקי מ- 2009, דבר המומחים. תחזיות שלא בדיוק התגשמו, שראה אור בהוצאת גלורי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

לדברי המחברים, התוצאה מלמדת כי המומחים למיניהם טעו ותמיד יטעו לגבי כל דבר ועניין, שמתחת, מעבר וגם כל פני השמש. בכל הנוגע לזמן, חלל, איכויות, הנאות, שעשועים, בידור, התמורות והתהפוכות בחיים, לגבי סקס, ההבדלים בין המינים, גזעי אדם, נושאי סביבה, פוליטיקה, כלכלה, המעצמות, משפט, פשע, חינוך, אמנויות, תקשורת, ספורט, טכנולוגיה, היסטוריה, מדע. הם אפילו טועים לגבי עצמם...

[בתמונה משמאל: ספרם של קריסטופר סרף וויקטור נבסקי מ- 2009, דבר המומחים. תחזיות שלא בדיוק התגשמו, שראה אור בהוצאת גלורי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

טכניקות של חיזוי מבוססות על שתי השערות (פסיג, 2008, ע' 89):

פסיג (2010, ע' 30) מציין כי ה"חיזור" אחר הדברים שניתן לחזות פרוס על פני כל הפעילות האנושית. סטודנטים בוחרים בקריירה על בסיס מה שהם משערים שבחירתם תתרום להם בבוא העת; אנשי עסקים מנסים לחזות מה יצליחו למכור ולמי. עיתונאים מנסים לחזות מי ייבחר להנהיג מדינות דמוקרטיות וכדומה. אין כמעט תחום מחייה אנושי שאין בו חיזוי.

החיזוי הקל ביותר הוא בטבע, שכן, זהו עולם נטול רצונות ומאוויים: קל יותר לחזות את מיקומו של אלקטרון בזמן נתון, מלחזות את מיקומו של אדם מסוים. זאת כיוון שלאלקטרון אין בחירה חופשית. הוא מתנהג לפי כללים מסוימים, מוכרים, ולכן הוא קל לחיזוי. הבעיה היא שאצל בני אדם זה לא עובד כך. פרטים וקבוצות יכולים לשנות את דעתם בלי שידווחו על כך לאיש, וגם מבלי שיהיו מודעים לכך בעצמם. לכן, הקשה ביותר לחיזוי הוא כל דבר שבני אדם מעורבים בו (פסיג, 2010, ע' 30).

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[בתמונה: חיזוי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: חיזוי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

ובכל זאת, רבים עוסקים בחיזוי אף שלא פעם הם מתכחשים לכך. כלכלה למשל הוא תחום שעוסק, רובו ככולו, בחיזוי התנהגותה של כלכלה לאומית, בתגובה לרגולציות ולמדיניות כלכלית מסוימת. ברוקרים מנסים לחזות כיצד השווקים העתידיים יתנהגו, ולבסס את החלטותיהם על פי הערכה זו. במשחקי מלחמה, למשל, השחקנים מנסים לחזות את תוצאותיהם של מהלכים צבאיים, ואת האופן שבו התוצאות הללו ישפיעו על כלל המערכה הצבאית הצפויה (פסיג, 2010, עמ' 31-30).

כל פעולות החיזוי הללו מתנהלות בדרך דומה: במקום לנסות לחזות מה פרט זה או אחר יעשה, מומחים מנסים לזהות מודל סטטיסטי הכולל בתוכו פרטים רבים. (פסיג, 2010, ע' 31).

ככל שמורכבותה של מערכת גדולה יותר והדינמיות מואצת יותר, וככל שטווח החיזוי גבוה יותר - כך יורדת אמינות החיזוי בהתאמה. כך למשל, למרות המומחים הרבים הפועלים בתחום, אין ביטחון בהשקעה בניירות ערך. דוגמה אחרת לחיזוי בעייתי: משך שנים הזהירו ה"מומחים" שלגליזציה של מריחואנה תוביל לקטסטרופה של עליית פשיעה, אולם, במדינת קולורדו לאחר שהפכה בתחילת 2014 למדינה הראשונה בארה"ב שמתירה שימוש במריחואנה, הסתבר כי ברבעון הראשון של שנה זו, שיעור הפשיעה בעיר הבירה דנוור צנח ביותר מ-10% מתחילת השנה; מספר מקרי הרצח נחתך ביותר ממחצית; ומספר הפריצות לרכב נפל בשליש...

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

דה מרקר: החששות מלגליזציה של מריחואנה התבדו: נפילה חדה בפשיעה בקולורדו שיעור הפשיעה בעיר הבירה דנוור צנח ביותר מ-10% מתחילת השנה; מספר מקרי הרצח נחתך ביותר ממחצית; מספר הפריצות לרכב נפל בשליש

[למאמר המלא ב'דה מרקר', לחצו כאן]

קיימים כלים שונים לחיזוי והם הולכים ומשתפרים כל העת. יחד עם זאת יעילותם מוגבלת: תוקף חיזוי של 30% נחשב להצלחה (פסיג, 2008, ע' 65).

כיום, בשל המורכבות והדינמיות הרבה של חיינו, איבדו כמעט כליל את יכולת החיזוי בתחומים רבים. יחד עם זאת, עם התפתחות חקר המורכבות והכאוס, אנו כבר יודעים שאיתור דפוסים במערכות מורכבות מאפשר רמה מסוימת של חיזוי, כי דפוסים נוטים לחזור על עצמם.

ככלל, יש צורך לקחת בזהירות רבה תחזיות מומחים על העתיד. היה זה דוד בן גוריון שקבע כי מומחים הם מומחים למה שהיה ולא למה שיהיה. האלוף גרשון הכהן מבדיל בין סוגי ידע שהם עניין של מומחיות ותחומים אחרים שהמומחה בהם טוב כמו כל אדם אחר. כך למשל, לטענתו, ניתן לשאול את המומחה היכן ממוקמים הכורים באיראן ומה עובי תקרת הבטון המסוככת עליהם. אולם המומחה טוב כמו כל אדם אחר בהערכה, מה יהיה ביום שאחרי הפצצה באיראן...

בעשור וחצי האחרונים, נעשית עבודה בתחומים שונים על מנת להשיב לנו חלק מיכולת החיזוי שאבדה, בעזרת איתור דפוסים / תבניות:

Time Series Analysis

  • איתור דפוסים / תבניות במאגרי מידע גדולים: מערכת ה- CBPredictor של חברת Decisionneering. במערכת משתמשים אנשי מכירות כדי לזהות דפוסי היצע וביקוש עתידיים, דפוסי הכנסות, הוצאות עתידיות ועוד. המערכת מבוססת על שיטת, שהיא פיתוח של שני פרופסורים - Box ו- Jenkins - בסוף שנות הששים של המאה הקודמת. הם פרסמו אותה בספר "Time Series Analysis". (פסיג, 2008, ע' 90).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרת של Box et al. בשם: Time Series Analysis: Forecasting and Control. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

  • ניהול: ניתן לציין את מערכת DNA-7 של חברת TECI, המבוססת על תורת הרשתות (ראה דף ויקי נפרד: רשת) שאמורה להשיב לנו רמות מסוימות של ניבוי לגבי עובדים ותהליכים בארגון, ולענות על שאלות כמו למי סיכוי טוב יותר להצליח במשימות מסוימות, מי מתפתח להיות "טלאנט", מהי הדרך הטובה ביותר לבצע תהליך מסוים וכדומה.
  • שיטור: שיטה זו מכונה "ניבוי בשיטור" ('"Predictive Policing"). במסגרתv פועלים מתמטיקאים, אנתרופולוגים, קרימינולוגים ושוטרים באוניברסיטת קליפורניה שבלוס-אנג'לס בפרוייט המכונה MASC (קיצור של Mathematical and Simulation Modeling of Crime) יחזקאלי, 2010).
  • ביטחון: מערכת ה- FAST (קיצור של Future Attribute Screening Technology) מיועדות לחיזוי התנהגות עתידית של אדם כזה או אחר. המערכת פותחה במחלקה לביטחון המולדת של ארצות-הברית, כתולדה ישירה של פיגועי ה-11 בספטמבר. הרעיון הוא לזהות "כוונת זדון". לפי הנחת המוצא, כשאדם זומם לבצע פשע הוא מתנהג לא רגיל כדי להסתיר את כוונותיו מרשויות החוק, למשל בשדה תעופה, ולהתנהגות חשודה יש מאפיינים פיזיולוגים ברורים.

כתב עת העוסק כולו בשיטות חדשות לזיהוי תבניות בתחומים שונים נקרא Journal of Time Series Analysis. הוא רואה אור בהוצאת Blackwell.

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה