גרשון הכהן: היעדרה של עיר בחייה של אומה

[בתמונה: גרברנד ואן דן אקהוט - הלוי: פילגש בגבעה, 1650 תמונת שמן על קנבס 96.5 x 121.9 ס"מ נשיונל גלרי, WASHINGTON D C. יצירה מהמאה ה-17]

[בתמונה: גרברנד ואן דן אקהוט-הלוי: פילגש בגבעה, 1650 תמונת שמן על קנבס 96.5 x 121.9 ס"מ נשיונל גלרי, WASHINGTON D C. יצירה מהמאה ה-17]

בין העיר לבין המרחב הכפרי - כמו בין מרכז הציוויליזציה לבין הספרfrontier) ) ראוי שתתקיים מערכת זיקות, המתגלה כהכרחית לשיווי משקל של מערכת חברתית. העיר היא המסמנת את השלטון והחוק, את מרכזי כלכלה והרוח, אך היא ניזונה מן המרקם הכולל הקשור אליה בתנועה יומית. מצבם של שבטי ישראל בהעדרה של עיר, נדון לאבדן שיווי משקל מערכתי, כמו גורם שמיים הנקלע לסחרור בהעלמות המסה הגדולה סביבה הוא נע במסלולו הקבוע. זה היה מצבם של שבטי ישראל, בתקופת השופטים.

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, לחצו כאן]

929

עודכן ב- 29 ביולי 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ספר שופטים מביא בפרק יז שתי פרשיות עיקריות: סיפור מיכיהו וסיפור פילגש בגבעה. חלקו המפרשים רש"י ורד"ק בשאלה מתי התרחשו האירועים המסופרים לנו.

רש"י אומר: שתי פרשיות הללו של מיכה ושל פילגש בגבעה, בתחילת השופטים היה. ולראיה, מביא את דברי הלוי מסיפור פילגש בגבעה שאמר על יבוס שבירושלים: לא נסור אל עיר עובדי כוכבים, למדנו שעדיין לא כבשו את ירושלים (רש"י, פסוק א').

הרד"ק חולק עליו וגם הוא עוסק בשאלת כיבוש ירושלים כנקודת ייחוס היסטורית, ומסביר שגם אם מצוין כיבוש ירושלים בתחילת ספר שופטים, המשיכו היבוסים לחיות בה.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'מפילגש בגבעה למלחמת אחים', לחצו כאן]

[בתמונה: הלוי ופילגשו נכנסים לעיר "גבעה". ציור משנת 1250; הציור הוא נחלת הכלל]

[בתמונה: הלוי ופילגשו נכנסים לעיר "גבעה". ציור משנת 1250; הציור הוא נחלת הכלל]

כרונולוגיה של אסון קבוע מראש...

[בתמונה משמאל: מיכה והדנים. חיתוך עץ מאת יוהאן כריסטוף וייגל, 1695. התמונה היא נחלת הכלל]

בשאלת עיתוי ההתרחשות אני מקבל את עמדת רד"ק. אבל הכרח מבחינתי לציין כי השאלה ההיסטורית ממש אינה חשובה לענייננו.  עצם בחירת המספר והעורך של ספר שופטים, להעמיד את הפרקים בסדר הזה, היא לכשעצמה מסר הדורש עיון ופרוש.

[בתמונה משמאל: מיכה והדנים. חיתוך עץ מאת יוהאן כריסטוף וייגל, 1695. התמונה היא נחלת הכלל]

הכיוון המוביל מראשית הספר, לקראת סיפור פילגש בגבעה, על מלוא השפל המוסרי המתואר בו ומלחמת אזרחים רוויית קורבנות הבאה בעקבותיו, הולך ונבנה פרק אחר פרק, ככרונולוגיה של אסון קבוע מראש, שזרעיו נזרעים כבר בראשית הספר.  לכל פרק, במעלה הדרך מכוון תפקיד בצמיחה לקראת האסון הגדול, ומנקודת מבט זו נתבונן בסיפור מיכה.

תמצית הרקע לסיפור מיכה, נטועה בצורת ההתארגנות המרחבית, בה חיו והתקיימו שבטי ישראל, באותם ימי השופטים.  בני ישראל ירשו את הארץ, חילקוה לנחלות חקלאיות והתמסרו לאורח החיים של איכרים על אדמתם. בערים הגדולות נותרו עמי הארץ הכנענים. ריכוזים עירוניים נכריים בתרבותם כמו שכם ויבוס, נותרו נטועים בלב פזורה חקלאית של שבטי ישראל, שהלכו ושקעו בבדידות ה'סוציומטית' בתיאור: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". זהו מצב חברתי הנעדר תנועה אל מרכזי התכנסות, בהם נוצרים התנאים להיווצרות חיי רוח ותודעת זהות, שיש בכוחה ללכד חמולות ושבטים סביב סיפור תרבותי מאחד.

עד כיבוש ירושלים על ידי דוד, שבטי ישראל לא יצרו לעצמם מירקם חיים עירוני. רק הלוויים, חסרי הנחלה, בפיזורם בין השבטים, נעו ממקום למקום. זה הגיון התנועה במרחב, לא רק של איש שבט לוי המצטרף אל מיכה, אלא גם האיש הלוי של פילגש בגבעה ואף אלקנה אבי שמואל בתחילת ספר שמואל. כולם לוויים, חסרי נחלה. ובפרק זה, הדבר כתוב במפורש: "ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי, והוא גר שם. וילך האיש לגור באשר ימצא, ויבוא הר אפרים עד בית מיכה, לעשות דרכו." (פסוקים ז'-ח).

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ אלקנה, פנינה וחנה (אלקנה ההולך לבית ה' עם חנה ופנינה- שתי נשותיו)/ ציירה: אהובה קליין (c)]

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ אלקנה, פנינה וחנה (אלקנה ההולך לבית ה' עם חנה ופנינה- שתי נשותיו)/ ציירה: אהובה קליין (c)]

משמעות היעדרה של עיר בחיי שבטי ישראל

ובכן, לשבטי ישראל באותם ימים, לא הייתה עיר לבוא אליה, לא היה להם מקום להתכנס ולהתארגן בצורות קיום נוספות, שרק העיר מאפשרת: מסחר, בעלי מלאכה, וכהני תרבות ורוח. כולם פרט ללוויים, היו קבועים למקומם. מעשהו של מיכה, המכונן בעזרת אמו, 'בית אלוהים', עם פסל ומסיכה, נבע כנראה מן החסך הגדול במרכז תרבותי- רוחני, אליו ניתן היה להתכנס.

להעדרה של עיר, בחיי שבטי ישראל בתקופת השופטים, השלכות רבות והן אולי גם הרקע לניוון ולהתדרדרות המוסרית. עיר היא מקום שאינו יכול להתארגן בלי חוק וכללים. גם המטבע ככסף עובר לסוחר, הוא תוצר של כלכלת העיר. בניגוד למרחב החקלאי, המסחר והתעשייה בעיר, אינם יכולים להתנהל רק בסחר חליפין.

אכן, פרק י"ז פותח במעשה 'אלף ומאה הכסף' שגנב מיכה מאמו. בחברה חקלאית, כאשר הנחלה עוברת בירושה מאב לבניו והולכת ומצטמצמת בחלקיה מדור לדור, חייב להיות מוצא למצוקת הצעירים: או במסע מלחמה להתפשטות במרחב, כמעשה בני דן בפרק י"ח, או בהתכנסות אל מירקם החיים העירוני. מעשה פילגש בגבעה הוא ביטוי לדור צעיר שלא נמצא לו מקום בהתהוות הבלתי מכוונת של תהליכי צמיחה דמוגרפיים. בהעדר מלך ושלטון, התהוות זו הפכה גם לפוטנציאל כאוטי.

בין העיר לבין המרחב הכפרי - כמו בין מרכז הציוויליזציה לבין הספר (frontier) - ראוי שתתקיים מערכת זיקות, המתגלה כהכרחית לשיווי משקל של מערכת חברתית. העיר היא המסמנת את השלטון והחוק, את מרכזי כלכלה והרוח, אך היא ניזונה מן המרקם הכולל הקשור אליה בתנועה יומית. מצבם של שבטי ישראל בהעדרה של עיר, נדון לאבדן שיווי משקל מערכתי, כמו גורם שמיים הנקלע לסחרור בהעלמות המסה הגדולה סביבה הוא נע במסלולו הקבוע. זה היה מצבם של שבטי ישראל, בתקופת השופטים.

בניגוד לתקופת השופטים, להתנחלות החלוצים במרחביי הספר של ארץ ישראל בראשית ימי הציונות, התקיימה במקביל מגמת התהוותה של העיר תל אביב, שיצרה מראשיתה את מערכת הזיקות הכלכלית והתרבותית עם מרחב הספר. על התפתחותה של תל אביב כמרכז תרבות לישוב היהודי המתהווה, כתב האדריכל שרון רוטברד בספרו: "עיר לבנה, עיר שחורה": "תהליך הבניה הפיזית של העיר שזור בתהליך ההבניה התרבותית שלה. השליטה בתהליך ההבניה התרבותית של המרחב, היא אולי עמוקה ואפקטיבית יותר מכל שלטון פוליטי או מצע מפלגתי, כי ההגמוניה, בניגוד לכל התצורות הגלויות של השלטון, נוכחת בכל, אבל גם סמויה מן העין..." (שם ע' 16).

בסרטון: תל אביב כמרכז תרבות ליישוב היהודי המתהווה:

.

זה תפקידה של עיר, והעדרה מחיי שבטי ישראל בימי השופטים, מתואר במעשה מיכה כמצוקה המתחילה להיות מודעת. באופן הזה מציע סיפור מיכה ברצף הסיפרי, רקע להבנת ההתפתחות בפרקים הבאים: מצד אחד, מסע ההתפשטות המרחבית של בני דן; ומצד שני, התדרדרות מוסרית של בני בנימין.

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *