גרשון הכהן: ספר שופטים וסוגיית הגבול הבינלאומי – עד כמה הוא יציב?

[בתמונה: גבול בינלאומי - עד כמה הוא יציב? מקור התמונה: Photo by Moose Photos from Pexels]

[בתמונה: גבול בינלאומי - עד כמה הוא יציב? מקור התמונה: Photo by Moose Photos from Pexels]

מאזני הכוחות נבחנים בכל יום מחדש, וממש לא מומלץ להיות חלש. התנהלות בין העמים, אינה מקיימת התחייבות ממשית לחוק או להסכמים, פרט למשוואת הכוח. גם שלוש מאות שנה של חזקה מוכרת וגבול מוכר, אינם מונעים את פיתוי המלחמה, בשעה שניכרת חולשה... 

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר]

929

עודכן ב- 28 ביולי 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

פרק יא בספר שופטים עוסק במלחמת ישראל עם בני עמון (המפה למטה מאפשרת הצצה על גבולות המזרח התיכון הקדום בתקופה מאוחרת יותר, אולם מאפשרת הבנה גם של אותה תקופה. ממלכת עמון, הצבועה בתכול, היא בעצם סוריה של אותה תקופה).

הסיבה למלחמה - עוצמתו של ישראל נחלשת בשל הפיצול והניכור בין השבטים, המאפיינים את תקופת השופטים; ועוצמת עמון מתחזקת. מתורת המערכות המורכבות אנו יודעים כי גורם שמתחזק במערכת, בוחן מהר מאוד את יכולתו לשנות את חלוקת הנכסים והטריטוריות ולחלקה מחדש בהתאמה לחלוקת העוצמה.

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בתמונה: זה מאבק העוצמה, טמבל! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: זה מאבק העוצמה, טמבל! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

דיון קלאסי בחוק הבינלאומי, מהסוג המוכר לנו היום...

[מפת המזרח התיכון הקדום הועלתה לויקיפדיה ע"י Amirki talk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הדיון המוצג בו בין יפתח לבין מלך בני עמון, נראה כדיון קלאסי בחוק בינלאומי ובמאמצי הידברות למניעת מלחמה, המוכרים לנו היטב מימינו אלה:

[המפה משמאל הועלתה לויקיפדיה ע"י Amirki talk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

יב וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים, אֶל-מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן לֵאמֹר:  מַה-לִּי וָלָךְ, כִּי-בָאתָ אֵלַי לְהִלָּחֵם בְּאַרְצִי. יג וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן אֶל-מַלְאֲכֵי יִפְתָּח, כִּי-לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת-אַרְצִי בַּעֲלוֹתוֹ מִמִּצְרַיִם, מֵאַרְנוֹן וְעַד-הַיַּבֹּק, וְעַד-הַיַּרְדֵּן; וְעַתָּה, הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם.  יד וַיּוֹסֶף עוֹד, יִפְתָּח; וַיִּשְׁלַח, מַלְאָכִים, אֶל-מֶלֶךְ, בְּנֵי עַמּוֹן.  טו וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה אָמַר יִפְתָּח:  לֹא-לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת-אֶרֶץ מוֹאָב, וְאֶת-אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן.  טז כִּי, בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם; וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-יַם-סוּף, וַיָּבֹא קָדֵשָׁה.  יז וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ, וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְגַם אֶל-מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח, וְלֹא אָבָה; וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בְּקָדֵשׁ.  יח וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר, וַיָּסָב אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת-אֶרֶץ מוֹאָב, וַיָּבֹא מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב, וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן; וְלֹא-בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב, כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב.  יט וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים, אֶל-סִיחוֹן מֶלֶךְ-הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן; וַיֹּאמֶר לוֹ יִשְׂרָאֵל, נַעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצְךָ עַד-מְקוֹמִי.  כ וְלֹא-הֶאֱמִין סִיחוֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֶּאֱסֹף סִיחוֹן אֶת-כָּל-עַמּוֹ, וַיַּחֲנוּ בְּיָהְצָה; וַיִּלָּחֶם, עִם-יִשְׂרָאֵל.  כא וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-סִיחוֹן וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ, בְּיַד יִשְׂרָאֵל--וַיַּכּוּם; וַיִּירַשׁ, יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל-אֶרֶץ הָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא. כב וַיִּירְשׁוּ, אֵת כָּל-גְּבוּל הָאֱמֹרִי--מֵאַרְנוֹן, וְעַד-הַיַּבֹּק, וּמִן-הַמִּדְבָּר, וְעַד-הַיַּרְדֵּן.  כג וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הוֹרִישׁ אֶת-הָאֱמֹרִי, מִפְּנֵי, עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל; וְאַתָּה, תִּירָשֶׁנּוּ.  כד הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ, כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ--אוֹתוֹ תִירָשׁ; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, מִפָּנֵינוּ--אוֹתוֹ נִירָשׁ.

יפתח שלח שליחים אל מלך עמון והם העבירו מסר, המבטא רקע היסטורי לטענת החזקה של בני ישראל בגלעד. מעבר לפרוט סדר ההתרחשות ההיסטורי, לכיבושיי בני ישראל בימי משה, יפתח העלה גם טענה בעלת תוכן משפטי:

כה וְעַתָּה, הֲטוֹב טוֹב אַתָּה, מִבָּלָק בֶּן-צִפּוֹר, מֶלֶךְ מוֹאָב:  הֲרוֹב רָב עִם-יִשְׂרָאֵל, אִם-נִלְחֹם נִלְחַם בָּם.  כו בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ, וּבְכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל-יְדֵי אַרְנוֹן, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא-הִצַּלְתֶּם, בָּעֵת הַהִיא?  כז וְאָנֹכִי, לֹא-חָטָאתִי לָךְ, וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה, לְהִלָּחֶם בִּי (שופטים י"א, כ"ה-כ"ו).

במילים פשוטות יפתח שואל את מלך עמון: עכשיו נזכרת? שלוש מאות שנה איש לא התקומם, אז למה דווקא עכשיו? הטיעון נראה רציני. אבל מתוך תחושת העוצמה שהפעימה את מלך בני עמון, הוא לא שמע לדברי יפתח (ראו תמונה למטה):

[בתמונה: יפתח ומלך בני עמון - הטיעון נראה רציני. אבל מתוך תחושת העוצמה שהפעימה את מלך בני עמון, הוא לא שמע לדברי יפתח... מקור: Nicolaes Ryckmans, naar Pieter de Jode (I), 1643 Rijksmuseum. התמונה היא נחלת הכלל. למקור ברשת, לחצו כאן]

זו תמצית אשליית היציבות המתבססת על צדק והגיון משפטי

אלמלא נחלשה עוצמתם של בני ישראל, שלוש מאות שנות שלטונם בארץ סיחון, יכלו להימשך באין מפריע. מרגע שהתחזקה עוצמתם של בני עמון ונראתה להם הזדמנות לכבוש חבלי ארץ מבני ישראל, מה שהוביל אותם היה תחושת הכוח.

כאן מוצג שיעור בריאל-פוליטיק (ראו את הכרזה למטה): כל יום הוא יום חדש. מאזני הכוחות נבחנים בכל יום מחדש, וממש לא מומלץ להיות חלש. התנהלות בין העמים, אינה מקיימת התחייבות ממשית לחוק או להסכמים, פרט למשוואת הכוח. גם שלוש מאות שנה של חזקה מוכרת וגבול מוכר, אינם מונעים את פיתוי המלחמה, בשעה שניכרת חולשה.

[למאמר: 'מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים', לחצו כאן]

בכרזה - האלוף גרשון הכהן על מאזני כוחות בין עמים: כאן מוצג שיעור בריאל-פוליטיק (ראו את הכרזה למטה): כל יום הוא יום חדש. מאזני הכוחות נבחנים בכל יום מחדש, וממש לא מומלץ להיות חלש. התנהלות בין העמים, אינה מקיימת התחייבות ממשית לחוק או להסכמים, פרט למשוואת הכוח. גם שלוש מאות שנה של חזקה מוכרת וגבול מוכר, אינם מונעים את פיתוי המלחמה, בשעה שניכרת חולשה. הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

.

5 thoughts on “גרשון הכהן: ספר שופטים וסוגיית הגבול הבינלאומי – עד כמה הוא יציב?

  1. Pingback: גרשון הכהן: משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית - ייצור ידע

  2. אייל שטיינר הגיב:
    האדם בונה מבנים מורכבים – פיזיים או רעיוניים – אבל בסופו של יום, האדם של היום לא שונה משמעותית מהלקט של לפני אלפי שנים, ובאופן רחב יותר – איננו שונים מהותית מפרימטים או יונקים אחרים. גבול בינלאומי קיים בעיקר בראש שלנו (יחד עם מכשול פיזי מסויים בשטח). גבול בינלאומי אינו חוק טבע, ולכן טבע האדם "לאתגר" את המכשול הרעיוני/פיזי הזה.

    • מיה ויינשטיין השיבה:
      זה הרבה יותר בסיסי. האדם מתמגנט על חולשה ומנצל אותה לצרכיו האישיים שמונעים ממנעד רחב של רגשות וגם חולשות

      • אייל שטיינר השיב:
        דווקא נראה לי שאני הלכתי קצת יותר אחורה ממך. ברור שתוקפים חולשות. השאלה היא למה? אבא אבן צדק שאמר "מדינות נוהגות בתבונה רק לאחר שניסו את כל האפשרויות האחרות." כמו באבולוציה – אנחנו מנסים כל הזמן לשנות ולהתפתח מהמצב הקיים. אנשים שתומכים בתכנון תבוני טוענים שלא ניתן להגיע לרמת המורכבות והאיזון הביולוגי בטבע, אך האבולוציה דווקא מסבירה היטב בדיוק איך מגיעים ממקום אחד למישנהו.

        בפשטות – בין אם אנחנו החלשים, ובין אם אנחנו החזקים, אנחנו כל הזמן מנסים לדחוק את הגבולות ובודקים כיצד ניתן לאתגר את הסטטוס קוו כדי לשפר את מצבנו עוד יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *