נושא לימוד: הדוברות המשטרתית כמקרה בוחן

[בכרזה: אוי, הדוברות המשטרתית... הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: אוי, הדוברות המשטרתית... הכרזה: ייצור ידע]

מוסד ‏הדוברות המשטרתית הוא דוגמה קלאסית לניוון ארגוני, שבו ככל שגורם מטה פחות ופחות אפקטיבי, כך הוא תופח וגדל, יותר ויותר, עד לממדים מבהילים!

[לחזרה לתוכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת מצגת הפרק: הדוברות המשטרתית; הדוברות המשטרתית - שאלות חזרה[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן] [פק"א מס' 13/22: רה ארגון חטיבת דוברות המשטרה: דוברות משטרה]

עודכן ב- 6 ביולי 2022

קורס זה בנוי ללמידה עצמית. לפרק הפתיחה ולכל פרק מצורפת הרצאת המרצה ומצגת הפרק. בתום כל פרק מצגת שאלות חזרה ותשובות, בנוסח שאלות הבחינה. בכל פרק תוכלו לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תענה

הדגשים לניתוח מקרה בוחן:

  • כל עיסוק בנושא כלשהו, מכיל עובדות; משמעויות ומסקנות.
  • עובדות כוללות את פרטי האירוע; שבהם, כולנו מחויבים לאמת העובדתית; ואת התיאוריות הרלוונטיות במדעי המשטרה, במדעי הניהול, בתחום התקשורת וכדומה.
  • המשמעויות והמסקנות על בסיס העובדות הן של כל אחד מאיתנו; וכל אחד חופשי להניח את שלו.
  • אם טעיתי בעובדה או שבידכם תיאוריה אלטרנטיבית שיכולה להתאים, אשמח אם תאירו את עיני.
  • הפרשנות המקצועית שלי למקרה – כמו לאירועים אחרים – אינה מחייבת איש; וגם לא תבחנו עליה!

החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

הביורוקרטיזציה של הדוברות: הדגשים

  • דוברות המשטרה היא גוף שאוהבים לחבוט בו ולתלות בו את תדמית המשטרה המקרטעת. אולם, האמת היא שעד אמצע 2011 (למעט הפרעה קטנה באמצע), זה היה אחד הגופים האפקטיביים ביותר במשטרת ישראל.
  • הוא הפך ל"אימפריה" בימיו של המפכ"ל יוחנן דנינו (90 תקנים) ... והתוצאה: מעולם לא עשתה המשטרה שגיאות תקשורתיות גסות כמו בקדנציה שלו... בפרק זה ננסה להבין למה.
  • התקשורת היא שותף טבעי וחיוני למשטרה לצורך מילוי תפקידה. על מנת שהמשטרה תמלא את תפקידה העיקרי – שמירת סדר החיים, היא חייבת לגרום לעיקר האוכלוסייה להישאר בצד הנורמטיבי.
  • המשטרה משיגה בציבור דימוי כוזב של "רשע ורע לו" בדרך של מעצר והבאה לדין של מספר קטן יחסית של עבריינים, ומתן הד גדול לכך על ידי התקשורת. כך מתאפשר לנו להתקיים כחברה!
  • הצורך האמתי הזה בתקשורת, הביא את המשטרה לפתח מערך דוברות מעולה יחסית לארגון ביורוקרטי. המודל המשטרתי של הדוברות היה מבוזר, גמיש ומהיר תגובה, ועשה למשטרה ולמפקדיה הבכירים שירות גדול!
  • למרות זאת, דווקא בתוך הארגון הוא היה מוערך פחות ממה שהגיע לו (היום הוא איננו מוערך ובצדק!) ... משטרת ישראל פזלה כל העת לעבר אחותה הבכירה הצבא. היא חפצה תמיד להעתיק את המודל הצה"לי.
  • מודל הדוברות הצבאי רחוק מלהיות מודל טוב למשטרת ישראל. הוא ביורוקרטי, מסורבל, מאחר להגיב, ופעמים רבות – איננו רלוונטי בעתות משבר... אבל זו ממלכה נוספת למנגנון המשטרתי...
  • היו תקופות שהמשטרה שילמה הון למשרדי יחסי ציבור, כמו בשנת ההתנתקות (1995).
  • בפועל, התקשורת חייבת ליצור שותפות – לא נוחה ככל שתהיה – עם המשטרה. עבורה, המשטרה היא מונופול על עניין ודרמה בזמן אמת, שמעטים הגופים שיכולים להתחרות בו, אם בכלל (מד"א היא דוגמה לדוברות מעולה...).
  • משטרת ישראל היא אחד הגופים המסוקרים ביותר על ידי אמצעי תקשורת ההמונים במדינת ישראל. כמעט בכל אחת ממהדורות החדשות מסוקרים אירועים שיש להם קשר ישיר או עקיף למשטרה ולעיתים מזומנות, המשטרה אף מוזכרת בהם באופן ישיר.
  • המשטרה מנצלת את המונופול הזה היטב, למטרות של יחסי ציבור לבכירי הארגון; ככלי במאבקים התוך ארגוניים; היא מתגמלת מקורבים, ונפרעת מאלה בתקשורת, שלטעמה פגעו באינטרסים שלה... דוגמה לכך היא, למשל פרשת מעצר שלומי לחיאני, 28/12/09, שבה ערוץ 2 וצוות ynet  קיבלו בלעדיות ב"כיסוי" הפסול של מעצרו המתוקשר של ראש עיריית בת-ים!
  • אין ספק שמבחינה דמוקרטית זהו מעשה שלא יעשה... אבל משמעותה של עוצמה היא שמי שיכול עושה!
  • האופן שבה פועלת המשטרה מאפשר לכתבים להיות אפקטיביים במאמץ מינימלי. השותפות הזו מאפשרת לעיתונאי מגוון של חומר, אך הופכת אותו לעיתונאי פחות טוב. הוא מוצא עצמו שותף להצגה לא מאוזנת של הדברים, תוך הישענות כמעט בלעדית על מקורות משטרה בשלב הראשוני של החקירה.
  • משטרת ישראל בעזרת מערך הדוברים המבוזר שלה, "מציפה" את הכתבים. חומר דוברותי מתפרסם במספר עיתונים במקביל, מבלי שהעיתונאי ו/או העורך שינו בהם דבר; וזה ממכר! כשהכל מגיע לידיים בלי צורך לטרוח, אין רעב, ואין רצון לחפור. אין גם רצון "לשבור" את ההרמוניה עם הדובר. חישבו כמה פרשיות נוספות היו מתפוצצות אם כתבי המשטרה היו רעבים...
  • השותפות הזאת לא טובה מבחינה דמוקרטית. הדובר המשטרתי הוא המקור העיקרי לבירור החשדות שבגינן נעצר החשוד, שפעמים רבות אינן מוכחות, ושהחקירה והפרסומים הפכו למכשיר ענישה העומד בפני עצמו. התופעה קרויה: משפט על ידי המשטרהלמשל: החקירה בסניף הירקון של בנק הפועלים בחשד להלבנת הון (6 במרץ 2005): המהומה התקשורתית גרמה נזק בלתי הפיך להשקעות בישראל, ולא היה לה הד מקביל בבית המשפט!
  • אבל תקשורת כבר מזמן איננה כלי של הדמוקרטיה. היא נשלטת על ידי בעלי עוצמה, ואלה עושים בה שימוש גרוע אף יותר בהמשך המאבק החקירתי והמשטרתי...
  • התקשורת עומדת על רגליה האחוריות רק בשלושה מקרים: מניעת המידע מהתקשורת: כאשר ה"סם" מתמעט או ממעט להגיע מסיבות זרות...; כאשר עובדים עליה (שתילת "דיס אינפורמציה"); והבעייתיות של הוצאת צווי איסור הפרסום. כל זה, בעיקר במקרים שבהם מניעי המשטרה נחשדים כנגועים בשיקולים של יחסי ציבור.
  • אז מה קרה ביחסי משטרה-תקשורת בעידן דנינו? הבעיה נעוצה בסוגיית מאבקי העוצמה במשטרה.
  • כמנהג מפקדי המשטרה, דנינו נפטר מיד מהדובר המעולה הקודם, רפי יפה, כיוון שהוא איש של קודמו, דודי כהן (הוא לא...). המשמעות: כל הידע מתאדה, בזמן שהוא הכי דרוש!
  • דנינו ראה לנגד עיניו את המודל של דובר צה"ל. הוא הקים מערך דוברות של 90 איש! המשמעות: שדה קרב של מאבק על טריטוריות בממלכה החדשה; וכשארגון טרוד במריבות פנימיות, אין לו קשב החוצה.
  • הוא מינה דובר חיצוני לארגון, דובר עיריית ת"א לשעבר, הלל פרטוק, שנכנס לתפקידו ביום הכניסה של דנינו לתפקיד, ללא היכרות וניסיון, בזמן שדנינו היה זקוק לו יותר מכל... הרעיון: דובר אחד מרכזי ובעל השפעה מוחלטת שכל הדוברים האחרים כפופים ישירות אליו.  זה פטנט ישן שכבר נוסה מספר פעמים ונכשל. למה? כי זוהי פגיעה במאבק העוצמה: קיצוץ במעמד הניצבים... המשמעות: כוחות גדולים מאוד יכשילו את זה...
  • זה היה משחק בכוחות לא שווים... פרטוק (עובד עיריה 10 שנים) עף אחרי 56 ימים, מבלי שיבין אפילו מי ירה בו... הוא מוחלף על ידי אלון לבבי, שמקודם לתפקיד סגן מפקד המחוז הדרומי אחרי שנה וחצי (2013). רפי יפה - המקצועי והטוב – מוחזר לתפקיד ומקודם, אבל הכאוס כבר בעיצומו. הוא כבר לא יכול לעשות דוברות. הוא עסוק בפוליטיקה ארגונית ובניהול הממלכה... שלושה דוברים בקדנציה אחת וממלכה שורצת תככים...
פיני פישלר - המשטרה צריכה שוטרים טובים...
  • וסיפור שהתחיל רע הסתיים רע: ביוני 2015 מונע המפכ"ל דנינו כניסת עיתונאים למסיבת הפרידה שלו, מה שמבטיח כיסוי עיתונאי שלילי אופטימלי! האם הוא התייעץ על קיום המסיבה? על ההחרמה של העיתונאים? עם מי? אם כך נראית קדנציה של מפכ"ל מבחינה תקשורתית, בשביל מה הקימו את המפלצת הביורוקרטית הזאת? למי היא הועילה?
  • מי עדיין מרוויח מהסאגה הזאת? המנגנון כמובן! מי הפסיד? כל היתר!
  • ומה קרה כשנכנס מפכ"ל חדש (רוני אלשיך)? כיוון שהמערכת לא מתפקדת באפקטיביות, הוא הביא יחצ"ן מבחוץ...
46d260a3-b6dc-4f99-8ce9-8b27edac6b0e וגם:
  • המצב שבו גם המפכ"ל, גם היועץ, ליאור חורב, וגם הדוברת, מירב לפידות, חדשים יצר קומדיה של טעויות, שהתקבעה בעבודה תקשורתית גרועה ובחשיבה מעוותת. התוצאה: כישלון מהדהד!מדיניות הסגירות גם עודדה כתבים לחפור ולחפש פרשיות; והמפכ"ל הפך לשק חבטות ולמוקד להלעגה.
  • כיוון שאלשיך הביא אנשים פוליטיים הוא קיבל עצות פוליטיות: להתייצב בראש חוקרי נתניהו כדרך 'לאתרג' את עצמו... התוצאה: ידיעות אחרונות ו'הארץ' יורדים מהמפכ"ל, אבל המשטרה - ובעצם, מערכת אכיפת החוק כולה - הפכה לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה.
  • התלות של אלשיך ביועצו חורב הביאה לפיאסקו נוסף: שערוריית הארכת חוזה היועץ לתקרה של עוד שלושה מיליון ש"ח.
  • אז מה עושים כשיש משבר? מוסיפים עוד 90 תקנים ליחידת הדוברות!
  • פרשת מצלמות המהירות הייתה אחד האירועים המביכים ביותר בתולדות המשטרה: למרות שידעה שהמצלמות אינן תקינות, המשטרה ממשיכה לאכוף ולא מוסרת דין וחשבון לציבור! הדוברת מופיעה ברדיו ומסבירה שהעלימו את הסוגיה כדי להציל את האזרחים מעצמם, שהרי מה יהיה עם תופסק האכיפה... התוצאה: המפכ"ל נשאר בתפקידו... מפקד אגף התנועה קודם... הוקרבה קצינה אחת בדרגת ניצב משנה...
  • אם היה אלשיך יוצא לאזרחים ועוצר את האכיפה, היה מעמדו הציבורי נוסק! אבל, אלשיך כמו אלשיך...

[למאמר: המשטרה וביזיון מצלמות המהירות, באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

  • מחליפו, מוטי כהן, עוד כממלא מקום, שם קץ לפארסה ומסיים ביומו הראשון בתפקיד - את הקדנציה של הדוברת לפידות והממונה עליה. הוא מוריד בתבונה את דרג הדוברים בתקשורת לרפ"ק – סנ"ץ: קצינים כאלה, שבאים מהשטח, מעוררים אהדה; וגם הטעויות שלהם והעילגות, לעתים, מתקבלת בציבור באהדה; זאת, בעוד שדברים של קצינים בכירים מושכים אש ומחייבים תגובה, מפוליטיקאים ומאנשי תקשורת!
  • יחידת הדוברות מתפנה לעסוק בדוברות עקיפה במקום באקטואליה. התוצאה מבטיחה!
  • שיא ההצלחה הדוברותית – במהומות האתיופים, דווקא בשל היעדר דוברות, שלא אפשרה לשריפה 'להתלקח': מוטי כהן איננו נגרר לדבר; וגם הבכירים שותקים, והמשטרה צולחת בהצלחה את המשבר, מהגדולים בתולדותיה, ומצליחה להחזיר לעצמה את הלגיטימציה הציבורית שאבדה!

[למאמר: 'משהו טוב קורה לדוברות המשטרתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'לגיטימציה משטרתית', לחצו כאן]

  • אבל בהצלחה זרועים זרעי הכישלון הבא... לחצים מבפנים וקנאה במחוז ירושלים, על הצלחת הסדרה, גורמים לשליחה לתקשורת של שני ניצבים בולטים צעירים: אמנון אלקלעי ועמי אשד. התוצאה: שניהם 'נשרפים'...

[למאמר: 'שמרו על הבכירים שלכם - אל תשרפו אותם בתקשורת', לחצו כאן]

המשך יבוא...

מושגים

[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

קריאה

6 thoughts on “נושא לימוד: הדוברות המשטרתית כמקרה בוחן

  1. Pingback: בין המשטרה לציבור: תכנית הקורס - ייצור ידע

  2. Pingback: בין המשטרה לציבור: תכנית הקורס - ייצור ידע

  3. Pingback: הכל על הדוברות המשטרתית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: משטרה - פשיעה - חוק - חברה: תוכנית הקורס - ייצור ידע

  5. Pingback: איך מנטרלים מפכ"ל בחצי שנה... - ייצור ידע

  6. Pingback: משטרה - פשיעה - חוק - חברה: תוכנית הקורס - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *