פנחס יחזקאלי: כאורדר – לחזור מן הכאוס לסדר חדש

תקציר: כאורדר (Chaorder) הוא היווצרות סדר חדש מתוך הכאוס. מושג זה נוצר על ידי די וו' הוק (Dee W. Hock), מייסד VISA הוא הגדיר את ארגונו כבנוי על עקרונות אבולוציוניים, ולא על הנחות היררכיות מסורתיות, לאחר שהיה שותף בוועדה שהצליחה להסדיר את הכאוס שהתחולל בשוק כרטיסי האשראי בארצות הברית. בעוד שהכאוס מוגדר כסוג התנהגות של מערכת מורכבת, שהתנהגותה מתנהלת על פי דפוס / תבנית, שאינו ידוע;הרי שבכאורדר אנו מצליחים לאתר את דפוס הפעולה הנכון, לרסן את הכאוס, ולהחזיר את המערכת לשליטה.

[בתמונה: טנקי T-34 מורדים מפס הייצור היישר לחזית. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

אל תלך לאן שמובילה הדרך. במקום זאת, לך במקום שאין בו דרך והשאר שם שביל... (הרולד ר' מקאלינדון)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחד הנסים הגדולים של מלחמת העולם השנייה הוא האופן שבו נחלצה הכלכלה הסובייטית מהכאוס שכפו עליה הגרמנים ב'מבצע ברברוסה'. הנס הזה מתואר היטב בספרו של ההיסטוריון הבריטי, ריצ'רד אוברי, "למה ניצחו בעלות הברית":

ב- 1941 הייתה הכלכלה הסובייטית קרובה להתמוטטות גמורה. בתוך חודשים אחדים כבשו הכוחות הגרמנים את אזורי התעשייה והחקלאות החשובים של הכלכלה הסובייטית (אוברי, 1999, עמ' 198-197):

  • שדות התבואה העשירים במערב, "סל הלחם" הסובייטי, עברו לידי האויב. ב- 1942 ירדה אספקת התבואה ל- 130 מיליוני האזרחים הסובייטיים באזורים הלא כבושים כדי מחצית;
  • ייצור הבשר ירד עוד יותר.
  • שליש מרשת הרכבות הסובייטית ו- 40% מייצור החשמל אבדו.

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

  • הדם הזורם בעורקי התעשייה המודרנית - אספקת פחם, פלדה ועפרות ברזל - הצטמצם כדי רבע משיעורו הקודם.
  • זמינותם של חומרי גלם חיוניים לייצור הנשק המודרני - אלומיניום, מנגם נחושת - ירדה בשני שלישים ויותר.

המדינה הסובייטית לא הייתה עוד הכלכלה המתועשת השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית וגרמניה. היא ירדה, במכה אחת, לקבוצת הכלכלות הקטנות יותר, כמו צרפת, איטליה ויפן. אם קודם הייתה עתירת משאבים, עכשיו נעשתה ענייה כמעט בכל, חוץ מנפט, עץ ועופרת (אוברי, 1999, ע' 198).

ממשלה אחרת הייתה נואשת מהמאבק לאלתר, או מקרטעת מדחי אל דחי, בדומה לממשל הצאר במלחמת העולם הראשונה. המספרים לבדם אינם מבטאים את ממדי האסון, את מה שקרה בעת שהמון מבולבל של פקידי ממשל, פועלים וציוד ברחו מפני הצבאות הפולשים, אל עורף רחב ידיים ולא מתועש, עם אספקת דלק מצטמקת, תחבורה כושלת ופועלים רעבים; ובה בעת, היה עליהם להמשיך ולהחזיק יותר ממאתיים דיוויזיות סובייטיות בשדה הקרב... (אוברי, 1999, ע' 198).

בניגוד לכל התחזיות הסבירות, הצליחה התעשייה הסובייטית לשקם את רשת התעשייה, התחבורה והמשאבים המנותצת; וב- 1942 ייצרה יותר נשק מכפי שייצרה בשנה הקודמת; ויותר נשק מכפי שייצר האויב. יתר על כן, רבים מכלי הנשק הללו היו באיכות משופרת, והפכו על פיה את מגמת העימות הטכני הלא שווה ב- 1941; וגם אם התברר, שאי אפשר למלא את החסר בפחם, בברזל ובפלדה, עדיין השכילו בתי החרושת הסובייטיים לנצל את הברזל ואת הפחם שהגיעו אליהם, אך ורק לייצור המלחמתי הדחוף ביותר. ב- 1943, הפער בין הייצור הסובייטי הגרמני הלך והתרחב... הכלכלה הסובייטית ייצרה יותר מהכלכלה הגרמנית, על בסיס משאבים קטן הרבה יותר, אגב הפעלה של כוח עבודה הרבה פחות מקצועי (אוברי, 1999, ע' 198).

היה זה ההישג מרשים על פי כל אמת מידה, שקל יותר לתאר אותו, מאשר להסבירו; ויש לו גם שם בשפת הניהול: כאורדר!

כאורדר מהו? המשגה

כאורדר (Chaorder) הוא היווצרות סדר חדש מתוך הכאוס. בעוד שהכאוס מוגדר כסוג התנהגות של מערכת מורכבת, שהתנהגותה מתנהלת על פי דפוס / תבנית, שאינו ידוע; הרי שבכאורדר אנו מצליחים לאתר את דפוס הפעולה הנכון, לרסן את הכאוס, ולהחזיר את המערכת לשליטה; אבל, לא לסדר הקודם.

מושג זה נוצר על ידי די וו' הוק (Dee W. Hock), מייסד VISA, לאחר שהיה שותף בוועדה שהצליחה להסדיר את הכאוס שהתחולל בשוק כרטיסי האשראי בארצות הברית. הוא בנה את VISA על עקרונות אבולוציוניים, ולא על הנחות היררכיות מסורתיות, 

לאור ניסיונו בבניית מערך כרטיסי האשראי מחדש, הגה הוק רעיון, לאפשר לארגון לחיות בין הסדר לכאוס; או, על סף הכאוס. הוא קרא לארגון כזה ארגון כאורדי (Chaordic Organization): ארגון - שכמו כל ארגון אחר, מונע על ידי מטרה וערכים משותפים - אבל, הוא נטול סדרהמתח בין כאוס וסדר יוצר את החדשנות הנדרשת; וההתמודדות הבלתי פוסקת עם איומים - הקיימים תמיד לצד ההזדמנויות - יהפכו אותה ל'בלתי שבירה'. משמע, לחסינה בפני משברים. 

הוק ניסה לבנות את חברת ויזה בצורה הזאת. הוא טען בספרו "לידתו של העידן הכאורדרי" ("Birth of the Chaordic Age"; ראו תמונה משמאל) שהצלחתה המטאורית של ויזה נעוצה במבנה הכאורדי שלה, שיוצר מתח מתמיד בין מרכיביה: היא בבעלות הבנקים, שמחד גיסא, חייבים להתחרות זה בזה על הלקוחות; ומאידך גיסא, לשתף פעולה ביניהם; ולכבד אחד את עסקאותיו של רעהו. הספר מראה כיצד אותם מושגים כאורדיים מיושמים כעת במגוון רחב של ארגונים עסקיים, חברתיים, קהילתיים וממשלתיים.

[משמאל למעלה: כריכת הספר "לידתו של העידן הכאורדרי" ("Birth of the Chaordic Age") ל- די וו' הוק, שראה אור ב- 1999. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

[להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: תבניות - דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

אבל למרבה ההפתעה, בשנת 1984, פרש הוק במפח נפש מניהולה של ויזה בשיא תהילתו כשהוא רק בן 55. לטענתו, ויזה היא כישלון מפואר מנקודת מבטה של החשיבה החדשה, כי העובדים הגיעו עם חשיבה ישנה, והוא לא הצליח ליצור מערכת, שתחנך ותכשיר אותם בדרכי החשיבה החדשה. 

היום אנו כבר יודעים מדוע נכשל. ארגונים גדולים זקוקים למידה גדושה של סדר כדי לתפקד. לכן, הם נוטים להגדיל כל העת את רמת הסדר שלהם. העליה הזו מלווה בעליה בביורוקרטיה ש'תופחת', עד שהיא יוצרת  קיפאון-סטגנציה (Stagnation) על כן, שהיה במצב של סף הכאוס מתאימה, בדרך כלל, רק לארגונים צעירים וקטנים...

אז אולי הארגון הכאורדי נכשל; אבל אנחנו הרווחנו מושג חדש וחשוב שמתאר את היווצרותו של סדר חדש מתוך הכאוס: כאורדר!

[להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סף הכאוס', לחצו כאן]

כאורדר

[המקור: פייסבוק. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

מקומו של הכאורדר ב'מודל מערכות מורכבות, בין סדר לכאוס'

ברמה התאורטית יכולות מערכות מורכבות (כמו למשל מדינות, גופי ממשל, ארגונים וכדומה) להימצא באחד מתוך חמישה מצבים תפיסתיים, הניתנים לאבחון...

כאורדר יהיה מצב שבו מצליחה מערכת לחזור ממצב של כאוס עמוק בסכנת התפוררות מוחלטת, בחזרה למצב של סדר.

(מצב שבו ארגון - שנמצא על סף הכאוס - חוזר לכאוס איננו כאורדר, משום שמדובר באזורים קרובים. לדוגמה, ארגון הי טק שעובדיו עובדים יותר ויותר מהבית ומאבדים את הבנת מטרת העל של הארגון, ושהם מכורים להתחלות מלהיבות; ונוטים להימנע מעבודה רוטינית אפורה לבסס את ההתחלות הללו לכלל מוצר ממשי. ארגון כזה ניתן להחזרה לסף הכאוס הקלות יחסית על ידי הכנסת אלמנטים קלים של סדר:

  • הגבלת העבודה מהבית;
  • תליית כרזות עם המטרה והחזון במקומות בולטים;
  • שתייה משותפת שלך קפה בבוקר טרום יציאה לפעילות;
  • ישיבה שבועית;

וכדומה.

[למאמר: 'מודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התפוררות', לחצו כאן]

[המחשה נוספת ל'כאורדר' במאמר: 'הכאורדר של המילואימניקים בצאלים'. לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'הכאורדר הראשון – עשרת הדברות', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

העשרה