פנחס יחזקאלי: דה-אינדיבידואציה – הפרטים נטמעים בקבוצה

תקציר: דה-אינדיבידואציה (deindividuation) הוא מצב, שבו פרט בקבוצה חברתית חש שהוא מאבד את זהותו האישית, ומתמזג עם זהות הקבוצה. זהו מצב של הפחתת המודעות העצמית; הפחתת תחושת האחריות האישית; ועליה בהיענות להתמסר לתרבות הארגונית, לנורמות שהיא מכתיבה, ולבקשות של דמויות סמכותיות. דה-אינדיבידואציה נוצרת כאשר: העובד הוא חלק מקבוצה גדולה (המון); כשהקבוצה מאפשרת לו להישאר אנונימי ולא מזוהה בשמו; וכשהוא יכול להרשות לעצמו "לעצום את עיניו ואת ליבו", בחסות ההמון, לנוכח המעשים....

[למקור התמונה, לחצו כאן. באדיבות wizeGEEK]

[למעבר למושג קרוב, התנהגות קולקטיבית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 11 באוקטובר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

דה-אינדיבידואציה (deindividuation) הוא מצב, שבו פרט בקבוצה חברתית חש שהוא מאבד את זהותו האישית, ומתמזג עם זהות הקבוצה. זהו מצב של הפחתת המודעות העצמית; הפחתת תחושת האחריות האישית; ועליה בהיענות להתמסר לתרבות הארגונית, לנורמות שהיא מכתיבה, ולבקשות של דמויות סמכותיות.

דה-אינדיבידואציה נוצרת כאשר: 

  • העובד הוא חלק מקבוצה גדולה (המון);
  • כשהקבוצה מאפשרת לו להישאר אנונימי ולא מזוהה בשמו;
  • כשהוא יכול להרשות לעצמו "לעצום את עיניו ואת ליבו", בחסות ההמון, לנוכח המעשים.

מושג קרוב הוא התנהגות קולקטיבית (Collective behavior) או התנהגות נחילית (Swarm behavior): מצב שבו הפרטים (הסוכנים העצמאיים) במערכת מורכבת מוותרים על מטרותיהן הנפרדות ומתנהגים כגוף אחד - כקולקטיב - המציית לחוקי תיאום, להשגת מטרת העל.

דה-אינדיבידואציה קיימת בארגונים רבים, במיוחד ארגונים צבאיים, כמו צבא או משטרה, שההתנהגות הקולקטיבית חיונית עבורם במצבים מסוימים.

מקורות המושג

המושג, דה-אינדיבידואציה, נטבע לראשונה על ידי הפסיכולוג החברתי יהודי-אמריקאי, לאון פסטינגר (1989-1919; Leon Festinger; ראו תמונה משמאל), והורחב על ידי פיליפ זימברדו. ההקשרים שלו, בדרך כלל, ארגוניים, אבל ניתן להכיל אותו גם על קבוצות גדולות יותר (ראו בהמשך).

[למקור תמונתו של לאון פסטינגר משמאל, לחצו כאן]

פסטינגר טען כי במצבים מסוימים, היחיד בקבוצה מאבד את זהותו האישית, ומתמזג בה באופן אנונימי. מצב פסיכולוגי זה, מביא בדרך כלל להפחתת העכבות והמעצורים, ועלול לגרום לביצוע התנהגויות אימפולסיביות או הרסניות. הדוגמה הקלאסית לכך היא המערכת הנאצית שהצליחה להוציא מאנשיה רוע נדיר, שבוצע באפקטיביות רבה.

מצב זה מתעורר במיוחד בתנאים כגון שקיימת מלכתחילה אנונימיות, כשיש מצב של עוררות גבוהה, אחדות קבוצתית גבוהה או התמקדות באירועים חיצוניים. תנאים אלו מביאים כנראה למצב של מודעות עצמית מופחתת וכך לדה-אינדיבידואציה. התנהגות זו עשויה להוביל לתוצאות שליליות.

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

הדוגמה הקלאסית לדה אינדיבידואציה, ברמה של עם היא גרמניה הנאצית:

[בתמונה: דה-אינדיבידואציה בגרמניה הנאצית. למקור התמונה לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

קיימת סברה כי דה-אינדיבידואציה עשויה להוביל גם לתוצאות חיוביות, אם כי עד כה לא נבחן אמפירית מימדה 'החיובי' של התופעה.

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה