פנחס יחזקאלי: מלחמת בזק – בליצקריג

תקציר: מלחמת בזק - בליצקריג (Blitzkrieg) מוגדר כדפוס פעולה התקפי ואלים במיוחד, שמטרתו להביס את היריב באמצעות הפתעה, מהירות ועדיפות בכוח ובציוד. הבליצקריג הקנה לכלים טקטיים - כמו: השימוש בהבקעה, באיגוף ובכיתור - משמעויות אסטרטגיות (נוה, 2003, ע'מ' 109-108). לדוגמה, ההעדפה המוחלטת של הזדמנויות כיתור גדולות על פני מערכות מסודרות בעלות יעדים מתוכננים (שם, ע' 128-127). הקשר שבין תמרון משוריין מסוג אלים ומהפכני נוסח גרמניה הנאצית, והמצוינות הקרבים הטקטית הטבועה בגרמנים, כמו גם חולשתם הראשונית של אויבי גרמניה, הקנה לצבא הגרמני הנאצי (הוורמאכט) מספר ניצחונות מדהימים ובלתי נתפסים, שהפכו את הבליצקריג למיתוס...

בליצקריג

[בתמונה: מפציצי הלופטוופה תוקפים. למקור התמנה לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 21 ביוני 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מלחמת בזק - בליצקריג (Blitzkrieg) מוגדר כדפוס פעולה התקפי ואלים במיוחד, שמטרתו להביס את היריב באמצעות הפתעה, מהירות ועדיפות בכוח ובציוד.

הבליצקריג הקנה לכלים טקטיים - כמו: השימוש בהבקעה, באיגוף ובכיתור - משמעויות אסטרטגיות (נוה, 2003, ע'מ' 109-108). לדוגמה, ההעדפה המוחלטת של הזדמנויות כיתור גדולות על פני מערכות מסודרות בעלות יעדים מתוכננים (שם, ע' 128-127).

הקשר שבין תמרון משוריין מסוג אלים ומהפכני נוסח גרמניה הנאצית, והמצוינות הקרבים הטקטית הטבועה בגרמנים, כמו גם חולשתם הראשונית של אויבי גרמניה, הקנה לצבא הגרמני הנאצי (הוורמאכט) מספר ניצחונות מדהימים ובלתי נתפסים, שהפכו את הבליצקריג למיתוס.

[להרחבת המושג: 'הבקעה', לחצו כאן]

[בתמונה: לונדון בתקופת הבליץ. התמונה היא נחלת הכלל צילום: GettyImages]

"שמור לי ואשמור לך" בתעשיית הזיכרונות הצבאיים: מה מקור השם: 'בליצקריג'?

לן דייטון - בספרו: 'מלחמת בזק. מעליית היטלר עד נפילת דנקירק' (ראו תמונה משמאל) - מביא שלוש גרסאות ליצירת השם (דייטון, 1986, ע' 103-102):

גרסה ראשונה: יוצר השם היה אדולף היטלר: קנת מקסי - כותב תולדות חייו של הגנרל גודריאן ומומחה גדול ללוחמת שריון - טוען שהיטלר עצמו טבע מילה זו ב- 1936 (ראו בספרו: "גודריאן: מפקד שריון", ע' 68).

גרסה שנייה: היוצר היה השבועות טיים: פרופ' אדינגטון מייחס בספרו: "עידן הבליצקריג והמטה הכללי הגרמני 1941-1865" את השימוש הראשון המילה לגיליון ה'טיים' מה- 25 בספטמבר 1939.

גרסה שלישית: היוצר היה הוגה הדעות הצבאי הצבאי הבריטי, בזיל לידל הארט, שמייחס אותה לעצמו בזיכרונותיו, בכרך הראשון. הרעיון - המוטעה ע"פ לן דייטון - נתמך לאחר המלחמה בידי גנרלים גרמנים שנפלו בשבי, שראיין לידל הארט.

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של לן דייטון, 'מלחמת בזק. מעליית היטלר עד נפילת דנקירק', שראה אור ב- 1986, בהוצאת מערכות] 

בעזרת הראיונות הללו, חיזק ליטל הארט את צדקתן של התיאוריות שלו, שנדחו לפני המלחמה ע"י עמיתיו בבריטניה. הגנרלים הגרמנים המובסים העריכו את הצורה ההוגנת והדקדקנית שבה כתב עליהם; והאופן שבו הפך, בעצם, לדוברם.

כך למשל, כשהופיעו זכרונותיו של גודריאן באנגלית, כתב לידל הארט את ההקדמה לספר. אולם, כפי שמציין מומחה השריון הבריטי הנודע, קנת מקסי, הרי בביוגרפיה של גודריאן, הקטעים שבהם משבח גודריאן את לידל הארט כאיש שהשפיע עליו ביותר, לא הופיעו בגרסה הגרמנית המקורית. שמו של לידל הארט לא הופיע גם ברשימת המקורות של הספר "זהירות! פנצר!" שפרסם גודריאן ב- 1937 (משמע, מקרה קלאסי של "שמור לי ואשמור לך"...).

לן דייטון כותב כי אין לו ספק, שרעיון הבליצקריג הוא פיתוח של החשיבה הצבאית הפרוסית, גם אם הושעו הגרמנים התאורטיקנים בבריטים. הדבר ניכר בהוראת ההתקפה מן האגפים, שאותו הטביע הלמוט פון מולטקה (הזקן) (ראו תמונה משמאל) - מנצח מלחמת צרפת-פרוסיה) בחייליו ב- 1969; ובתיאוריות הכיתור של מחליפו בתפקיד הרמטכ"ל הגרמני, הרוזן אלפרד פון שליפן (Alfred Graf von Schlieffen), ראש המטה הכללי של גרמניה הקיסרית בשנים 1891–1906; ואחד האסטרטגים המשפיעים ביותר בעת החדשה (דייטון, 1986, ע' 103).

[משמאל: תמונתו של הגנרל הלמוט קרל ברנהארד פון מולטקה היא נחלת הכלל]

הדרישה לצבא זריז ומצויד טוב יותר נבעה - ע"פ לייטון - מהכישלון ב- 1914. לכן, בפולין צעדו אנשי חיל הרגלים, מידי יום, מרחק כפול מזה שצעדו אבותיהם בצרפת במלחמת העולם הראשונה; ולמרות זאת, לא היו תשושים מכדי להילחם לאחר מכן. תורת הניידות של הגנרל הנס פון זאקט, הדגישה את הצורך להחליף במשאיות את כלי התובלה הנגררים ע"י סוסים (דייטון, 1986, ע' 103).

לכן, קובע לייטון, כי "אם הושפע גודריאן מלידל הארט, הרי באותה מידה נכון לומר, ששיטות הסתננות של הצבא הגרמני ב- 1918 בשלהי מלחמת העולם הראשונה - הן המקור לכתביו של לידל הארט עצמו (דייטון, 1986, ע' 103).

[למאמר: 'תכנית שליפן: קלסיקה של תכנון… שנכשלה!', לחצו כאן]

מה היה הבליצקריג באמת?

תא"ל ד"ר שמעון נוה, טוען בספרו: 'אמנות המערכה', כי כמו יתר המתודולוגיה של השיטה הנאצית, אין בנמצא תורה כתובה וברורה אודות הבליצקריג, אלא אוסף תכניות שנאספו יחד בדיעבד, לפי מידת הצלחתן (נוה, 2003, ע'מ' 109-108). לא עלה בידי הגנרלים של הוורמאכט להגיע לנוסחה בסיסית מוסכמת שתגדיר את מהות הרעיון אפילו לאחר המלחמה (שם, ע' 121). היא יצרה אווירה שעודדה את קציני הוורמאכט, בכל רמות הפיקוד, לאלתר דפוסים טקטיים ומערכתיים, שלא על פי שום עיקרון מלבד ההצלחה (שם, ע' 122).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של תא"ל ד"ר שמעון נוה, "אמנות המערכה. התהוותה של מצויינות צבאית", שראה אור ב- 2001, בהוצאת מערכות. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

לן דייטון מגדיר 'בליצקריג' כתורת מלחמה בדרג הטקטי, המהווה אוסף שיטות טקטיות שהופעלו על ידי הווארמאכט הגרמני במלחמת העולם השנייה (כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות וכלי המלחמה החדשים שהופעלו, בעיקר, הטנק והמטוס). הוא מצטט מילון אמריקני, שמגדיר 'בליצקריג' כ"מתקפה צבאית, מהירה ופתאומית, בדרך כלל, מבצע משולב של כוחות אוויר ויבשה" (דייטון, 1986, ע' 102).

לייטון גם טוען, שמלה זו הפכה למונח כוללני המגדיר את החומר הרב - שיש בתוכו סתירות לא מעטות - אשר נכתב בין המלחמות בידי תאורטיקנים ועתידנים. הוא מציין כי כתיבה כזו נוטה מטבעה לייחס לעצמה (בטעות!) חשיבות אסטרטגית ולא טקטית.

בדומה, טוען נוה,  "מצוינות טקטית ובורות מערכתית אצל הגרמנים היו שני צידי המטבע של הבליצקריג"; וכי דפוס הבליצקריג נכשל כל אימת שהופעל בתנאים האינטנסיביים של לוחמה מערכתית, גם נגד צבאות שהיו בעלי ידע מועט בכללים של מערכות צבאיות (נוה, 2003, ע' 127). חוסר הבנה מערכתית מנעה במקרים רבים מהגרמנים (למשל, בצפון אפריקה וברוסיה) לעצב את הניצחונות הטקטיים ולהפכם להישגים מערכתיים (נוה, 2003, עמ' 136-135). לכן, בחלקה השני של מלחמת העולם השנייה, ככל שגדלו הצלחותיהם הטקטיות של הגרמנים וככל שהעמיקו לחדור לשטח האויב - ברוסיה ובאפריקה - כך הלך מצבם המערכתי והתערער (שם, ע' 125).

(חשוב לציין כי מבצע "אבחת מגל - כיבוש מערב אירופה - איננו בליצקריג - אם כי טכניקות לחימה בתוכו ניתן להגדיר כ'בליצקריג' - אלא תוכנית מערכתית יחידה במינה, שאף הצליחה מעבר למשוער).

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות