גרשון הכהן: בניין הכוח – בין המרכיב האנושי למרכיב הטכנולוגי

מרכז בסא

[להורדת החוברת לחץ כאן: דיונים בביטחון לאומי מס 28]

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ב- 30 בדצמבר 2013 דיבר האלוף גרשון הכהן בסוגיה: בניין הכוח - בין המרכיב האנושי למרכיב הטכנולוגי, במסגרת יום עיון שהתקיים במרכז בגין סאדת למחקרים אסטרטגיים (BESA) באוניברסיטת בר אילן  (ראו מעמוד 43 בחוברת המצ"ב להורדה / לעיון. צרפתי לכם את כולה, הן כיוון שהחוברת טובה, והן על מנת להבין את ההקשר).

הכהן מדבר בתחילה על הדוקטרינה הצבאית (ולדברים הללו הקדשתי פוסט נפרד באתר זה).

[להרחבת המושג, בניין הכוח, לחצו כאן]

שלוש טענות עיקריות מובאות במאמר:

  1. פיתוח שדות יתרון: מי שבידיו יתרונות טכנולוגיים והוא מתמקד בהם בהדגשה מובהקת, מוביל את היריב, במיוחד בסביבת היריבים שלנו, למקסם את שדות הנחיתות בהם הוא מצטיין.
  2. עם כל העליונות הטכנולוגית, המערכת לא יכולה לייתר את הצורך במוכנות להקרבה. במידה רבה אנחנו משתמשים ביכולות העל טכנולוגיות שלנו, על מנת לא להידרש למתן הסבר לאימהות למה יצאנו למלחמה. בהקשר זה אדגיש כי – אין תחליף לפיקוד צבאי, המונע על-ידי התמסרות למטרה נעלה. דיברו כאן על ערכים; אני לא מדבר על ערכים, אני מדבר על ההבנה העמוקה שהיא נחלת הלוחמים, בתשובה לשאלת הנצח, לשם מה ולמען מה נלחמים, וזה תנאי לפיקוד מוכוון משימה.
  3. התקדמות לקראת פריצת דרך לשדות יתרון, חייבת להיות מושלמת גם במסה רחבה של כוח. אמנם אין נדרש כי המסה תתקיים במוכנות מידית. לא בזמינות מיידית, אבל נדרש שתהיה אופציונלית, עם שימור של יכולות פשוטות ופרימיטיביות. הדוגמה שהיא עבורי משל מאלף. אבא שלי, בירושלים, לא זרק את תנור הנפט הישן ובסופת השלג כשלא היה חשמל נהנה מחום התנור שאחרים מזמן זרקו. הוא שמר את התנור הישן כי הוא לא מאמין שהמערכת הכללית תעבוד במצביי חירום. אנו מבקשים יותר מדי ליצור לעצמנו את האשליה שהמערכת אמינה וכמעט כל יכולה.

גרשון הכהן, בניין הכוח

מכיוון שאנחנו מתמודדים מול מערכות תרבותיות המתאפיינות בכישורים מסתגלים, יש להניח כי בכל מקום שנשיג עליונות הם ימצאו גם את שדות הנחיתות ושם יפעלו. הם יכולים לפעול במרחב רעיונות מגוון כמו התקוממות עממית שיכולה להיות חיצונית ופנימית, ומה נעשה לדוגמה מול מאה אלף איש שיחסמו את ציר ואדי ערה? האם נזרוק עליהם חימוש מונחה מדויק של חיל האוויר? ממש לא. מבחינה זאת אנחנו מתקיימים ונבחנים במרחבים היברידיים, המשתנים ומתהווים מחדש באופן רציף ודינמי. בהחלט תתכן היווצרות של איום אחר, בו לא יהיה תחליף למסה צבאית פשוטה, בעלת יכולת לנוכחות רציפה במרחב הפעולה ורחבת היקף בכמותה.

בהדגשת תפקיד המרכיב האנושי, ראוי לדעתי להבהיר כי הוא בא לביטוי לא רק באיכות מצטיינת של קומץ יחידות מובחרות ומצטיינות, אלא גם בהשלמה של ממד המרכיב האנושי, בהתממשותו במסה בינונית באיכותה אך רחבת היקף בכמותה. כמו אירועי מרתון בין-לאומיים בערים הגדולות. בצמוד לתחרות המתקיימת בין קומץ ספורטאים מצטיינים, מתקיים אירוע רב משתתפים, היוצר באמצעות המסה הכמותית את האווירה המהדהדת של פסטיבל ספורטיבי עירוני. ללא ההשתתפות ההמונית של מסת רצים בינונית בהישגיה, לא היה נוצר לאירוע ההד המצופה.

כך גם בהפעלת כוח, בשעה שאומה נקלעת למלחמה. את מלחמת גדעון במדיינים הוא מתחיל בקרב לילה עם קומץ קטן של שלוש מאות לוחמים נבחרים. אולם כשמתפתח לאור ההצלחה הראשונית, קרב רדיפה הוא זקוק למסה רחבת היקף בכמותה, וקורא "לכל איש אפרים" להצטרף (שופטים ז' כ"ד).

בנוסף לפיתוח שדות יתרון טכנולוגיים וקומץ נבחר של מצוינים, המרכיב האנושי במלחמה נידרש לעתים, גם לעוצמה כמותית. היבט זה הדורש קיום של יותר מצבא קטן וחכם ראוי בצה"ל לבחינה מחודשת.

[להורדת החוברת לחץ כאן: דיונים בביטחון לאומי מס 28]

   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.