פנחס יחזקאלי: מכתבים אנונימיים – אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם…

תקציר: מכתב אנונימי הוא מכתב שנשלח לאדם ו/או לגורם בארגון בעילום שם - עם מסר הנתפס כחשוב על ידי השולח - במטרה לסכל מינוי ו/או לערער את מעמדו של אדם אחר במערכת. זה הופך אותו לכלי לחיסול מתנגדים בפוליטיקה הארגונית. העברת המסר מתאפיינת במרכיב ייחודי ובולט, שבו אין זהות למוסר המסר, ואין אחריות לכותב על תכני המכתב. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, אין למכתבים אנונימיים תחליף!

[בתמונה: מכת המכתבים האנונימיים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com; הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: מכת המכתבים האנונימיים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]; עוגן ברשת. הכרזה: ייצור ידע]

מכתב אנונימי הוא מכתב שנשלח לאדם ו/או לגורם בארגון בעילום שם - עם מסר הנתפס כחשוב על ידי השולח - במטרה לסכל מינוי ו/או לערער את מעמדו של אדם אחר במערכת. זה הופך אותו לכלי לחיסול מתנגדים בפוליטיקה הארגונית. העברת המסר מתאפיינת במרכיב ייחודי ובולט, שבו אין זהות למוסר המסר, ואין אחריות לכותב על תכני המכתב. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, אין למכתבים אנונימיים תחליף!

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 11 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מכתבים אנונימיים... אי אפשר איתם; אבל, לפחות בתחומים מסוימים, גם אי אפשר בלעדיהם... המאמר הזה מוקדש להם.

לאחרונה עלתה סוגיה זו לכותרות בעקבות הודאתו של שר המודיעין, אלעזר שטרן, כי גרס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות:

במהלך ריאיון עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm אישר שטרן כי גרס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות כששימש ראש אגף כוח אדם בצה"ל. "קיבלתי תלונות", אמר, והפתיע את המגישים: "המגרסה עבדה מהר מאוד".

בהמשך שב ואישר את המידע כי גרס בפועל תלונות אנונימיות על תקיפות או הטרדות מיניות: "כן, חד־משמעית", אמר, "אני עודדתי בנות, חיילות, מפקדות, להתלונן. הלוואי והייתי יכול לאפשר שכל אחד יכתוב מכתב אנונימי, אבל אני חושב שהנזק התרבותי הוא הרבה יותר גדול מאשר הרווחים פה ושם". שטרן לא הצליח למנות כמה מסמכים מסוג זה גרס, אבל שב והדגיש כי פעל בצורה זו בעת שאחז בתפקידו הבכיר בצבא.

ערוץ 7: אלעזר שטרן: כראש אכ"א גרסתי תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות השר שטרן סיפר כי גרס תלונות אנונימיות כשהיה ראש אגף כוח אדם בצבא, "הנזק התרבותי הרבה יותר גדול".

[לכתבה המלאה בערוץ 7, לחצו כאן]

מהו מכתב אנונימי? המשגה

[בתמונה משמאל: מכתב אנונימי... המקור: Photo by Angela Roma from Pexels]

(בנגגדי, 2008)

מכתב אנונימי (Letters Anonymous) הוא מכתב שנשלח לאדם ו/או לגורם בארגון בעילום שם - עם מסר הנתפס כחשוב על ידי השולח - במטרה לסכל מינוי ו/או לערער את מעמדו של אדם אחר במערכת. זה הופך אותו לכלי לחיסול מתנגדים בפוליטיקה הארגונית. העברת המסר מתאפיינת במרכיב ייחודי ובולט, שבו אין זהות למוסר המסר, ואין אחריות לכותב על תכני המכתב.

כיום, מסיבות שונות - אמתיות ושל תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט כאחת - מקובל להחריג לטובה מכתבים אנונימיים בנושא הטרדות מיניות ולראות בהן צורך חיוני ואף רצוי.

[בתמונה משמאל: מכתב אנונימי... המקור: Photo by Angela Roma from Pexels]

קיימים סוגים שונים של מכתבים אנונימיים: תלונה, אזהרה, איום, מסירת מידע, הטרדה מינית, התוודות, גילוי האמת, הפניית תשומת לב ל.., סחיטה, השמצות, חיסול חשבונות ועוד אפשרויות רבות נוספות.

לדוגמה: מכתב שנשלח בדואר האלקטרוני למבקר פנים באחת החברות ואשר מגולל מסכת קשה של הטרדה מינית כלפי עובדת בחברה. הכותב/ת האלמוני מצביע באופן ישיר ומטיל אשם על עובד אחר בחברה. תוכנו של המכתב אינו מאפשר להתעלם ממנו ויוצר בעיה למקבל ההחלטה, האם מה שנכתב מבוסס על אמת או שמא מדובר בהשמצה ובחיסול חשבונות? בהיעדר כתובת השולח או פרטים אישיים עליו, אין למי לפנות ואין דרך לברר את מהות העניין. האלמוני הצליח לתפוס את הקשב של מקבל ההחלטה והאופציה היחידה שנשארה היא, לפנות למואשם ולנסות לקבל ממנו את הפתרון.

מטרת השולח כפולה: להגן על עצמו מפני חשיפה; ולזרוע את זרעי אי הוודאות. באופן זה הוא מרוויח פעמיים: נשאר סמוי, אך מצליח ליצור קשב אצל מקבלי ההחלטות ולשבש החלטות ארגוניות בנוגע לנשוא המכתב.

על מידת האפקטיביות של כלי זה יעיד הריבוי העצום של מכתבים אנונימיים מסוגים שונים אשר מופצים בכלי התקשורת.

מחד גיסא, שימשו מכתבים אנונימיים, מאז ומתמיד, כזרז לחקירות ולחשיפת שחיתויות והתנהגויות בעייתיות בארגונים. אבל מאידך גיסא, בהיעדר ידע מקדים - מיהו השולח - נשמטת הקרקע מתחת לאפשרות הסינון, ונוצר מצב של  אי ודאות, המקשה על נקיטת עמדה.

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

מספיק למסגר נושאים מורכבים: יש תלונות אנונימיות שאסור לגרוס; אבל יש גם כאלה שחובה לגרוס. הכל לפי ההקשר! [הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: אי אפשר עם מכתבים אנונימיים ואי אפשר בלעדיהם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

מכתבים אנונימיים הם כלי אפקטיבי בזירת הפוליטיקה הארגונית

מכתבים אנונימיים הם שיטה עתיקת יומין, אולם בעידן התקשורת הפתוחה והרשתות החברתיות התרחבו האפשרויות העומדות בפני הכותב אפילו יותר: מעולם לא הייתה נגישות כה רבה לתקשורת מסוגים רבים ומגוונים כמו שיש היום. כל אדם באשר הוא יכול לשלוח כל מסר שיחפוץ - קצר או ארוך, חיובי או שלילי, שקרי או אמתי, חלקי או מלא - בכל דרך שיחפוץ: להעביר מסר, לשלוח מכתב פיזי, מכתב בפקס, בדואר אלקטרוני ,בתוך כל אותן רשתות חברתיות שונות ובפורומים הרבים. כל זאת, תוך אלמוניות יחסית גבוהה, ולעתים אף מוחלטת (בנגגדי, 2008).

מכיוון שהמכתבים האנונימיים מצליחים לשבש את תהליכי קבלת ההחלטות בארגונים, עומדים לעתים מקבלי ההחלטות חסרי אונים מול תופעה זו. רבים מהם משקיעים משאבים בחשיפת הכותבים ובניסיונות לעצור את התופעה. אחרים מנסים להילחם בה  (בנגגדי, 2008).

[בתמונה: מכתבים אנונימיים הם כלי אפקטיבי בזירת הפוליטיקה הארגונית... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Better Than Bacon לאתר flickr. התמונה: ייצור ידע]

[בתמונה: מכתבים אנונימיים הם כלי אפקטיבי בזירת הפוליטיקה הארגונית... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Better Than Bacon לאתר flickr. התמונה: ייצור ידע]

אוקטובר 2021: מנסים ליירט את מועמדות ראש השב"כ בעזרת מכתב אנונימי

מעט לפני התמנותו של ראש השב"כ לתפקיד, נשלח בפעם השנייה ל'וועדת גולדברג' מכתב אנונימי, בניסיון למנוע את המינוי  (העותק הראשון נשלח לוועדה ב- 2019). חברי הוועדה הביעו חוסר אמון עמוק לגבי המכתב, אך זמנו, בכל זאת, את המועמד לחקירה, ואשרו אותו לבסוף.

זוהי הוכחה נוספת למידת האפקטיביות של הכלי הזה, שלא מאפשר להתעלם ממנו.

ירון אברהם וניר דבורי ב- N-12: המכתב נגד המועמד לראש השב"כ נחשף: "בעלי התפקידים חוסים בצל הדממה" הוועדה למינוי בכירים תזמן את ר' כדי להשיב על השאלות באשר לטענות המופצות נגדו, למרות שחבריה סבורים כי יש בעיית אמון יסודית עם מכתבים אנונימיים • המכתב נשלח עוד ב-2019 לוועדת גולדברג ומאז בוצע ניסיון נוסף להציף את הטענות • גורמים בסביבתו מסרו: "יש כאן ניסיון בדקה ה-90 לגרום לכך שהכניסה לתפקיד תהיה בטעם רע"

[למאמר של אברהם ודבורי ב- N-12, לחצו כאן]

מרץ 2016: מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשייך יוצא נגד המכתבים האנונימיים

מה אמור לעשות קברניט שקיבל ארגון שהידרדר לכאוס? לייצב אותו כמובן; כיצד אמור קברניט ל'תקן' ארגון 'מקולקל', שהבעיה מס' אחת שלו היא תרבותו הארגונית? להחליש את הכוח המניע שלה - הפוליטיקה הארגונית. זו הסיבה שמפכ"ל המשטרה לשעבר, רב ניצב רוני אלשיך, יצא נגד תופעת התלונות האנונימיות במשטרה, ודווקא לא התנצל. הוא הכריז כי "תלונה אנונימית משוטרת לא תטופל".

רק שהוא עשה זאת בעיתוי מוזר משהו - בכנס לרגל יום האשה, ומיד לאחר נאומה של תת-ניצב יעל אידלמן, היועצת שלו לענייני נשים, שהתמקדה בדבריה במעמד האשה בארגון, וטענה כי תלונות אנונימיות הן אחד הכלים הבסיסיים בחקירות - אמר המפכ"ל: המכתבים האנונימיים הפכו לתרבות של חיסול חשבונות במשטרה ולכן מעתה, המשטרה לא תטפל עוד במכתבים אנונימיים שמעלים חשד לעבירות שביצעו שוטרים... בארגון שבו חלה חובת דיווח על שוטרים, אין שום צורך במכתבים אנונימיים  (קובוביץ, 2016).

עד מהרה הוצאו דברי המפכ"ל לתקשורת שחגגה, בליבוי גורמי האופוזיציה שהלכו והצטברו נגדו בתוך הארגון. הכעוסים ביותר היו ארגוני הנשים; והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שהזדרזה לציין שמבחינתה לא השתנה דבר, והמכתבים בהחלט יטופלו! (קובוביץ, 2016).

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'המפכ"ל והמכתבים האנונימיים', לחצו כאן]

[בתמונה: המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך. התמונה היא צילום מסך]

תגובות קוראים

עו"ד יאיר רגב ציטט את מוטי שקלאר:

"... עו״ד קובי שקלאר רשם בנושא: ״תלונות אנונימיות - הן לשון הרע בהגדרה !! מי שרוצה ללכלך - שיעמוד מאחורי הלכלוך שלו, יחקר, ויענה על שאלות, ויזדהה בשמו המלא ובפרטיו, כך שאם שיקר וטינף - ישלם את המחיר.

המציאות בישראל היא קשה ולא צודקת, שתלונות שוא לא נחקרות, מתלוננות שוא לא עומדות לדין, חיים של קורבנות הצביעות וההתחסדות החברתית - נהרסים במחי יד.

תלונה אנונימית היא פשע שינאה. היא זדונית ומוכוונת מטרה - לפגוע ולהרוס חיי אדם בלי לשם מחיר; ומי שמעודד תלונות אנונימיות - מעודד פשעי שינאה בעיקר נגד גברים, מעודד הכפשה מגמתית ומרושעת כנגד מי שאינו יכול להתגונן.

מי שמסתתר/ת מאחורי הכפשה מסתורית ואנונימית - צריכ/ה לא רק להגרס אלא להענש, על מנת שתלונות אמיתיות תחקרנה ופושעים אמיתיים יעמדו לדין.

וכשאתם מגנים (מלשון גינוי, לא הגנה) את שטרן, תחשבו מה אם היתה מוגשת כנגדכם תלונה אנונימית - שגנבתם, רימיתם, אנסתם, פשעתם - בלי שתוכלו להגיב לענין - כי אינכם יודעים על מי מדובר ומי המאשים…״

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה