פנחס יחזקאלי: תרבות אסטרטגית – התרבות הארגונית של מדינות בתחום האסטרטגי

תקציר: תרבות אסטרטגית (Strategic Culture) היא האופן שבו התרבות הארגונית של מדינות באה לידי ביטוי בתחום האסטרטגי; או במילים אחרות, האופן שבו מדינה מתנהגת בתחום האסטרטגי.[בתמונה: התרבות הקולוניאלית של בריטניה הינה תרבות של צבירת ידע וניסיון מרחבי הקולוניות תוך מתן כבוד לתרבות המקומית. בתמונה זאת מ- 1972, מושל איי סיישל מתקבל במשמר כבוד משטרתי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dino Sassi - Marcel Fayon, Photo Eden LTD, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: התרבות הקולוניאלית של בריטניה הינה תרבות של צבירת ידע וניסיון מרחבי הקולוניות תוך מתן כבוד לתרבות המקומית. בתמונה זאת מ- 1972, מושל איי סיישל מתקבל במשמר כבוד משטרתי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dino Sassi - Marcel Fayon, Photo Eden LTD, והיא נחלת הכלל]

תרבות אסטרטגיתStrategic Culture) ) היא האופן שבו התרבות הארגונית של מדינות באה לידי ביטוי בתחום האסטרטגי; או במילים אחרות, האופן שבו מדינה מתנהגת בתחום האסטרטגי...

[לאוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] 

עודכן ב- 12 בספטמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תרבות אסטרטגית (Strategic Culture) היא האופן שבו התרבות הארגונית של מדינות באה לידי ביטוי בתחום האסטרטגי; או במילים אחרות, האופן שבו מדינה מתנהגת בתחום האסטרטגי.

תרבות אסטרטגית היא חלק מהתרבות הפוליטית של מדינה: אופייה של החברה או התרבות הארגונית של חברה/מדינה: אוסף העמדות, הערכים, הרגשות, המידע והכישורים פוליטיים בקרב אזרחיה, ובעלי התפקיד שבתוכה, המספק את הנחות היסוד והכללים השולטים בהתנהגות במערכת הפוליטית, ומשפיע - על התנהגות אזרחיה ומנהיגיה במערכת הפוליטית, בארגונים הצבאיים ובשירות הממשלתי - לאורך שנים, כמו בתכתיב גנטי.

[להרחבת המושג, 'תרבות ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'תרבות פוליטית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מידע', לחצו כאן]

[בתמונה: תרבת אסטרטגית והשלכותיה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pixel2013 לאתר Pixabay]

[בתמונה: תרבת אסטרטגית והשלכותיה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pixel2013 לאתר Pixabay]

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של פרופ' דימיטרי (דימה) אדמסקי, "תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית", שראה אור בהוצאת מערכות ומודן ב- 2012. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש ראוי]

תרבויות אסטרטגיות שונות הן הגורמות לגישות שונות של מדינות לתמורות באופייה של המלחמה (אדמסקי, 2012, ע' 13; ראו תמונת כריכה משמאל). מדינות עשויות לעשות שימוש באותה טכנולוגיה בדרכים שונות, על פי הדגמים החברתיים-תרבותיים שלהן, ובסופו של דבר ליצור חדשנות צבאית שונה זו מזו (שם, ע' 24).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של פרופ' דימיטרי (דימה) אדמסקי, "תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית", שראה אור בהוצאת מערכות ומודן ב- 2012. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש ראוי]

אדמסקי מגדיר תרבות אסטרטגית כ"מכלול של אמונות משותפות, פורמליות ובלתי פורמליות, של הנחות ושל דפוסי התנהגות, שמקורן בחוויות משותפות ובנרטיבים מקובלים (המועברים בעל פה ואף בכתב), שמעצבים את הזהות המשותפת ואת היחסים עם קבוצות אחרות ואשר משפיעים, ולעתים אף קובעים את המטרות האסטרטגיות ואת האמצעים להשגת יעדים ביטחוניים" (שם, עמ' 21-20).

התרבות האסטרטגית היא שקובעת את דרכי ההתנהגות ואת דרכי החשיבה של אותה מדינה (שם, ע' 22). כך למשל, מדינות עשויות לחשוב באופן שונה על אותם עניינים אסטרטגיים (שם, ע' 19). הן יכולות לעשות שימוש בטכנולוגיה חדשה בדרכים שונות על פי הדגמים החברתיים-תרבותיים שלהן, ובסופו של דבר, ליצור חדשנות צבאית שונה זו מזו. הן עשויות לנסח את העדפותיהן, לא על פי היגיון אוניברסלי של יעילות, אלא על פי הנורמות והערכים הקיימים אצלם, ועל פי הדימוי העצמי שאימצו לעצמן (שם, עמ' 25-24).

הפרמטרים של תרבות אסטרטגית היא מבנה חברתי; סגנון קוגניטיבי; התייחסות תרבותית לגורם הזמן; סגנונות של תקשורת; גישה ארגונית לחדשנות; העדפות באופן ניהול המלחמות; מבנה המערכת הצבאית והתפקיד שממלאים בה המטה הכללי של הצבא; המטות המשולבים והמפקדה הראשית; היחס לפיתוחו של הידע הצבאי; תפקידה של הטכנולוגיה בעניינים צבאיים; והגישות להצטיידות במערכות הנשק (שם, ע' 26).

[להרחבת המושג: 'מלחמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן]

[בתמונה: תרבת אסטרטגית והשלכותיה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay]

[בתמונה: תרבת אסטרטגית והשלכותיה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay]

ספרו של דימה אדמסקי, תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית

[בתמונה משמאל: פרופ' דימיטרי (דימה) אדמסקי. התמונה באדיבות אוניברסיטת רייכמן]

בשנת 2012 יצא בהוצאת 'מערכות' ספרו המצוין של פרופ' דימיטרי (דימה) אדמסקי (ראו תמונת כריכה למעלה משמאל; ראו את תמונתו של פרופ' אדמסקי משמאל), ממרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל; ומאוניברסיטת רייכמן, בשם תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית.

[בתמונה משמאל: פרופ' דימיטרי (דימה) אדמסקי. התמונה באדיבות אוניברסיטת רייכמן]

ספר זה הוא ספר מכונן בהמשגה של תרבות אסטרטגית, וממנו גם נלקחו רוב ההגדרות בהמשגה למאמר זה. הספר עוסק בחותם שמטביעים גורמים תרבותיים על חדשנות צבאית. הוא מנתח את המושג תרבות אסטרטגיתואת השוני בתחום המחשבה הצבאית והמדינית ובאופן ניהול המלחמה בארצות הברית, בברית המועצות ובישראל.

אדמסקי עוסק בספרו בשלוש תרבויות אסטרטגיות: של ברית המועצות, ארצו הברית וישראל. הוא ממחיש כיצד ברית המועצות, למרות שפיגרה מבחינה טכנולוגית אחר ארצות הברית, הצליחה לגבור איכותית על האמריקנים והישראלים בקונספטואליזציה של מצביאות צבאית-טכנולוגית מתהווה (אדמסקי, 2012, ע' 18).

[בתמונה: צילום כתבת שער במגזין פורבס, שכותרתה: "תרבות מול אסטרטגיה"...]

[בתמונה: צילום כתבת שער במגזין פורבס, שכותרתה: "תרבות מול אסטרטגיה"...]

תקופת הקולוניאליזם כמקרה בוחן לתרבות האסטרטגית של מדינות

תקופת הקולוניאליזם זימנה לנו מקרי בוחן בולטים של תרבות אסטרטגית. ההבדל הבולט ביותר היה התרבות האסטרטגית הבריטית, לעומת הצרפתית.

התרבות הקולוניאלית הבריטית: תרבות של ידע

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

התרבות הקולוניאלית הבריטית הייתה תרבות של ידע. בבריטים נטבעה ההבנה האסטרטגית, שניהול של קולוניה לטווח ארוך מחייב לימוד והטמעה של התרבות המקומית, שאיתה - ולא נגדה - חשוב לזרום, אם רוצים להישאר במקום לאורך זמן.

לכן, בכל מקום אליו הגיעו, כיבדו הבריטים את המוסדות המסורתיים ולא ניסו לכפות את תרבותם על החברות שבשליטתם (גולן, ללא תאריך).

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

"השלטון העקיף" של הבריטים התבטא בכך שהאדמיניסטרציה נוהלה על ידי בעלי התפקידים המקומיים, והמערכות הפוליטיות המשיכו לתפקד כהרגלן, פרט לשינויים מעטים, שהוכנסו על מנת לקדם אינטרסים בריטיים.

מבנה השלטון היה ביזורי מאוד (דה-צנטרליסטי), ובכך, היה בו דמיון למבנה השלטון במעצמה. שיטת ממשל זאת, הותירה האליטות המקומיות בתפקידיהם, וגבתה מיסים באמצעותם. שיטה זו הייתה גם אפקטיבית וגם יעילה וחסכונית בהוצאות (גולן, ללא תאריך).

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

[בכרזה: ההבדל בין אפקטיביות ליעילות. ייצור ידע]

[בכרזה: ההבדל בין אפקטיביות ליעילות. ייצור ידע]

[תמונתו של צארלס טאגרט משמאל למעלה, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי תמר הירדני, ממקור לא ידוע]

את הידע שצברו ריכזו הבריטים במשרד המושבות שלהם, כשהם אוספים פתרונות אפקטיביים מרחבי האימפריה, ומיישמים אותם במקומות שונים.

כך למשל, בשיאו של המרד הערבי הארץ ישראל בשנת 1937, הזעיקו הבריטים לכאן את סר צ'ארלס טגארט (ראו תמונה משמאל), קצין משטרה בריטי ששירת בהודו כמפקד משטרת כלכותה, ורכש מומחיות בדיכוי מרידות ובלוחמה בטרור, שיישם פתרונות שהצליחו שם, גם בפינה הזו של האימפריה...  

[תמונתו של צארלס טאגרט משמאל למעלה, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי תמר הירדני, ממקור לא ידוע]

[בתמונה: דוגמה למודל מבצרי הטגארט שיובא על ידי צארלס טאגרט לישראל. בתמונה: המצודה סמוך לקיבוץ גשר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מיכאלי]

[בתמונה: דוגמה למודל מבצרי הטגארט שיובא על ידי צארלס טאגרט לישראל. בתמונה: המצודה סמוך לקיבוץ גשר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מיכאלי]

התרבות הקולוניאלית הצרפתית: תרבות שדוחה ידע מתרבויות אחרות

לעומת תרבות הידע הקולוניאלית הבריטית, האמינו הצרפתים בעליונות תרבותם, וראו בקולוניאליזם "שליחות מתרבתת". לכן, לא ניסו ללמוד מתושבי הקולוניות שלהם כלל.

 הם ניסו בתחילה לבולל את האפריקנים בתרבות הצרפתית ודיברו על אסימילציה, שתהפוך את האפריקנים, בהדרגה, לצרפתים לכל דבר ולאזרחים שווי זכויות של צרפת עצמה. כשהבינו את המחירים, בצורך לקלוט מיליוני אפריקנים בתוך צרפת; פיתחו את רעיון האסוציאציה, אשר שם דגש על הפיכת תושבי המושבות לדמויי צרפתים מבלי לעשותם לאזרחי צרפת. מדיניות התקשרות זאת אפשרה לצרפת, מחד גיסא, להמשיך ולדגול בעקרונות השליחות המתרבתת; ומאידך גיסא, פתרה את בעיית ההגירה באותה עת (גולן, ללא תאריך).

התרבות האסטרטגית הבריטית מול האמריקנית

ד"ר מרדכי קידר (ראו תמונה משמאל), עסק - באחד משעוריו באוניברסיטת בר אילן - בהבדלים שבין התרבות האסטרטגית הבריטית לזו האמריקנית:

  • בבריטניה, הממשל משמר את הידע בתוכו, כי ככל שאדם נשאר על כיסאו שנים רבות, נחשב למומחה וזוכה לכבוד.
  • בארצות הברית, מי שיושב על כיסאו יותר משנתיים, מתייחסים אליו כאל 'תקוע': אחד שנכשל ואיננו מסוגל ליותר מזה. כל כיסא הוא רק מקפצה לכיסא הבא. באופן כזה, הידע לא נשמר בתוך הממשל. כל אחד לוקח את הידע שלו איתו והולך.

[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר משמאל: פייסבוק]

על כן - בשל התרבות האסטרטגית השונה - בארצות הברית יש לקבוצות החשיבה, ה- THINK TANKS - כמו: ראנד, אמריקן אנטרפרייז, האדסון ודומיהם - תפקיד חשוב ביותר. הממשל האמריקני מכור אליהם, כי שם הידע נאגר, ומוציא על כך הון עתק.

לעומת זאת, בבריטניה הם כמעט לא קיימים, כי אין בהם צורך. הידע משתמר בתוך הממשל.

ד"ר קידר מדגיש, כי התרבות האסטרטגית הזו שאינה מאפשרת צבירת ידע, מכשילה את האמריקנים שוב ושוב. המקרים הבולטים האחרונים באזורנו הם עיראק ואפגניסטן, לשם הם הגיעו - בהיעדר ידע רלוונטי בזמן אמת - בלי להבין לאן הם הולכים.

[להרחבה על סוגיה זו, של ההבדלים בתרבות האסטרטגית בין האמריקנים לבריטים בעיראק, לחצו כאן]

[בתמונה: לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב- 2003, נטלו הבריטים על עצמם את ניהולה של העיר בצרה בעיראק (בתמונה); והאמריקנים לקחו את כל השאר. אין ספק שבצרה הייתה הרבה יותר שקטה מכל היתר. מדוע? התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב- 2003, נטלו הבריטים על עצמם את ניהולה של העיר בצרה בעיראק (בתמונה); והאמריקנים לקחו את כל השאר. אין ספק שבצרה הייתה הרבה יותר שקטה מכל היתר. מדוע? התמונה היא צילום מסך]

בין הבריטים לאמריקנים בעיראק...

כותב ד"ר מרדכי קידר: 

"... לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב- 2003, נטלו הבריטים על עצמם את ניהולה של העיר בצרה בעיראק; והאמריקנים לקחו את כל השאר. אין ספק שבצרה עד היום הרבה יותר שקטה מכל היתר. מדוע?

כי הבריטים הם בעלי תודעה קולוניאלית. טבועה בהם ההבנה האסטרטגית, שניהול של קולוניה לטווח ארוך מחייב לימוד והטמעה של התרבות המקומית, שאיתה - ולא נגדה - חשוב לזרום, אם רוצים להישאר במקום לאורך זמן. מבחינה זו, הם רק חזרו לבצרה - אחרי כמה עשורים של היעדרות - כשהם משמרים את הידע שצברו בעבר.

על פי הידע הזה עשו הבריטים שלושה דברים במהופך מהאמריקנים:

[בתמונה משמאל: חייל בריטי בבצרה, עיראק. התמונה היא צילום מסך]

  • הם הגיעו עם קבוצה גדולה של דוברי ערבית ומומחי תרבות;
  • הם אפשרו לפקידות המקומית לנהל את עצמה לבד, בעוד שהאמריקנים יצרו כאוס ניהולי וטבעו בתוכו;
  • הם הגיעו למשימה עם חיילים גברים בלבד, בעוד האמריקנים שלחו קבוצה מעורבת של חיילים: גברים ונשים.

האמריקנים לא גילו כל רגישות תרבותית ורצון ללמוד; וגם היו חסרים יכולת חוקית לשנות, בגלל רגישות לבעיות של מגדר ותקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט) בתוך ארצות הברית.

קשה להסביר לאמריקני מה משמעות הדבר עבור העיראקי הממוצע, שבחורה עומדת עם נשק ותיתן פקודות לגברים... אלה דברים שאינם קבילים בעיראק; ועוררו הרבה מאוד התנגדות בקרב העיראקים: "בשביל זה באתם לפה? להביא לנו בחורות שישלטו בנו?". 

[בתמונה משמאל: חייל בריטי בבצרה, עיראק. התמונה היא צילום מסך]

אבל את זה, האמריקנים לא הבינו, כי בתרבות שלהם לא ניתן לעשות הפרדה בין נשים לגברים. זו אפליה על רקע מגדרי, וכל ניסיון להפלות יתקל בתביעה משפטית.

את הטעויות הללו הבריטים חסכו לעצמם! ...".

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] [להרחבה על סוגיה זו, של ההבדלים בתרבות האסטרטגית בין האמריקנים לבריטים בעיראק, לחצו כאן]

[בתמונה: חיילת אמריקנית בעיראק - "בשביל זה באתם לפה? להביא לנו בחורות שישלטו בנו?" התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: חיילת אמריקנית בעיראק - "בשביל זה באתם לפה? להביא לנו בחורות שישלטו בנו?" התמונה היא צילום מסך]

התרבות האסטרטגית של ישראל

'על קצה המזלג', מגדיר אדמסקי את התרבות האסטרטגית הישראלית כך (אדמסקי, 2012, עמ' 194-174):

[בתמונה משמאל: התרבות האסטרטגית של ישראל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

[למאמר: אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'קשרי היררכיה', לחצו כאן] [להרחבה על 'חזון לאומי, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

[לאוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] 

מקורות והעשרה

46 thoughts on “פנחס יחזקאלי: תרבות אסטרטגית – התרבות הארגונית של מדינות בתחום האסטרטגי

  1. Pingback: תרבות אסטרטגית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: מגילת אסתר - מורכבות, תוצאות בלתי צפויות ואי וודאות - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: פוטין מול זלנסקי - דילמת המנהיגות - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל? - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: הימורי מדיניות והתרבות האסטרטגית הישראלית - ייצור ידע

  6. Pingback: אלי בר און: ניהול סיכונים הוא תפקידו החשוב ביותר של ראש ממשלה - ייצור ידע

  7. Pingback: פנחס יחזקאלי: מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל? - ייצור ידע

  8. Pingback: פנחס יחזקאלי: תכנון משאבי אנוש - הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  9. Pingback: תכנון משאבי אנוש: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  10. Pingback: פנחס יחזקאלי: הערכת מצב ארגונית בתחום משאבי אנוש - ייצור ידע

  11. Pingback: פנחס יחזקאלי: הערכת מצב ארגונית בתחום משאבי אנוש - ייצור ידע

  12. Pingback: פנחס יחזקאלי: שינוי במשטרה – האתגר והקושי: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  13. Pingback: פנחס יחזקאלי: שינוי במשטרה – האתגר והקושי: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  14. Pingback: פנחס יחזקאלי: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי - הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  15. Pingback: פנחס יחזקאלי: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי - הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  16. Pingback: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  17. Pingback: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  18. Pingback: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  19. Pingback: שינוי במשטרה – האתגר והקושי: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  20. Pingback: שינוי במשטרה – האתגר והקושי: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  21. Pingback: שינוי במשטרה – האתגר והקושי: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  22. Pingback: הימורי מדיניות והתרבות האסטרטגית הישראלית - ייצור ידע

  23. Pingback: הימורי מדיניות והתרבות האסטרטגית הישראלית - ייצור ידע

  24. Pingback: גרשון הכהן: עמוס עוז והתרבות האסטרטגית של ישראל - ייצור ידע

  25. Pingback: עמר דנק: 20 שנה לנסיגה מרצועת הביטחון – כמו צפרדע בסיר... - ייצור ידע

  26. Pingback: יותם הכהן: עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת"ם) - ייצור ידע

  27. Pingback: מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל? - ייצור ידע

  28. Pingback: מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל? - ייצור ידע

  29. Pingback: גמישות פוליטית-ביטחונית היא סוד השרידות הלאומית - ייצור ידע

  30. Pingback: גרשון הכהן: עמוס עוז והתרבות האסטרטגית של ישראל - ייצור ידע

  31. Pingback: גרשון הכהן: עמוס עוז והתרבות האסטרטגית של ישראל - ייצור ידע

  32. Pingback: אלעד רזניק: יוזמת השלום הצרפתית ותהליכי קבלת החלטות - ייצור ידע

  33. Pingback: הימורי מדיניות והתרבות האסטרטגית הישראלית - ייצור ידע

  34. Pingback: מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל? - ייצור ידע

  35. Pingback: ספר: ציביליזציות גוועות - מדוע אירופיה והאיסלם נעלמים / דיוויד פ. גולדמן - ייצור ידע

  36. Pingback: ספר: ציביליזציות גוועות - מדוע אירופיה והאיסלם נעלמים / דיוויד פ. גולדמן - ייצור ידע

  37. Pingback: שוש קמחי: מנהלים בעידן של חילופי פרדיגמות - ייצור ידע

  38. Pingback: שוש קמחי: מנהלים בעידן של חילופי פרדיגמות - ייצור ידע

  39. Pingback: בדרך להימור המדיניות הגדול - ייצור ידע

  40. Pingback: נושא לימוד: שינוי במשטרה - האתגר והקושי - ייצור ידע

  41. Pingback: עשור להתנתקות - מאזן ביניים - ייצור ידע

  42. Pingback: עמוס עוז והתרבות האסטרטגית של ישראל - ייצור ידע

  43. Pingback: עמוס עוז והליניאריזציה של הסכסוך - ייצור ידע

  44. Pingback: עמוס עוז והליניאריזציה של הסכסוך - ייצור ידע

  45. Pingback: עמוס עוז והליניאריזציה של הסכסוך - ייצור ידע

  46. Pingback: ספר: ציביליזציות גוועות - מדוע אירופיה והאיסלם נעלמים / דיוויד פ. גולדמן - ייצור ידע

Comments are closed.