פנחס יחזקאלי: תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט – מרעיון נאצל לעריצות תודעתית

תקציר: מקורה של התקינות הפוליטית - הפוליטיקלי קורקט (Politically correct או political correctness) באמונה כי יש יחס ישיר בין הקטגוריות הלשוניות של שפה שאדם מדבר בה, לבין הדרך בה האדם מבין את העולם ומתנהג בו. השפה מעצבת את המציאות החברתית מצד אחד, ומושפעת מיחסי כוח מצד שני; ואחת הדרכים להשפיע על עוולות חברתיות היא בשינוי השפה; ודרכה, בשינוי השיח. 

[בתמונה: אחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת") - מדינה שאין בה פוליטיקלי קורקט...  - עורר סערה ברחבי אירופה, לאחר שפרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה". בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?" (ראו תמונה נוספת למטה)]

[בתמונה: אחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת") - מדינה שאין בה פוליטיקלי קורקט...  - עורר סערה ברחבי אירופה, לאחר שפרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה". בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?" (ראו תמונה נוספת למטה)]

מקורה של התקינות הפוליטית - Politically correct או Political correctness - באמונה כי יש יחס ישיר בין הקטגוריות הלשוניות של שפה, שאדם מדבר בה; לבין הדרך, בה האדם מבין את העולם ומתנהג בו. השפה מעצבת את המציאות החברתית מצד אחד, ומושפעת מיחסי כוח מצד שני; ואחת הדרכים להשפיע על עוולות חברתיות היא בשינוי השפה; ודרכה, בשינוי השיח. 

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

עודכן ב- 10 באוקטובר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תקינות פוליטית או פוליטיקלי קורקט (Politically correct או political correctness) היא אחד המושגים המשמש את הפרדיגמה של רב תרבותיות. היא קוד ההתנהגות הנדרש בעולם של רב תרבותיות. מקורה של התקינות הפוליטית היא כנראה בסין, ומשם השתרשה במערב. היא באה למנוע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, גזענות, או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות. כל ביטוי הטומן בחובו טענה גלויה או סמויה, במכוון או בשוגג, בדבר הבדלים בין בני אדם באופן שעלול להיות מובן כפוגעני כלפיהם אינו תקין פוליטית. התקינות הפוליטית גורסת כי יש יחס ישיר בין הקטגוריות הלשוניות של שפה שאדם מדבר בה, לבין הדרך בה האדם מבין את העולם ומתנהג והשפה מעצבת את המציאות החברתית מצד אחד, ומושפעת מיחסי כוח מצד שני. לכן, אחת הדרכים להשפיע על עוולות חברתיות היא בשינוי השפה ודרכה שינוי השיח.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן]

[בכרזה: תקינות פוליטית בטעם של פעם... כמו כל תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) המתרחשת לרעה, הרעיון שמאחורי התקינות הפוליטית היה נאצל: כבוד לזולת והכרה באחר... "עיריית תל אביב פונה בזה לכל התושבים בבקשה נמרצה, שלא להשתמש לימי הפורים הבאים בתלבושות לאומיות ודתיות של השכנים תושבי ארצנו, המוסלמים והנוצרים, בתור מסכות, כדי לא לפגוע ברגשותיהם. על החתום: עיריית ת"א... הכרזה היא נחלת הכלל]

[בכרזה: תקינות פוליטית בטעם של פעם... כמו כל תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) המתרחשת לרעה, הרעיון שמאחורי התקינות הפוליטית היה נאצל: כבוד לזולת והכרה באחר... הרזה היא נחלת הכלל]

הרב תרבותיות - העולם המושגי של התקינות הפוליטית

תקינות פוליטית היא קוד ההתנהגות הנדרש בעולם של רב תרבותיות.

[בתמונה משמאל: רב תרבותיות מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

רב תרבותיות היא אסטרטגיה של איחוי שסעים בחברה רב גזעית, קליטת הגירה והכלתה, המדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות, במיוחד במסגרת של מדינות קולטות הגירה. התפיסה הרב תרבותית מניחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם.

[בתמונה משמאל: רב תרבותיות מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

האמצעי ליישום רב תרבותיות היא פרדיגמת חשיבה, המכונה פוליטיקה של זהויות או פוליטיקת הזהויות (Identity Politics): זוהי אסטרטגיית פעולה בכלל; ופרקטיקה פוליטית בפרט, המדגישה את זכויותיהם הלגיטימיות של המיעוטים לשמר את ייחודם ואת שונותם. היא מדגישה כבוד לשוני ולהבדלים, ומאפשרת לקבוצות מיעוט - אתניות, מיניות או אחרות - לתבוע לעצמן את הזכות לאוטונומיה תרבותית מול קבוצת הרוב בחברה.

במסגרת פוליטיקת הזהויות, אנשים - מגזע מסוים, לאום, דת, מגדר, נטייה מינית, רקע חברתי, מעמד חברתי או גורמים מזהים אחרים - מפתחים אג'נדות פוליטיות המבוססות על זהויות אלו, וע"י כך, מפרקים 'זהויות הגמוניות' של הרוב הלאומי ה'מדכא'.

פה הגענו אל 'התקינות הפוליטית': היא הכלי שבו עושה פוליטיקת הזהויות שימוש להשגת מטרותיה, בדרך של הנחלת שפה חדשה שתשנה את התודעה. שפה שתמנע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, גזענות, או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות.

אי ציות לכללי 'התקינות הפוליטית', גורר אחריו סנקציות:

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פוליטיקה של זהויות – אסטרטגיה של פירוק חברתי?', לחצו כאן] [למאמר: 'כשירות ואי כשירות תרבותית: המושג הזה בכלל רלוונטי?', לחצו כאן] [למאמר: 'נעורות – WOKE – סדר תרבותי חדש ומטורלל באמריקה ובישראל', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כשירות תרבותית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה של זהויות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, לחצו כאן]

הכר את הרב תרבותיות הרקע: תרבות האשמה; האמצעי: פוליטיקת הזהויות; קוד ההתנהגות הנדרש: תקינות פוליטית; היכולת לעמוד בו: כשירות פוליטית, WOKE; הסנקציה לאי עמידה בו: 'מחיקה'. [בכרזה: הכר את הרב תרבותיות. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: הכר את הרב תרבותיות. הכרזה: ייצור ידע]

התקינות הפוליטית התחילה בטוב, אך עברה מוטציות...

[בתמונה: ברק אובמה לא אפשר שימוש במושג אסלאם קיצוני ולא לחבר אותו לטרור. התמונה היא נחלת הכלל]

כמו כל תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) המתרחשת לרעה, הרעיון שמאחורי התקינות הפוליטית היה נאצל: כבוד לזולת והכרה באחר. רק שככל שצברה עוצמה, לאורך הדרך, התקינות הפוליטית שכחה מאיפה התחילה ומה מטרתה. הרעיון הפך לדת, שהפכה לעריצות תודעתית, שהפכה את השיח הציבורי למעטפת מילים ריקה, שפעמים רבות חגה סביב הנושא וחוששת לדעת בו, פן תואשם בגזענות, בשנאת זרים, בסקסיזם, בשובניזם, וכהנה איסורים לשוניים, הכולאים את המחשבה החופשית.

לא מדובר עוד בכללים של שיחה מנומסת, אלא בשליטה במרחב הלשוני עד כדי סירוס (אידר, 2016).

הדוגמה האקוטית ביותר לאימפוטנציה המשתקת, שגורמת הפרדיגמה של התקינות הפוליטית, היא חוסר היכולת של רבים במערב, כולל נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, להכריז על האסלאם הקיצוני כאיום עולמי.

[בתמונה משמאל: ברק אובמה לא אפשר שימוש במושג אסלאם קיצוני ולא לחבר אותו לטרור. התמונה היא נחלת הכלל]

האם זה אומר שכל המוסלמים רעים, או שצריך לחסום את חופש תנועתם? בוודאי שלא. אבל האם זה אומר שצריך להכחיש את העובדה שהטרור צומח מהאסלאם הקיצוני? הרי אין כל טעם בשקר הזה. זה מכוער, אבל זו האמת, וכדי לפתור בעיה רצוי קודם כל להסכים לראות אותה.

[להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

[בתמונה: מכוונות נאצלות לעריצות תודעתית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Simon לאתר FIXABAY]

[בתמונה: מכוונות נאצלות לעריצות תודעתית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Simon לאתר FIXABAY]

כשמפגעים באים מתוך אוכלוסייה מסוימת ומקבלי ההחלטות מגינים עליה ומסרבים לתייג אותה ככזו, אז למה שתפעל על מנת לבער אותם מקרבה?

בכרזה: האם זה אומר שכל המוסלמים רעים, או שצריך לחסום את חופש תנועתם? בוודאי שלא. אבל האם זה אומר שצריך להכחיש את העובדה שהטרור צומח מהאסלאם הקיצוני? הרי אין כל טעם בשקר הזה. זה מכוער, אבל זו האמת, וכדי לפתור בעיה רצוי קודם כל להסכים לראות אותה. כשמפגעים באים מתוך אוכלוסייה מסוימת ומקבלי ההחלטות מגינים עליה ומסרבים לתייג אותה ככזו, אז למה שתפעל על מנת לבער אותם מקרבה? הכרזה: ייצור ידע

[קריקטורה, בעקבות סירוב הממשל האמריקני לתייג טרור כאסלאמי. התמונה היא צילום מסך]

המזרח אירופאים אינם אוכלים את ה'ממבו ג'מבו' הזה... 

מדינות המזרח של האיחוד האירופי רחוקות מאוד מהשפעת הקסם האידיאולוגי הזה על מדינות המערב. דוגמה יפה מהתקשורת הפולנית, היא כתבת השער באחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת"), שעורר סערה ברחבי אירופה: "W Sieci" פרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה". בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?" (ראו תמונה נוספת בראש המאמר) [בתמונה: אחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת") - מדינה שאין בה פוליטיקלי קורקט...  - עורר סערה ברחבי אירופה, לאחר שפרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה". בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?" (ראו תמונה נוספת בראש המאמר)]

[בתמונה: אחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת") - מדינה שאין בה פוליטיקלי קורקט...  - עורר סערה ברחבי אירופה, לאחר שפרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה". בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?" (ראו תמונה נוספת בראש המאמר)]

וצריך לזכור שמערכות מורכבות תמיד נוטות למהפכים...

לאורך זמן במערכת מורכבת, פועלים תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. פעולות אלה קרויות, פעולות מאזנות (Balancing structural tensions in complex systems). הן מהוות תגובת נגד של תתי-מערכות – המנסות לשמר את הסטטוס קוו – לשינוי שמנסה ליצור תת-מערכת אחרת בסביבתן.

 [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פעולות מאזנות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן]

נספח: סרטו של ניל קולטקר, הלועג ל"דת" הפוליטיקלי קורקט:

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

  מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

בכרזה: תקין פוליטית איננו, בהכרח, צודק! [כרזת מחאה אירופית, המתורגמת לעברית. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: כרזת מחאה אירופית, המתורגמת לעברית. הכרזה: ייצור ידע]