פנחס יחזקאלי: אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים

תקציר: חזון אחרית הימים: הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, החליט לחייב את קציני צה"ל בדרגת סגן אלוף ומעלה, לקרוא ספרות מקצועית, כחלק מ'תפיסת הפיקוד בצבא'. מה, קציני צבא אינם קוראים ספרות מקצועית בתחום עיסוקם? ברוכים הבאים לאחת המחלות המביכות של ארגונים ביורוקרטיים לא מקצועיים: אנטי אינטלקטואליזם...

[בתמונה: כריכת ספרו של דגלס א' מקגרגור, השתנות תחת אש. מהפכה בצורת הלחימה של אמריקה, שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ב- 2007. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]

"בלא ביקורת עצמית, אין אינטלקטואליזם" (אורי מילשטיין)

המאמר עודכן ב- 16 בדצמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

באחד ממאמריו, כינה האלוף יצחק בריק את התרבות הארגונית הצה"לית: 'המחלה'. "הכל" כך קבע, "מתחיל ונגמר בתרבות הארגונית...". (בריק, 2019)

בעיני, כל מנהל בארגון ביורוקרטי - שמנסה להילחם בגילויים שונים של התרבות הארגונית - ראוי להערכה מיוחדת. למועדון האקסקלוסיבי הזה של בודדים, נכנס עתה הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, שהחליט לחייב את קציני צה"ל בדרגת סגן אלוף ומעלה, לקרוא ספרות מקצועית, כחלק מ'תפיסת הפיקוד בצבא'.

לפי החלטת הרמטכ"ל, בכל שנה הוא יגדיר ספר מאמרים ומדיה דיגיטלית שיהוו קריאת חובה לקציני הצבא בדרגת סא"ל ומעלה, וכל מפקד זרוע או אגף יגדיר אף הוא ספר חובה לכל הקצינים שתחת פיקודו. זאת, בהתאם למאפייני הגופים השונים..." (שובל, 2019).

[למאמרו של האלוף בריק: 'אוי, התרבות הארגונית הצה"לית, לחצו כאן]

מה, קציני צבא אינם קוראים ספרות מקצועית בתחום עיסוקם? ברוכים הבאים לאחת המחלות המביכות של ארגונים ביורוקרטיים לא מקצועיים: אנטי אינטלקטואליזם...

בעוד בארגונים ביורוקרטיים מקצועיים - כמו למשל, פרקליטות או בית חולים - שדרת העובדים נשענת על הכשרתה המקצועית, הרי שבביורוקרטיות לא מקצועיות, האליטות - וגם כל היתר - לא רק שהם מרגישים פטורים מלהעמיק בתחום עיסוקם, הם גם מתגאים בבורותם...

מי שחושב שהבעיה היא של צה"ל ומשטרת ישראל בלבד שייטול קורה מבין עיניו. זוהי מחלה ביורוקרטית ידועה ומוכרת...

כזה, למשל, היה רמטכ"ל צבא צרפת בתחילת מלחמת העולם השנייה, הגנרל מוריס גמלאן.

הוא הרבה בקריאת ספרים על תולדות האומנות, אולם, לא קרא ספרים צבאיים שכתבו עמיתיו על התחדשות פני המלחמה: לידל הארט ופולר הבריטים, דה גול הצרפתי וגודריאן הגרמני.

על כן, הכין את צרפת למלחמת העולם השנייה כאילו היא המשכה של הראשונה. התובנה – שפני המלחמה השתנו – חדרה להכרתו רק כשצבאו ניגף מול הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה (מילשטיין, 1992ב', ע' 33).

[תמונתו של הגנרל גמלן משמאל היא נחלת הכלל]

אייקון אנטי אינטלקטואלי נוסף היה שר המלחמה של רוסיה מ- 1908 עד 1914 והאיש שהיה האחראי הישיר למפלתה במלחמת העולם הראשונה, הגנרל סוכומלינוב, שנלחם נגד תנועות הרפורמה ברוסיה והתגאה בכך שמעולם לא פתח ולו ספר אחד על עניינים צבאיים... (טוכמן, 1996, עמ' 66-64).

אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם: המשגה

"אנשים יקנאו בך על הצלחתך, על עושרך, על שכלך, על יופייך, על מעמדך - אבל, רק לעתים נדירות על חכמתך" (טאלב, 2011, ע' 11)

'אינטלקטואליזם מקצועי'

"אינטלקטואליזם" הוא ערך יסוד ב"תרבות הארגון". הוא מוגדר כעיסוק בפעילות שכלית ורוחנית מתוך הנאה, סקרנות, אהבת הלימוד ורכישת הידע במגוון נושאים. זאת, לשם הלימוד וההחכמה, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי. (ויקיפדיה, 2012).

לעומת זאת, ל"אינטלקטואליזם המקצועי" בארגון יש תכלית מעשית מאוד. האינטלקטואל הוא ה"גשש" שסקרנותו המקצועית פותחת את השער לחידושים ו"מייבאת" רעיונות חדשים לארגון (ויקיפדיה, 2012). הוא יאופיין במתיחת ביקורת על כל דבר בארגון, לא כחולשה, אלא כאקט של התבגרות אישית וארגונית; בפיתוח דיאלוג ארגוני פתוח, ללא קשר להיררכיות ולדרגות; בחיפוש מתמיד אחר מחקרים מדעיים מגוונים של הוויית הארגון; בהרגלי ההתייעצות ברמה גבוהה; בפיתוח פתרונות לבעיות, ובהעלאת רעיונות ותיאוריות בתחום מקצועו. "האינטלקטואלים הארגוניים" הינם כמעט תמיד מקור למהפכות בארגוניהם (מילשטיין, 1992א', עמ' 9, 31, 38, 45; Wikipedia, 2012; ויקיפדיה, 2012).

"אינטלקטואלים מקצועיים" מוכרים מתחום התעשייה היו: הכלכלן פיטר דרוקר (Drucker), התעשיין אלפרד סלואן (Sloan) ואחרים, שריכזו עבור מנהלים את תמצית ה"ידע" שהיה בידם בתחום הניהול; והצליחו למכור מיליוני עותקים מספריהם.

'אנטי אינטלקטואליזם מקצועי': סכלות של המוח המקצועי...

"אנטי אינטלקטואליזם מקצועי" הוא ההיפך מ'אינטלקטואליזם מקצועי'. נגדירו כהיעדר סקרנות מקצועית; חוסר הבנה לעומק של תורות; מחשבה שבלונית, וחוסר יכולת להתאים את האמצעים לחשיבה (בדרך כלל מתרחש תהליך הפוך של התאמת החשיבה המקצועית לאמצעים הקיימים) (מילשטיין, 1992ב', ע' 134; ולד, 1987). האסטרטג הצבאי האמריקני הידוע, ברנארד ברודי, הגדיר "אנטי אינטלקטואליזם" בצבא כ"סכלות של המוח הצבאי" (ברודי, 1980, ע' 411).

אחד הגילויים של אנטי אינטלקטואליזם מקצועי הוא למשל הסירוב של ארגון לחשוף עצמו למחקר חוץ ארגוני. מצב זה מאפיין למשל את משטרת ישראל (ראו למשל: שדמי, 2012, ע' 14), בניגוד בולט לשירות בתי הסוהר, שפותח את דלתותיו בשמחה ליוזמות מחקריות.

[להרחבה על הקשר שבין אינטלקטואליזם מקצועי למקצוענות, לחצו כאן]

למה חשוב אינטלקטואליזם צבאי?

אינטלקטואליזם מקצועי (Professional Intellectualism) חיוני לכל ארגון החפץ חיים, קל וחומר הארגון הצבאי. בעולם דינאמי המשתנה במהירות, הופך הקשר הישיר – שבין סקרנות מקצועית ואינטלקטואליזם מקצועי; לבין תהליכי יצירת הידע – לקריטי; ותרומתו – לסיכויי ההצלחה של ארגון צבאי; או לחלופין, לכישלונו – גדולה.

היטיב להגדיר זאת האלוף במיל' יעקב עמידרור: "צבא, שמפקדיו בורים בהיבט הידע הצבאי, ולכן חסרי בסיס תאורטי, יתפקד פחות טוב כאשר מפקדים אלה יתקלו במצבים חדשים ויהיו זקוקים לידע זה כדי לחשוב על פתרונות ראויים, והרי זאת מהותה של מלחמה." (עמידרור, 2019).

[בתמונה: האלוף יעקב עמידרור אומר את המובן מאליו: "צבא, שמפקדיו בורים בהיבט הידע הצבאי, ולכן חסרי בסיס תאורטי, יתפקד פחות טוב כאשר מפקדים אלה יתקלו במצבים חדשים ויהיו זקוקים לידע זה כדי לחשוב על פתרונות ראויים, והרי זאת מהותה של מלחמה."... התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: יעקב עמידרור - תפיסת הביטחון של ישראל / נקודת מפגש]

[למאמרו של האלוף יעקב עמידרור: 'מהו הידע המקצועי בצבא', לחצו כאן]

אינטלקטואליזם מקצועי הוא התרופה למה שמכונה: חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink): מחלה ארגונית המאפיינת, בעיקר, ארגונים ביורוקרטים בשלב של "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים". זהו דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה.

[להרחבה בנושא: חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, לחצו כאן] [להרחבת המושג "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים", לחצו כאן]

האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב להגדיר את תוצאות החשיבה הקבוצתית: "במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר", גרס ידלין, "אף אחד לא חושב!" (ראו כרזה למטה):

[התמונה המקורית של האלוף במיל עמוס ידלין: דובר צה"ל]

הסבר ציורי יותר נתן האלוף ג'קי אבן שהיה מפקד המכללה לביטחון לאומי של צה"ל. הוא טבע את המונח: "מפקד קוף", שהוא השילוב בין מפקד טיפש ובור.

"אופייני לכל מערכת צבאית" טען אבן, "שאם יושב קוף על כיסא המפקד בצמרת הפירמידה, הוא יותר חזק מהפקוד הכי חכם שמתחתם.

אם לחכם חסר יושר אישי, והוא משרת את הקוף, משיגים שניהם יחד, בהצלחה, מטרות של קופים".

בארגון שבו אינטלקטואליזם מקצועי הוא ערך; יסתננו, מן הסתם, פחות בורים לעמדות השפעה!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

אנטי אינטלקטואליזם בארגון איננו אישי. הוא מקצועי...

בכירים רבים ב"ארגונים הצבאיים" הם אינטלקטואלים בביתם, אך אנטי אינטלקטואליזם מובהקים במקום עבודתם.

כזה היה, למשל, מוריס גמלן, שכבר הוזכר במאמר זה, ולא לטובה..

כזה היה גם משה דיין - אינטלקטואל מובהק בחייו האישיים; שכתב ששה ספרים בתחומים מגוונים, והיה אסטרטג מחונן שרתם, לצרכיו המקצועיים, את הערמה הטבעית שבה ניחן ליכולת התכנון שלו, אולם לא העמיק לחקור, למשל את לקחי מלחמת העולם השנייה בתחום דומיננטיות השריון.

ידועה למשל יריבותו עם חיים לסקוב – שדרש שינוי בתפיסת הלחימה של צה"ל כך שתינתן דומיננטיות לשריון – בעוד הוא ביחד עם יוצאי פלמ"ח נוספים כיצחק רבין – דבקו בתפיסות מיליציוניות – תוך התעלמות מלקחי מלחמת העולם השנייה – וראו בחי"ר את הגורם העיקרי שעליו אמור להישען הצבא (נאור, 1988, עמ' 256-254).

[בתמונה משמאל: חיים לסקוב. איזה מזל שניצח את דיין בויכוח המקצועי בצה"ל על מקומו של השריון... התמונה באדיבות אתר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר]

ההיסטוריה של האנטי אינטלקטואליזם בצה"ל

שורשיו של האנטי אינטלקטואליזם הצה"לי בהגנה ובפלמ"ח, שהקנו לצה"ל את הדפוסים המיליציוניים המאפיינים אותו עד היום (תרבות האלתור ללא בסיס מקצועי ומה שמכונה, 'יהיה בסדר'). אציין דוגמה:

האלוף ד"ר אלעד פלד – מפקד המכללה לביטחון לאומי לשעבר – מספר כי בשנת 1954 הגיע משה דיין – הרמטכ"ל דאז (ראו את תת הפרק הקודם) – לסיום הקורס לפיקוד ומטה (פו"ם).

בשיחה עם החניכים ציטט אחד מהם דברים שקרא בספרו של גנרל היינץ גודריאן – אבי חיל השריון הגרמני במלחמת העולם השנייה.

דיין השיב לו ביובש: "גודריאן – אני לא פגשתי אותו". רוצה לומר, אל תבלבל לי את המוח עם תיאוריות וספרים. פלד סיכם כי אינטלקט והשכלה לא היו מהדברים שעזרו לקצינים. אז, לא היית מתגאה בזה. היית מסתיר את זה (פלד, 2002).

[בתמונה משמאל למעלה): "גודריאן - אני לא פגשתי אותו..." קרדיט: Bundesarchiv, Bild 101I-139-1112-17 / Knobloch, Ludwig / CC-BY-SA 3.0]

זו אינה הפעם הראשונה, אגב, שהצבא מנסה להשתנות, ולהסיר את קללת האנטי אינטלקטואליזם. בעקבות טראומת מלחמת יום הכיפורים, כשהייתי סגן מפקד פלוגה צעיר, קיבלנו כל הקצינים - זוטרים כבכירים - תלושים לרכישת 5 ספרים בשנה, של הוצאת מערכות שנבחרו בקפידה. לזכותו של הרמטכ"ל דאז, דומני מוטה גור ז"ל, חלק מהם היה ספרים חתרניים שעוררו מחשבה כמו "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא" לנורמן דיקסון, שלא מש משולחני עד היום... אני זוכר שהקצינים הצעירים התלהבו מהמחווה. הבכירים יותר - הרבה פחות...

האם כוכבי יצליח הפעם?

חוששתני שאני בספק גדול...

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]

 

[בתמונה: מרשל צרפת פטריס דה- מקמהון, שסיים את הקריירה בשבי הגרמני, ביחד עם אדונו, נפוליון השלישי בקרב סדאן, 1/9/1870, במלחמת פרוסיה –צרפת. מזהים קשר כלשהו בין הכתוב על הכרזה לתוצאה?... התמונה היא נחלת הכלל]

הערות קוראים

  • יותם הכהן: 1. אינטלקטואליזם יתר כמו שמתואר במאמר לא בהכרח יסייע לנו; 2. מכל הגורמים במגזר הציבורי והביטחוני בישראל צה"ל הוא ללא ספק המשכיל ביותר; 3. לא בטוח שהמענה להעדר ההשכלה הוא האקדמיה.
  • פנחס יחזקאלי: לא להיעדר ההשכלה יקירי. להיעדר הסקרנות!
  • בנימין סימן טוב: כל מילה בסלע. שכח רק את לימודי ההסטורייה הכללית שנה ראשונה ברביע האקדמי של פו"מ ארוך בעבר אשר הקנה גירוי אינטלקטואלי והעניק עומק ורוחב ראייה בהסטוריה עולמית והצבאית. היום פנו לטכנולוגייה או למדיניות הציבורית בעיקר לצורך קידום והטבות אך לא למחקרי מדיניות צבא ובטחון. הרעיונות של לייבל (במאמר בהארץ למעלה) טובים עד מאוד. מי יקנה?

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

20160217082831

27 thoughts on “פנחס יחזקאלי: אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על רמתה של משטרת ישראל – אוסף חמישי - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: למה המשטרה כושלת בשיטור בקרב בני העדה האתיופית? - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: מה הקשר שבין אינטלקטואליזם מקצועי ל"מקצוענות"? - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על ניהול ומורכבות - אוסף שני - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: הערכת מצב ארגונית בתחום משאבי אנוש - ייצור ידע

  6. Pingback: פנחס יחזקאלי: "להמציא את הגלגל מחדש" - סימפטום של חולי ביורוקרטי - ייצור ידע

  7. Pingback: אלעד רזניק: משתבללים בנחילים בנקודות סינגולריות - ייצור ידע

  8. Pingback: אמציה חן: חלום ושברו - ייצור ידע

  9. Pingback: אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  10. Pingback: מה הקשר שבין אינטלקטואליזם מקצועי ל"מקצוענות"? - ייצור ידע

  11. Pingback: מה הקשר שבין אינטלקטואליזם מקצועי ל"מקצוענות"? - ייצור ידע

  12. Pingback: "להמציא את הגלגל מחדש" - סימפטום של חולי ביורוקרטי - ייצור ידע

  13. Pingback: "להמציא את הגלגל מחדש" - סימפטום של ביורוקרטי - ייצור ידע

  14. Pingback: "להמציא את הגלגל מחדש" - סימפטום של ביורוקרטי - ייצור ידע

  15. Pingback: למה המשטרה לא מקצועית? - ייצור ידע

  16. Pingback: יאיר רגב: עוד הודאה בעזרת מדובב נפסלה. מתי הם ילמדו? - ייצור ידע

  17. Pingback: "האנטומיה של הפשיזם": לא מנדבים מקורות עוצמה לאחרים... - ייצור ידע

  18. Pingback: אנציקלופדיה לבריאות המשטרה - ייצור ידע

  19. Pingback: זרועות היסוד של הארגון הצבאי: ד"ר אורי מילשטיין - ייצור ידע

  20. Pingback: שוב ממציאים את הגלגל במשטרה... - ייצור ידע

  21. Pingback: סוף עידן האנטי-אינטלקטואליזם במשטרה? - ייצור ידע

  22. Pingback: אנטי אנטלקטואליזם מקצועי: מגן התרבות המשטרתית - ייצור ידע

  23. Pingback: נושא לימוד: שינוי במשטרה - האתגר והקושי - ייצור ידע

  24. Pingback: מפת דרכים למפכ"ל החדש... - ייצור ידע

  25. Pingback: נושא לימוד: משטרת ישראל - מאפיינים תרבותיים - ייצור ידע

  26. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה - היום השלישי - ייצור ידע

  27. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה - היום השלישי | ייצור ידע

Comments are closed.