איך ייגמר הסיפור? עוד מוקדם לדעת אבל לדעתי הדמוקרטים עשו שטות אחת ענקית. הם הביאו את סיפור הבחירות לנקודה דומה בה היו הבחירות ב 2016. טראמפ נגד השחיתות הדמוקרטית... החברה שהקימו הבנים של של ג'ו ביידן וג'ון קרי באמצע 2009 ורשמית בתחילת 2010 מכרה גישה לנשיא, לסגן הנשיא, למזכירת המדינה וליו"ר וועדת הנבחרים של הסנאט שלאחר מכן הפך למזכיר המדינה בעצמו...
תיק איתמר שמעוני ותיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו שונים מהרבה בחינות; אבל, יש להם קו משותף - בשני המקרים מואשם נבחר ציבור בכך שקיבל שוחד, בין היתר באמצעות הטיה של סיקור תקשורתי! לפרקליטות ישנה בעיה מהותית וקשה להוכיח, בנסיבות שתוארו בכתבה, את המתת השוחדי ואת עבירת השוחד, בשני התיקים...
במאמר קודם הסברתי על מנגנון ההצדקה העצמית, 'דיסוננס קוגניטיבי', שעוזר לנו להתמודד עם טעויות שאנחנו עושים. הפעם אסביר, כיצד המנגנון עוזר לאנשים להתמודד עם שחיתות עצמית; ולמצביעים, לקבל התנהגות שכזאת אצל הפוליטיקאים...
במאמר קודם עסקנו בחריגות מוסדיות של שופטי העליון: החתירה ל'שכפול עצמי', על מנת לשמר את העוצמה בידיה של האליטות הקיימת, לאורך שנים. הבעיה היא שחריגות מוסדיות מביאות פעמים רבות מידי לחריגות אישית...
ביורוקרטיה היא אחת מצורות הארגון המוכרות ביותר, האפקטיביות ביותר בתחומים מסוימים, אך גם המושמצות ביותר, ובצדק… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ביורוקרטיה - יתרונותיה ומחלותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
שחיתות שלטונית היא תופעה שבה אנשי ציבור מנצלים את מעמדם לרווח אישי או פוליטי בניגוד לאינטרס הציבורי. היא מתבטאת בצורות שונות, כגון שוחד, משוא פנים, ניגוד עניינים ושימוש לרעה במשאבי המדינה. עם זאת, נעשה במושג שימוש פוליטי: גורמים פרוגרסיביים, המבקשים לערער על מבנה המדינה הלאומית, פועלים באמצעותו כדי לערער את אמון הציבור בפוליטיקאים ובמוסדות השלטון. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת השחיתות השלטונית וסוגי שחיתות אחרים. זאת, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…
עריכת מכרזים מקובלת - בעיקר במגזר הציבורי במדינות רבות וכן בישראל - במטרה להבטיח בראש ובראשונה הגינות, טוהר מידות וניקיון כפיים, שהם מסמניו של ממשל תקין. אבל, כאשר משתמשים בו באופן סלקטיבי ועיוור, הוא אחד מזרזי השחיתות העיקריים. זה המצב בישראל!
האסטרטגיה של רב ניצב רוני אלשייך, להתייצב בראש אנשיו בחקירות ראש הממשלה - ולחטוף את עיקר האש - יכולה להתפרש על פי מיטב האתוס הצבאי של מפקדים בצבא, שבא לידי ביטוי במושג 'אחרי': המפקד מסתער על היעד בראש כוחותיו. רק שהשלכות האתוס הזה על הרמה האסטרטגית, והוצאתו מחוץ להקשר הצבאי הטקטי לעולם המשטרתי, יכולה להטעות...
בישראל ראשי ממשלה רחוקים מלהיות "פרח מוגן". ניסיון עשרים השנים האחרונות מלמד שחקירת ראש ממשלה מכהן הפכה לדפוס של קבע במדינת ישראל (רבין, נתניהו, שרון, ברק, אולמרט ונתניהו; החקירה הובילה לסיום הכהונה של שניים מהם, רבין ואולמרט; ועוד היד נטויה...). מה כל זה מלמד אותנו?
קראתי בתדהמה את מאמרו של אלון חכמון בעיתון 'מעריב' מאתמול תחת הכותרת "מפכ"ל המשטרה מציג: כך נמנע מראשי הרשויות לעבור על החוק". האם כולם עוברי חוק? התשובה היא חד משמעית לא! יתרה מכך, האם המצב במשטרה טוב יותר? בעבר, ובעיקר בשנים האחרונות אנחנו עדים , לצערי, לתופעות שחיתות של אנשי משטרה מהרמה הבכירה ביותר ועד לשוטרי השטח. על מי אנו מתנשאים, ולמה? מה זכותנו להדביק סטיגמה על אחרים?
