האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
התקיפה בסוריה בוצעה למרות נוכחות רוסית מסיבית בסוריה, והיא מעבירה מסר חד משמעי וחריף לכל מי שהשתולל באזורים שונים בעולם ב- 18 שנה האחרונות: לפוטין, לסינים, לאיראנים ולצפון קוריאנים: יש שריף חדש בעיר והוא מתכוון למה שהוא אומר ברצינות!
קצת לא הגיוני, שלמרות המצב המאוד מסובך באזור, בוושינגטון יחגגו את "השלמת המשימה" לאחר ההפסד הצפוי של דאע"ש. הגורם העיקרי שישפיע על המרחב הסורי-עיראקי היא לא איראן. רוסיה תהיה הגורם הזה. בשנות ה- 60 של המאה הקודמת, כשברית המועצות הייתה בשיא כוחה במצרים, הנשיא נאצר סיפק להם השפעה אזורית, שנועדה לדחוק את רגלי האמריקאים מהאזור: מאלג'יריה דרך תימן ועד לסוריה ועיראק, בהתאם למדיניות הסובייטית. היום, עושה זאת איראן, ברצון…
למה להם לרוסים לחבור לפני הבחירות לדונלד טראמפ? רוב הסקרים הצביעו על ניצחון קלינטוני עד הרגע האחרון ממש.
אז הרוסים הבינו מה קורה בארה"ב יותר מהסי.אנ.אנ? ולמה להם להחליף נשיאה – שמדיניותה כמזכירת המדינה הייתה מאוד נוחה לקידום מטרות הקרמלין – בחתול משתולל בשק?
החזרת היציבות למזרח התיכון עוברת, קודם כל, בהקטנת היקף שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן. השגת היעד תהיה אחד האתגרים הגדולים, ויעד מרכזי של ממשל טראמפ וממשלת נתניהו.
ציר חדש מתהווה במזרח התיכון: רוסיה – איראן – תורכיה: תורכיה מתכוונת לפתור את חוסר ההסכמות עם איראן בנושא מחיר הגז, ולהגדיל את כמויות הגז המיובאות מאיראן. הידוק הקשרים עם איראן ורוסיה והאולטימטום שהנשיא הטורקי הניח לפני האמריקאים בתחילת השבוע (או שיסגירו את פתאהוללה גולן או שישכחו מטורקיה) הוא סימן רע מאוד לנאט"ו. המרוויח העיקרי מכך, מן הסתם, הוא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין!
כמו שאף אחד מגופי המודיעין בעולם לא חזה, שהפלישה האמריקאית לעיראק ב- 2003 תוביל לשינוי טקטוני במזרח התיכון, כך אף אחד לא יכול להעריך את סופן של ההתפתחויות הנוכחיות. דבר אחד ברור: הפגנת הכוח המערבית בעיראק, בשנת 2003, הובילה בסופו של דבר להגדלת טביעת הרגל המזרח תיכונית של של יריבתו העיקרית של המערב – רוסיה, שלאט לאט תופסת את התפקיד אותו מילא המערב במזרח התיכון, ב-100 שנה האחרונות. רק לפני ארבע שנים מילאה רוסיה תפקיד זניח במזרח התיכון. זה לא פחות ממדהים, איך הצליח פוטין במינימום השקעה להשיג כ"כ הרבה בכ"כ מעט זמן, ובהשקעה של כפרומיל ממה שהשקיעו האמריקאים באזור מאז ימי ממשל בוש.
[תמונתו של ברק אובמה היא נחלת הכלל; תמונתו של ולדימיר פוטין הועלתה לויקיפדיה ע"י Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0] צעדיו של פוטין – שמצליחים להפתיע את המערב שוב ושוב – נתפסים, מן הסתם, על ידו וגם על ידינו כניצחון העורמה הרוסית. האמת מורכבת יותר: אובאמה הוא מארגן … להמשך קריאה
[תמונת המקור] עניינו של מאמר זה היא אסטרטגית היציאה הרוסית מסוריה. שני אירועים שהתרחשו השבוע, הרחק מאדמת סוריה המדממת, והצליחו להסית את אלומת האור לעבר הצורך הרוסי בפתרונה המוצלח והמהיר של המלחמה בסוריה. האירוע הראשון היה הופעתו של הגנרל פיליפ ברידלאאב, המשמש כמפקד פיקוד אירופה (EUCOM) ומפקד כוחות נאט"ו (SACEUR) לפני ועדת הכוחות המזוינים של … להמשך קריאה
[תמונתו של ברק אובמה היא נחלת הכלל; תמונתו של ולדימיר פוטין הועלתה לויקיפדיה ע"י Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0; תמונתו של בשאר אל אסד הועלתה לויקיפדיה ע"י Fabio Rodrigues Pozzebom / ABr derivative work: César talk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC … להמשך קריאה
במהלך השיחות האסטרטגיות (העקרות) בין צרפת לרוסיה על הקמת ברית אסטרטגית לפני מלחמת העולם השנייה, ביקש שר החוץ הצרפתי מרודן ברית המועצות, יוסיף סטלין להקל את הלחץ שהפעיל על הכנסייה הקתולית הרוסית. כשסטלין שאל מדוע, השיב הצרפתי שהדבר יעזור לו אצל האפיפיור. האפיפיור? השיב סטלין בבוז, כמה דיביזיות יש לו? (מתוך כתבי צ’רצ’יל- The Gathering Storm – ע' 117). נזכרתי ב'דיביזיות של … להמשך קריאה
