האם משפט נתניהו יכול להתקיים כהליך ניטרלי, אובייקטיבי, “הנדסי”? שהרי הצדק איננו ואף פעם לא היה ענין אובייקטיבי. הוא מטבעו תלוי הקשר תרבותי, חברתי, ערכי, כפי שטוענת הגישה הפוסט־מודרנית והפרשנות ההלכתית-יהודית.
שניים מהאישים המשמעותיים ביותר בזירה המדינית של ישראל המודרנית - שמעון פרס ובנימין נתניהו - הקיפו עצמם באנשים מבריקים, חדורי תחושת שליחות לאומית. אך בעוד אנשי פרס - 'צברים' בני הארץ - הולידו את הסכמי אוסלו שהובילו לכאוס ביטחוני, העולים החדשים של נתניהו - שנושאים עמם מטען תרבותי זר וגלותי - הביאו לישראל דיפלומטיה שונה, רלוונטית יותר. אבל, האם יש בכך לפתור את בעיותיה המדיניות? את הבידוד שאליו נקלעה ואת אשמת ה'קולוניאליזם'?
במרץ 2025, בהשפעת לחץ ישיר מצד נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, התנצל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני אמיר קטאר על ההתנקשות בבכירי חמאס בדוחא. מקרה זה מציף שאלות על גבולות העוצמה והחולשה של התנצלות מנהיגותית, והשימוש בה כסחר, המניב הישגי כוח משמעותיים.
המקרא מתעד את אירוע צקלג (שמואל א', פרקים כ"ט–ל'), שבו דוד ואנשיו שבו לעירם ומצאו חורבן, חטיפה וייאוש קולקטיבי. סיפור זה יכול לשמש מסגרת להבנת תגובת החברה הישראלית לאירועי 7 באוקטובר 2023, שבהם חמאס פשט על יישובי העוטף, טבח באזרחים ושבה מאות. המאמר מנתח את שני האירועים במונחים של משבר קולקטיבי, אבדן אמון, תגובת הנהגה ותהליך שיקום.
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה ממרץ 2025 ואילך. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
מה קורה כאשר קבוצת מחאה, שביססה את קיומה על דה-לגיטימציה של ממשלה מסוימת ושל ראש ממשלה מסוים, נאלצת להודות – או להכחיש – הישג היסטורי תחת הנהגתו? איך מתמודדים עם נרטיב קבוע של "חורבן דמוקרטי" כאשר אותה ממשלה מונעת שואה גרעינית ומחזירה ביטחון, לא רק לעמה אלא לכל עמי האזור?
אין זה סוד שבסוגיית האבטחה של רוה״מ בנימין נתניהו חלה נסיגה חמורה. כאשר מתגלה סימן שאלה באבטחת מאוים - עם סכנה ממשית לחייו ושלומו - הכלל שצריך לעמוד בראש האחראים על שלומו חייב להיות: יש ספק! אין ספק!!! חובה לבצע פעולות מיידיות בהולות דחופות מצילות חיים, לאיטום כל סדק וסדק. הראשון בהם הוא החלפת יחידת אבטחת האישים (730) של השב"כ - הסובבים את נתניהו!
אליטת המרד או אליטת ז'בוטינסקי הייתה הקבוצה השנייה שהגיעה לשליטה פוליטית בישראל אחרי האליטה המייסדת (האחוס"לים). היא עלתה ב-1977, עם עליית הליכוד לשלטון. הדומיננטיות שלה התקיימה רק בתחום הפוליטי, כשיתר מוקדי הכוח במדינה: כלכלה, ביטחון, משפט, אקדמיה, אמנות וכדומה - המשיכו להישלט על ידי האחוס"לים. היא הודחה ממעמדה עם היבחרו של בנימין נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד ב- 1996.
החלטות מנהיגותיות של הנהגה לאומית נדרשות במקום שבו מסתיים הדיון המקצועי, והדילמה נותרת במלוא עוצמתה. כך בסוגיית עסקת החטופים. בניתוח אנליטי הטיעונים בעד או נגד נראים לגמרי נכונים. במקום הזה בלטה מנהיגותו של דוד בן גוריון והיא יכולה להעניק השראה לגודל השעה בה ניצב ראש הממשלה נתניהו, בחובתו להכריע לקבלת הצעת העסקה לשחרור החטופים בתנאיה הקשים או לדחייתה.
ב- 9 בדצמבר 2024, במהלך מסיבת העיתונאים שכינס הערב (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו, הראשונה מאז ספטמבר, הוא בחר להתעמת עם כתבת חדשות 12, יולן כהן. יום לפני כן סיפרה יולן בערוץ 12 כי נפגשה עם שתי קבוצות משפחות חטופים שנפגשו עם נתניהו ומכל קבוצה שמעה דברים שונים. מי צודק בעימות הזה? מי הרוויח ממנו?
