האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מעלה-מטה ומטה-מעלה הם שני מודלים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשורת: האחד, מההנהלה, מטה אל העובדים (Top Down); והשני, מהעובדים, מעלה אל ההנהלה (Bottom Up). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המודלים הללו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
המודל של תקשורת מדורגת (Cascading Communication) הוא מודל ייעוצי שנועד 'לפתור את הבעיה'. משמע, "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". לשנות את אפקטיביות התקשורת בלי לשנות את המבנה ואת השיטה; וזה לא כל כך הולך…
מעלה-מטה (Top Down) ומטה-מעלה (Bottom Up) הם שני מודלים חלופיים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשור. מודל מעלה-מטה מבטא סגירות ארגונית; מעורבות עובדים נמוכה; והיעדר היזון חוזר מהשטח להנהלה. לפניכם למטה, השתקפות של מודל מעלה מטה במפת הרשת של הארגון. מדובר בארגוון היררכי מאוד, שבו ששה מנהלים 'אינם משחררים', ומחזיקים במירב העוצמה בארגון, ושולטים על הידע שלו…
מושג מפתח בניהול מתקדם הוא, מה שאני מכנה חוק שלושת האחוזים (the #ThreePercentRule!), לפיו, "3% מהעובדים משפיעים על 90% מעמיתיהם". את העובדים הללו נכנה 'סוכני שינוי'. לשם השוואה מנהלים בדרגים שונים – המהווים, בדרך כלל, כ- 12% מכוח העבודה – משפיעים, בדרך כלל, רק על 50%-45% מהעובדים. לכן, כל ניסיון להשפיע על מעורבות העובדים בארגון, מחייבת גיבוש אסטרטגיה העוסקת בסוכני השינוי – אותם 3%!
תקציר: הגישה הרגילה והמוכרת, כמו גם השכיחה ביותר, לניסיונות ליישם שינוי ארגוני, היא בדרך של הטמעת ה'שינוי מלמעלה למטה' ('Top-Down'). אבל יש גם אפשרות נוספת: החדרת 'שינוי מלמטה למעלה' ('Down-Top') …
