האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
נראה כי בינתיים, שר הביטחון גנץ מקדם בשטח צעדים 'מתחת לרדאר' – במגמת חזון שתי המדינות. בתהליך זוחל דונם פה ודונם שם, בעידוד הממשל האמריקאי, הולכת ונבנית המדינה הפלסטינית במרחבים החורגים מעבר למה שכבר נתון בידיה בשטחי AB.
השתנות פני המלחמה הופכת לבעייתית מאוד את ההנחה, כי גם לאחר הנסיגה לקווי 67' תוכל מדינת ישראל להגן על ריבונותה ועל ביטחון תושביה בכוחות עצמה, וכי עוצמתו של צה"ל תאפשר לו, במידת הצורך, לשחזר את הישגיו מיוני 1967 ולהשתלט במהרה על שטחי המדינה הפלסטינית החדשה!
הפלסטינים כבר קיבלו מזמן את החלטתם החרישית, שאין להם עניין ב"מדינונת" פלסטינית קטנה בגבולות 1967, גם אם בירתה ירושלים. ההבנה הזו קיימת אצל כל פלסטיני, אולם, איננה נחלת חוגים רחבים בישראל! לצורך זה הם לא יעשו, לעולם, את אותם וויתורים שנדרשים כדי להגיע לפשרה בעניין הפליטים, בעניין ירושלים ובסוגיות אחרות. מבחינתם, "או 'מדינת פרא' בלי מחיר (שלא תיוולד בשלום ושלא תחיה בשלום); או "בריחה מעצמאות". אבו מאזן איננו מתכוון לפרוש ואיננו מכין יורש, ומועמדים שונים "מחממים את הקווים" לקראת היום שירד מהבמה. לא צפויה "ביום שאחרי" קריסה של הרשות, אלא התהוות של קואליציה זמנית ופריכה, בצמרת הפתח ומנגנוני הביטחון.
