עמותות (NGOs) הוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות, אך במציאות הפוליטית של ימינו הן הפכו גם לכלי אסטרטגי, בשירותם של בעלי הון ובעלי אינטרס. באמצעות רשת מסועפת של מימון גלובלי, ארגונים אלו מחדירים 'וירוס אינטלקטואלי' לתוך המערכת הממסדית, ומעתיקים את מרכז הכובד הדמוקרטי, מהפרלמנט הנבחר אל מסדרונות המשפט והפקידות...
אסור לטעות לרגע, אם המצב יגיע לנקודת אל-חזור הממשל לא יהסס למנוע השתלטות מוחלטת של הווק על ישראל, גם במחיר של עימות חזיתי עם מערכת האכיפה הישראלית הרקובה והמושחתת.
'מהפכת הצבע' הישראלית הופעלה ע"י אליטת ההון, ושלוחיה במערכת האכיפה, ב- 2016 עם פתיחת 'מסע הציד' נגד בנימין נתניהו, והפכה המונית בנובמבר 2022, עם היוודע תוצאות הבחירות שהעלו את ממשלת הימין. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית - על ידי תנועת הווק - באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתל'ם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
אם ה'כאוס' הוא סמל לאי־ודאות, הרי שה'סדר' (order) הוא ההבטחה הנצחית של היקום: הרצון להבין, לצפות ולשלוט. האדם, משחר ההיסטוריה, ביקש להכניס את המציאות למערכת חוקים, לשים גבולות למה שאינו צפוי, ולבנות מהבלתי ידוע עולם שניתן לתכנן. אך הסדר, כמו אחיו התאום – ה'כאוס', איננו מצב מוחלט. הוא תופעה דינמית, שברירית, המתקיימת על סף שינוי מתמיד.
ספרות המחקר על תנועות מחאה מלמדת כי מחאות ארוכות מאבדות בהכרח את הליבה הרחבה שלהן, ונשארות בידיה של קבוצת פעילים קיצוניים ונחושים. מצב זה מוביל פעמים רבות לדעיכה, לקיטוב ציבורי ואף לאבדן לגיטימציה. זו בדיוק תמונת המצב של המחאה בישראל. קברניטיה מבינים שהמשחק אבוד, אבל הם ישחקו עד הדקה ה- 90 בתקווה להצליח, ולו מהסיבות הלא נכונות.
"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית - על ידי תנועת הווק - באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתל'ם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
המושג "מהפכות צבע" (Color Revolutions) נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות. הוא מתאר כל ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ועבר מניפולציה סמנטית: לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא החזרה לתלם של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. תחשבו קפלן...
הפתעת אוקטובר היא מונח בפוליטיקה האמריקאית המתאר אירועים מכריעים המתרחשים בסמוך לבחירות הכלליות בנובמבר – לרוב באוקטובר, ולכן הכינוי – ומשפיעים משמעותית על דעת הקהל ותוצאות הבחירות. עתה נותר רק פסע בינינו לבין מועד הבחירות בארצות הברית והמירוץ - לפחות לפי הסקרים - צמוד מאי פעם. האם גם הפעם יגיע ברגע האחרון ה'ספין' - אותה 'הפתעת אוקטובר' - שיסחוף את דעת הבוחרים וישפיע על החלטתם?
מדוע תקף יחיא סינואר ב- 7 באוקטובר 2023? הוא ביקש להניע מהלך שיתהווה להיות אירוע גדול. אם למשל בעקבות המלחמה תאלץ מדינת ישראל להיענות לדרישה האמריקאית להקמת מדינה פלסטינית ולנסיגה ביו"ש הניצחון ייזקף לזכותו. הגישה הזו מוצאת את ביטוייה באסלאם ובתורת הקבלה היהודית, וגם תורת הכאוס, שחוקרת כיצד הבדלים קטנים בתנאים ההתחלתיים, יכולים להוביל לתוצאות שונות בתכלית. לתיאוריה זו השלכות משמעותיות בתחומים רבים, כולל בפוליטיקה ובמדינאות.
