ב- 30 השנים האחרונות דעך זוהרו של הטנק הכבד. גורמי היבשה אחרים - כחיל הרגלים חמוש בטילי נ"ט; וחילות האוויר, שמשגרים פצצות וטילים מדויקים - הפכו לחשובים יותר. אבל בשנים האחרונות, חוזרים הטנקים, מצויידי ההגנה האקטיבית המתוחכמת, למרכז הבמה, ומעצמות עולמיות ואזוריות ממהרות להצטייד בהם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השריון בעבר ובהווה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תקציר: "... את הקורס לא סיימנו. את דרגות הקצונה העניק לנו מפקד החטיבה, גבי עמיר, ברשת הקשר, כשדהרנו על הכביש לגזרה הצפונית: '"'כאן 20 (כינויו של מפקד החטיבה בקשר, פ"י), כל הצוערים מרגע זה סג"מים (סגני משנה, פ"י), סוף'"'. אל"ם במיל' גידי טרן, על קורס קציני השריון המפורסם (קק"ש), שסיומו נקטע על ידי מלחמת יום הכיפורים.
שדה הקרב החדש יוצר מבוכה, גם בצה"ל, וראוי להכיר בה. היא לא נובעת מאנשים בעייתיים אלה מאתגר אמיתי בשדה הקרב; והאתגר הוא בכל הרמות: ברמה המערכתית אסטרטגית; וברמה הטקטית כאחת...
דור הלוחמים שאת סיפורו מבטא איציק רונן בספרו, נשא בשנות שירותו בשלוש משימות תובעניות ביותר: כוננות מידית מתמשכת להגנת רמת הגולן; השתתפות בלחימת הביטחון השוטף בלבנון; והשתתפות בפעולת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר, כלוחמים רגליים. ספרו של רונן מספר את סיפורו של דור, שללא שירי תהילה, עמד בגבורה מתמשכת באתגרים מורכבים ויכל להם.
מאמר זה מבוסס על תכניתו של ברור אסקרוב, "הרדיו פתוח" - בעבור 40 שנה לפטירתו של רב אלוף דוד אלעזר (דדו), רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים. במאמר מתייחס האלוף במילואים גרשון הכהן לשלוש סוגיות עיקריות הקשורות לדדו: אופן הכנת הצבא למלחמה; דרך הפיקוד של אלעזר (רוח הפלמ"ח), והאופן שבו באה לידי ביטוי במלחמה; ומסקנות וועדת אגרנט
