בעולם אידאלי, הזמן הנכון לצאת לפעולה נרחבת בעזה היה מיד כשהתחילו ההפגנות על הגדר, כאשר השקט מיצה את עצמו ולפני ההגעה לשלב הקריטי של הפריסה האיראנית בסוריה. אבל בתחום הזה, אין אידאלי אצל דמוקרטיות (ולא רק אצלן)... הצורך שלהן בלגיטימציה פנימית, מחייב אותן להוכיח לתושביהן - מעבר לכל ספק - שיצאו למלחמה רק בלית ברירה...

תופעת 'שלטון האימהות' שחווים הרוסים עתה פוגעת גם בנו. הגענו היום למצב, שהשיקול ע"י מקבלי ההחלטות, האם להפעיל את צבא היבשה, לא מונע מהצורך לנצח את האויב; אלא מהחשש לאבדות...

תופעת חוסר היכולת לספוג אבדות - שמשתקת יכולות של צבאות ויוצרת תופעות של צבאות שכירים כמו 'קבוצת וגנר' - איננה חדשה ויש לה שם: 'שלטון האמהות'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שנכתבו באתר זה אודות התופעה והשלכותיה, על פי הכותבים (לפי סדר הא"ב). קריאה נעימה!